חברינו יוסי יונה (יחד עם יהודה גודמן) ויהודה שנהב ערכו שני ספרים חדשים שיצאו לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ואן ליר. ~
"מערבולת הזהויות: דיון ביקורתי בדתיות וחילוניות בישראל" שערכו יוסי יונה ויהודה גודמן:
"מציג לראשונה ניתוח מחקרי-ביקורתי, הבא לערער על הבחנות מקובלות בחברה הישראלית בין דתיות לחילוניות. המאמרים המכונסים בספר מציגים קשת רחבה של תחומים – פילוסופיה, ספרות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה – ומראים עד כמה פרוצות ההגדרות החדות, שבאמצעותן מסווגות ומכוננות זהויות דתיות וחילוניות בחברה הישראלית.
נקודות המבט המוצגות כאן מרחיבות את היריעה של השיח הציבורי והאקדמי, ומצביעות על הצורך לקשור את סוגיית החילוניות והדתיות לנושאים חברתיים ותרבותיים נוספים בציבוריות הישראלית – בייחוד ללאומיות, לאתניות, למעמד ולמגדר. אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסק הספר הוא האופנים השונים, שבהם ההגדרות המקובלות של דתיות וחילוניות תורמות לכינון פרקטיקות, המדירות קבוצות מסוימות לשולי החברה".
כותבות וכותבי המאמרים הם: יהודה שנהב, חנן חבר, אדריאנה קמפ ורבקה רייכמן, נהאד עלי, יהודה גודמן ויורם בילו, יוסי יונה, לאה שקדיאל, פנינה מוצפי-הלר, ושלמה פישר.
יהודה שנהב ערך את הספר "קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי" – אנתולוגיה של תרגום ומקור. (הקישור כולל טקסט מלא של מאמר הפתיחה לספר).
"קולוניאליזם הוא מונח שהשיח הציבורי בישראל מתקשה להתמודד עמו. ויכוח חריף מתנהל בשאלה אם היתה הציונות (ועודנה) תנועה קולוניאלית, הן "בזכות עצמה" והן בשל יחסיה המורכבים עם האימפריה הקולוניאלית הבריטית לפני 1948 ועם ארצות הברית אחרי 1948. השיח הציבורי בישראל מתקשה להתייחס לכיבוש בשטחי פלסטין כקולוניאליזם אף על פי שרוב השיטות והאמצעים המופעלים, כגון שיטת המינהל האזרחי, הדיכוי הצבאי, החיסולים, המחסומים והריסת בתים, לקוחים מתוך הארסנל הקולוניאלי.
השיח הציבורי בישראל מתקשה גם להתייחס להיבטים הפוסטקולוניאלים של החברה הישראלית ובעיקר להיבטים של גזע, צבע, או מיניות. הגורמים הללו משפיעים על האופן שבו מתארגנים היחסים עם מהגרי העבודה, המזרחים והפלסטינים. שתי דוגמאות תבהרנה זאת. דוגמה ראשונה: לאחרונה נודע שמהגרי עבודה סינים מחויבים לחתום על חוזה לפיו לא יקיימו יחסי מין עם נשים ישראליות. בעוד שאיסור זה מנומק במונחים של אזרחות, יש לו השלכות מרחיקות לכת על הקשר בין מיניות והארגון הגזעי של החברה הישראלית. דוגמה שנייה: בעקבות הגעתם של האתיופים לישראל החלה החברה הישראלית להיות ערה לשאלות של צבע עור, אולם צבע העור היה גורם מכריע בחברה הישראלית מראשיתה. הספר קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי מציג תיאוריה ומחקר העוסקים בשאלות כאלה ונוספות".
הספר כולל את תרגום מאמריהם של פרנץ פאנון, אלבר ממי, אדוארד סעיד, הומי ק. באבא, וגיאטרי צ`קרוורטי ספיבק.
ומאמרים בעברית שכתבו גיל אייל, דניאל בויארין, איתן בר יוסף, עזמי בשארה, שרה חינסקי, גבריאל פיטרברג, אמנון רז-קרקוצקין, ענת רימון-אור וגרשון שפיר.