ועוד פעם הגזענות מרימה את ראשה והפעם מכיוון קריית מלאכי. כתבתו של דניאל בן סימון במוסף "הארץ" היא עוד אחת מהכתבות המדגישה זאת. לא צריך לכתוב הרבה רק לקרוא את הציטוט הבא: "איך אני יכול לשלוח את הילדים שלי לבית ספר?" ספק התנצל אורי, "לא הייתה לי ברירה ושלחתי אותם ללמוד בכפר ורבורג כי רק שם הם רואים ילדים כמוהם. אני לא רוצה להיות בקטע של גזענות אבל אתה רואה את הילדים בכיתה ואת הרמה של הלימודים אז אין לך ברירה אלא לשלוח אותם למושבים. לך לגן פה ולך לגן של המושבים, ותראה את ההבדל. קודם כל בצבע. באתי ביום הראשון עם הבת שלי לגן וראיתי אמא אתיופית שילד אחד תלוי לה קדימה וילד אחד תלוי לה אחורה. למה הבת שלי צריכה לראות דברים כאלה? אני לא מאשים את האשה כי ככה חיו באתיופיה אבל אני לא מוכן שהבת שלי תהיה עם אנשים שעוד לא מוכנים לחיות בתוך החיים שלנו". ~
כמה מאזרחי ישראל לדעתכם מסכימים להעלאת שכר המינימום? אני לא יודע, אבל אני יודע כמה אנשים בארה"ב מוכנים לכך. בהמשך למה שיוסי כתב על עצומת הכלכלנים קראתי מאמר שהופץ בשבוע שעבר שבדק את עמדותיהם של אזרחי ארה"ב בנושא שכר המינימום ונושאים אחרים. 75% מהם חושבים שיש להעלות את שכר המינימום ו-71% מהם סבורים שיש לבטח את כלל הציבור בביטוח בריאות ממלכתי. במאמר גם מתברר שהגורם המרכזי שמשפיע על עמדותיהם של אנשים היא האידיאולוגיה שלהם (מה שאנו קוראים שמאל, מרכז וימין כלכלי), הדבר הכי פחות חשוב הוא האינטרס האישי של אותם אנשים. על פניו זה נראה ממצא לא חשוב במיוחד אבל ראוי לזכור שהתיאוריה הכלכלית מניחה שהמוטיבציה היחידה של בני האדם היא האינטרס האישי שלהם (Blinder and Kruger, 2004) (מאמר ארוך 61 עמוד).
אנחנו גם רגילים לחשוב על כלכלנים באופן מונוליטי, קרי שיש ביניהם קונסנסוס מלא בנושאים השונים. לעומת מקצועות אחרים אכן הקונסנסוס בין כלכלנים הוא חזק אבל ישנם נושאים בהם יש חילוקי דעות לא מעטים. בסקר כלכלנים שנערך בארה"ב על נושאים כמו מס, שכר מינימום ועוד נמצא שלמרות הקונסנסוס היחסי ישנם לא מעט חילוקי דעות. למשל נמצא שלטענה שהורדת מס מגבירה את המאמץ בעבודה לעומת צריכת פנאי לא הסכימו כ-31% מן הכלכלנים. לטענה שהתפלגות ההכנסות (אי השוויון) אינה משפיעה על צמיחה ויציבות כלכלית לא הסכימו 51%. כמו כן כ-75% מסכימים באופן מלא או חלקי שהתפלגות ההכנסות בארה"ב צריכה להיות שוויונית יותר, וכ-80% מסכימים או מסכימים באופן חלקי שחלוקה מחדש של הכנסות היא תפקיד לגיטימי של הממשלה. נמצא גם שכ- 26.5% מן הכלכלנים אינם מסכימים לטענה ששכר מינימום מגביר אבטלה בין צעירים ועובדים בלתי מקצועיים
(מאמר ארוך 18 עמודים) (Fuller and Geide-Stevenson 2003).
בעתיד אני מקווה שאוכל לדווח לכם על ממצאים של מחקרים דומים בישראל שמדמה עצמה לארה"ב, זה לא יהיה מחר, אבל אולי פעם.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מעניין לראות האם בהקשר למאמר של יוסי דהאן והמאמר הנ"ל, האם ישנה הסכמה בקרב הכלכלנים בסקר על הקשר בין העלאת שכר המינמום לבין אבטלה? אחרי הכל, זוהי אקסיומה שמלמדים בכל אוניברסיטה, סטודנטים לכלכלה בשנתם הראשונה. ככל שהשכר מינמום עולה כך ישנה יותר אבטלה…
האם כל הטענות הללו אינן בסופו של דבר משרתות את בעלי ההון? שאלה זו נראת כמו תיבת פנדורה בפני עצמה: האם ישנן תיאוריות חסרות ביסוס אמפירי או כאלו שאבד עליהן הכלח (כמו הקשר בין אבטלה לבין אינפלציה או העלאת שכר המינמום), אך עדיין מלומדות ונחשבות כקוננצנזוס, רק בשביל לשמר את מעמד בעלי ההון? לא הייתי הולך רחוק עד לטעון לתיאוריית קונספירציה, אלא הסכמה שקטה בין כלכלנים לבין בעלי ההון. האומנם?