שנים רעות לפילוסופים - ז`ק דרידה הלך לעולמו.

יוסי דהאן

ז`ק דרידה הפילוסוף הצרפתי הנודע הלך לעולמו בגיל 74 היום בפריס. דרידה, פילוסוף יהודי-צרפתי שנולד באלג`יר, טען שרצה להיות שחקן כדורגל אבל לא המשיך בקריירה הזו כיוון שלטענתו "לא היה מספיק מוכשר". דרידה שהגותו השפיעה על תחומים רבים כבלשנות, ספרות, משפטים, ארכיטקטורה ופילוסופיה היה ממייסדי זרם הדה-קונסטרוקטיביזם.  זרם שנוי במחלוקת במחשבה הפילוסופית, שמקורו בסוף שנות השישים בצרפת. דה קונסטרוקטיביזם מציין שיטה המדגישה אופן קריאה ופרשנות ביקורתית של טקסטים. הביטוי "דה קונסטרוקטציה" יכול להיות מתורגם לביטוי "פירוק", אולם גם זה אינו תרגום מדוייק. קשה להגדיר פילוסופיה של מישהו שתמצית הפילסופיה שלו היא אי היכולת להגדיר ביטויים ומשפטים באופן קטגורי והתנגדות לחקירה פילסופית שיטתית.~

העבודות של דרידה התרכזו בשפה. הוא סבר שהדרך המסורתית בה אנו קוראים טקסט מבוססת על מספר הנחות שגויות. הקורא המסורתי סבור שהשפה יכולה לבטא רעיונות מבלי שהיא תגרום לשינוים, שבשפה קיימת היררכיה שבה האות הכתובה משנית לדיבור ושמחבר הטקסט הוא היוצר של משמעות הטקסט. הקריאה הדה-קונסטרוקטיבית של דרידה מפריכה את ההנחות הללו ויוצאת נגד הרעיון שלטקסט יש משמעות אחת בלתי משתנה. דרידה סבר, בהתבססו על תובנות מתחום הפסיכואנליזה והבלשנות, כי לטקסט יכולות להיות פרשנויות רבות שאינן תלויות בכוונת המחבר. השפה מכילה שכבות שונות של משמעות והיא נמצאת במצב של שינוי מתמיד. לדרידה היו מבקרים רבים, חלק מהם פילוסופים אנליטים כג`ון סרל, רות מרקוס-ברקן וקווין. שני האחרונים כתבו יחד עם פילוסופים נוספים מכתב מחאה לאוניברסיטת קיימברידג` על כך שהעניקה לו תואר דוקטור של כבוד, טענתם היתה שעבודתו של דרידה אינה עומדת בסטנדרטים פילוסופים ראויים.

להספדים נוספים קראו כאן וכמו כן כאן והספד ארוך במיוחד כאן. לפרשנות מעניינת של עדי אופיר להגותו של דרידה לחצו כאן.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ירוחם

    דרידה יהודי אלג'ירי, התמחה ב"מריטת נוצותיה" של המטפיסיקה המערבית לדורותיה. הוא התמחה בקעקוע הנחות היסוד עליהן נסמכה , כמיוסדות על מטפיסיקה של נוכחות. במובן זה יש ודאי ערך משחרר להגותו.שערו בנפשכם מה היה קורה אם היה מגיע לישראל.הוא ודאי, כמו רבים וטובים מבני דורו המזרחים, היה נשלח לאיזו עירת עוני ,המכונה עירת פיתוח , ואולי היה מתמזל מזלו והיה מוצא עצמו במפעל למריטת נוצות של עופות.

  2. תיאופיל גוטייה

    איזה שכל היה לדרידה(דרעי במקור) ז"ל שלא להגר לכאן. ואולי בעצם מדובר בסתם מזל.
    אם ז'אק הצעיר היה מהגר לכאן ב-49 (זו השנה שבה ע ל ה לצרפת), הוא היה אוכל אותה בהכי גדול שרק אפשר.
    איזה עלוב נפש בשם אריה גלבלום היה מלגלג עליו, ואיזה יצחק רפאל מהסוכנות היהודית, היה אומר שהוא לא יכול לקבל בית אלא רק בדון או לכל היותר צריפון. הבתים הרי נועדים לאנשים מתורבתים מפולין.

    ז'אק ,חביבנו , היה מועסק בעבודות יזומות של הקרן הקיימת,אבל לרוב היה מובטל.

    השנים נוקפות, וז'אק יקירנו,מתגורר במגדל העמק. הוא יצא לפנסיה , אחרי שנים של עבודה שחורה במשקיהם של הקולאקים מההתיישבות העובדת, ובראשם כמובן המושב הראשון נהלל.ז'אק קשישא\ שכבר בהיותו ילד עורר תמיהה בקרב משפחתו על השאלות החכמות ששאל, שאלות שהיתה בהן יותר מנימה של פילוספיה, מהרהר עכשיו בערוב ימיו, על חיים שלמים שהתבזבזו.

    אולי הוא אף חושב לעצמו: מדוע לא היגרתי לצרפת טיפש שכמותי?.הרהור כזה פקד אותו, כשהוא ראה תכנית טלוויזיה עם איזה אוויל וליצן, הנחשב לגיבור תרבות אצל ה"שמאל" האשכנזי, אחד בשם יהונתן גפן. הלה עמד על הגבעה בתמרת, מקום שגבו של ז'אק יקירנו נשבר מסיקול האבנים, הצביע על העמק היפהפה, שמגדל העמק ניצבת בליבו ממש, והתעלם בדבריו מיישובו שלו. בניו של ז'אק סיפרו לו שהגפן הזה רואה עצמו כסטיריקן וכממשיכו של סטיריקן גדול בארה"ב בשם לני ברוס.
    "מה הוא אומר על הבעיה העדתית" שאל ז'אק את בניו? "מוזר מאוד" , ענו ילדיו, "זה יותר משלושים וחמש שנה האיש הזה כותב במעריב ואף פעם הוא לא הזכיר את בעיית האשכנזים-מזרחים במדינה הזאת".
    "איזה מן איש שמאל זה "?תהה ז'אק בפני ילדיו.
    "אבא", אמרו הילדים, "אבל ככה זה כאן בישראל, הבעיות החברתיות לא מעניינות שמאלנים מן הסוג הזה בכלל".

    אבל ז'אק יקירנו הפליג לצרפת וכל עגמת הנפש, ההשפלה, הגזענות הממאירה, חיי העוני והשפלות נחסכו ממנו. הוא עשה קריירה מפוארת בשדה הפילוסופיה, וכל השאר, הלא יסופר בספר דברי הימים של המדע או האמנות, אם תרצו, של החיפוש אחר החכמה ואהבת החכמה לשמה.

  3. עקיבא כהן

    היה נקרא בודאי "אפרים כפרי", מנסה לחלוב פרות, ועוד היה מגיע לחלקה הידועה ב"כנרת".
    לא נמאס כבר לטחון את ה"אילו" הזה.

  4. תיאופיל גוטייה

    א. קפקא לא היה נתקל בשום צורה בגזענות. דרידה לעומת זאת , אפשר שהיה נוהג כמו קלוד ללוש, שברח עם הוריו מכאן לצרפת כל עוד נפשו בו. כל זאת כמובן בהנחה שדרידה היה מהגר לישראל, ובהנחה קשה אף יותר, שהיה מרוויח די כסף כמזרחי בשנות החמישים כדי לעזוב.
    ב. הדברים שנאמרו בלשון עבר כוחם תקף גם היום, ואפשר שאף ביתר שאת.
    ג. זו בעיה שלך אם נמאס לך לשמוע. הדברים האיומים שהיו אז, משפיעים עד עצם היום הזה. ראה את התיעוב של רובהמזרחים מכל מה שמריח "שמאל", וראה את תוצאות הבחירות למן 77 (הדברים נאמרים כמובן בצער מצידי).

  5. אנארכיסט

    אפילו אני, שמעולם לא למדתי פילוסופיה ברצינות, מודע לרעיונות האלו, גם אם לא ידעתי את שמם. נתקלתי בהם דרך "תרבות ההמונים": מן הטלויזיה , הקולנוע, העיתונים והספרים שאני קורא. זה לא משנה אם נזכור את שמו של אותו פילוסוף. הרעיונות ימשיכו ויתפתחו.

    נ.ב. באמת עצובה הבעיה של המזרחיים-אשכנזים בארץ. כשאני אתקל בה בחיי, אני מבטיח להיאבק בה.

  6. ג'וס

    תזכירו לי בבקשה מתי היו שנים טובות לפילוסופים, או אילו שנים הם היו, למניינם או לספרית העברים – לבחירתכם. ואם אפשר – גם מה הצפי לעתיד. שאסמן ביומן