שוחד שוחד תרדוף

איציק ספורטא

לקראת פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטה אני מחפש חומרים בעיתונים שעוסקים בנושאים קרובים לנושאי הקורסים אותם אני מלמד, אחד הקורסים נקרא "אתיקה ועסקים". שאלו אותי למה לא לקרוא לקורס "אתיקה בעסקים" אמרתי שאני לא בטוח ששניהם יכולים לדור בכפיפה אחת, לכן יש אתיקה ויש עסקים ויש ניסיון, אולי, ותקווה שמוסר יהפוך לחלק אינטגראלי מהתפיסה העסקית ולא עוד איזה כלי למיקסום רווחים.~

למה אני כותב את כל זה כיון שבשבוע שעבר נתקלתי בדוגמה מובהקת לבעייתיות של הדיבור המוסרי במסגרת עסקית. שני עורכי דין שקל וחמדה כתבו מאמר שנקרא "שוחד. לא מה שחשבתם" (מגזין ממון,  28/9/2004 עמ` 3), הכותבים והעורך יודעים ששוחד נשמע רע אז הם מתחכמים ומנסים להסביר לנו עד כמה שוחד הוא בעצם לא רע כמו שהוא נשמע. כותרת המשנה אומרת: "מס הכנסה אינו מכיר בשוחד כהוצאה לצורך ניכוי מס. נשמע הגיוני נכון? ובכן, לאו דווקא". קראתי את המשפט הזה כמה פעמים ונדהמתי, מה מס הכנסה אמור להכיר בהוצאות שוחד כהוצאה מוכרת. האם שוחד אינו עבירה פלילית (עבירה פלילית שיכולה להוביל למאסר של שבע שנים)? האם שוחד אינו מייצג פגם מוסרי עמוק? אבל כל זה לא מבהיל את עורכי הדין המתוחכמים שלנו, טענתם מבוססת על גזירה שווה בין תשלום מס על ההכנסה שנבעה משוחד לבין ניכוי הוצאות השוחד. קרי, אם מס הכנסה גובה מס על ההכנסה הוא צריך להכיר בהוצאה להזכירכם שוחד .

אפשר היה להבין, אבל לא לקבל,  את הצורך בתשלום שוחד בארצות שם בלי שוחד אי אפשר לעשות דבר,  אף שהשוחד, גם במקרה כזה, אסור על פי החוק האמריקאי ומדינות רבות באירופה. אבל עורכי הדין המוסריים שלנו לא פריירים הם כותבים כך: " על להן לרשויות המס לנהוג בשרירות לב ולפסול בצורה קטגורית כל הוצאת שוחד תחת האמתלה שהיא פוגעת בתקנת הציבור…". ואם כבר רשויות המס סוף סוף מבינות את הנושא למה לא למסד את השוחד גם בארץ: "בשולי הדברים נציין, כי מבחן הקשר הסיבתי (בין שוחד להכנסה) יכול אף לשמש את פקיד השומה כשהוא נדרש לבחון הוצאות שוחד "לוקלית", קרי- ששולמה בישראל..".  עם עורכי דין כאלה גם עבריין ייחשב להוגה דעות.  

בכלל, כיון ששוחד הוא עוד כלי בעולם העסקי הרעב להכנסות, אני חושב שצריך במסגרת פרס ישראל לתת פרס מיוחד לנותן השוחד של השנה, זה שהשוחד שלו יצר הכי הרבה הכנסות. 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. פחזנית

    הנסיון הנואל להציג את תופעת השוחד (מחלה מוסרית-כלכלית אנושה) כהתנהגות נורמטיבית, הוא דוגמא טובה לאופן הפעולה של השלטון בישראל. הִתגָרוּת בלתי פוסקת בגבולות החוק והאתיקה, בנסיון לסמנם מחדש. השלטון הכוחני-חומרני שלנו מנסָה להרחיב את שדות הצייד של האליטות. הם אינם עושים זאת חלילה בדרך של כאוס ופריקת עול, אלא דווקא באמצעות "שלטון החוק" – החוק שלהם. במילים אחרות, הם אינם מבקשים להתרומם מעל לחוק, דבר שעלול לקומם אפילו עם אדיש כמו שלנו, אלא "להתאים" את החוק לצרכיהם, ולאכפו.
    הם מבקשים, אפוא, לעצב תורת מידות חדשה, התואמת את עולמם הערכי, ולא רק בכלכלה. כך הם מאתגרים עכשיו את גבולות החמלה האנושית שלנו באמצעות התנהלותם בעזה ("מלחמה על הבית"). כך הם משרטטים מחדש את כללי הסולידריות החברתית בהסתה נגד "טפילים" (זקנים, מובטלים, נכים, הורים יחידים, וכיו"ב). וכך הם גם רוצים לרשום שוחד כהוצאה עסקית מוכרת (או הכנסה חייבת במס).

  2. Reuven

    This is how Cancer metastasize / propagate from one part of the body to the other parts, untill it kills the body and itself.

  3. מאיר גלבוע

    איציק ספורטא שלום רב
    כמי שמתעניין שנים רבות בנושא עבריינות צווארון לבן, יש ברשותי מספר קטן של קטעי עיתונות בנושא זה:
    1. הרשעת רשת שוקן, מעריב וידיעות אחרונות ומנהליהם בעניין פרסום מודעות על מתן שירותי זנות – הרי כל מטרתם היא רווח כספי מהמודעות, ותוכנן – אתי או לא – לא מעניין אותם.
    2. כתבה של בן ציון ציטרין בהארץ מ – 8.2.04, של חברה ישראלית שערערה לבית המשפט המחוזי בת"א על אי הסכמת פקיד שומה להתיר לה לנכות מהכנסתה החייבת במס הוצאות שוחד. בכתבה לא מצוינים פרטים על החברה ולא על מספר התיק בבית המשפט, כיוון שבית המשפט הטיל צו איסור פרסום על פרטים אלו. הרי על נותני שוחד צריך להגן.
    3. ידיעות בעיתונות על השימוש ב"מאכרים" בפרשת בנק הפועלים והמוסד לביטוח לאומי. אחת הכתבות פורסמה בגלובס ב – 4.1.04. וצמוד לכך ובאותו עמוד, על סקר שערך מכון מידע שיווקי סי.איי. ממנו עולה ש – 26% מהמנהלים הבכירים במשק סבורים שלגיטימי להשתמש במאכרים מול רשות ממלכתית.
    4. מבלי להטיל ספק ביושרתו של "המעריך הלאומי" פרופ' סוארי, פורסמו מספר כתבות על ההערכות השווי של עלית ושל שטראוס לקראת המיזוג ביניהן. כמובן שההערכות אלו היו נדיבות מאד לבעלים.
    5. פרשת הגז המצרי ויוסי מימן – על שכירת חוקר פרטי לבלוש אחרי שר בממשלת ישראל. אין כאן כל אמירה על יושרו של השר, אבל נראה לי ממש לא אתי שאיש עסקים ישכור חוקר פרטי למטרה כזו.
    מאחר, שדווקא אתיקה ועסקים לא במוקד העניין שלי, זהו כל האוסף הצנוע שלי.
    לשימושך היעיל.