בשנה האחרונה עלה מספר המפונים מדירותיהם, עקב פיגור בתשלומי המשכנתא, ב-20% , כך שמספר המפונים השנה יעלה ליותר מ- 1800 משפחות לעומת 1500 משפחות בשנה שעברה. כידוע מצבנו הכלכלי משתפר, ואולי לא? הבנקים נדרשים לתוכנית שתקטין את מספר המפונים, על פניו מעשה יפה, אבל ההצדקה שלהם נובעת מעודף דירות שנשארו בידיהם ולא בגלל שלפנות אנשים בגלל פיגור בתשלומים הוא מעשה עוול. הייתי רוצה לראות את אותם בנקים גובים באותה אגרסיביות את המיליארדים שחייבים להם כל מיני אילי הון. כמו כן הייתי מצפה מהם למחוק חובות לחייבי המשכנתאות באותו היקף שבו הם מוחקים חובות לבעלי הון למיניהם. ~
בנק ישראל פרסם מחקר אשר בודק את השפעת העלאת קצבאות הילדים על פריון בקרב האוכלוסיה הערבית. מסכנת המחקר: "עם זאת, מבדיקה פרטנית עולה כי הגדלת קצבאות הילדים לאוכלוסייה הערבית בישראל לא הביאה להגדלת הפריון היחסי של המשפחות הערביות העניות בהשוואה לזה של יתר המשפחות הערביות וגם לא הביאה לצמצום משך הזמן בין הלידות. ממצאים אלו מעידים על כך שהזיקה בין גובה התמריצים הכלכליים לדפוסי הפריון חלשה". לאחרונה בראיון שנערך עם שר הפנים הוא טען שילדים זו פרנסה ונשים יולדות בגלל קצבאות הילדים. הוא גם טען שצריך לבטל את דמי האבטלה ולשמר אותם רק למי שאינו יכול לעבוד ולעובדי היי-טק, וגם שצריך לבטל את שכר המינימום או לחילופין להעמידו על 2000 שקל לחודש. מתברר שהנשים הערביות לא חולקות את התובנות העמוקות מיני ים של מאור הגולה הנ"ל וקצבאות הילדים לא בדיוק השפיעו עליהן.
לא רק שר הפנים הוא חכם אלא גם הח"כ, עדין הנפש מגוש קטיף, המציע הצעת חוק, יחד עם חבר מרעיו מהליכוד, שינוי וש"ס, שתאפשר להקים ישובים רק ליהודים: "לאפשר להקים במדינת ישראל יישוב יהודי מטעמים לאומיים ושלא ייכנסו בו כמה ערבים. ממילא אף יהודי לא מעלה על דעתו לגור ביישוב ערבי אז מדוע איפה ואיפה". בגלל שיהודים לא רוצים לגור ביישובים ערביים צריך לקבוע בחוק שערבים לא יוכלו לגור ביישוב יהודי, ולא משנה מה הם רוצים, ובכך להחזיר את השוויון ביחסים הבלתי שוויוניים בין יהודים וערבים, כי כידוע המופלים הם היהודים והמפלים הם הערבים. מזל שיש לנו את חברי הכנסת הללו שהוגים יומם ולילה בהלכות שוויון ומובילים אותנו לעולם טוב יותר, מה היינו עושים בלעדיהם?
הצעת החוק להקים ישובים ליהודים בלבד פותחת לדיון את המדיניות הגזענית המסורתית של המדינה. ישובים ליהודים בלבד קיימים מתחילת הציונות, אבל מאז הקמת המדינה אופים איננו תמיד מוצהר רשמית (לעיתים נדרשים חברי הישובים העתידיים להיות 'יוצאי צבא', טריקים דומים). הדיון ביוזמה הגזענית הזו הוא חשוב. מי ייתן ויהיו לו הדים והשפעה.
איציק ספורטא מתלונן על המוטיבציה של הבנקים:
"הבנקים נדרשים לתוכנית שתקטין את מספר המפונים, על פניו מעשה יפה, אבל ההצדקה שלהם נובעת מעודף דירות שנשארו בידיהם ולא בגלל שלפנות אנשים בגלל פיגור בתשלומים הוא מעשה עוול. הייתי רוצה לראות את אותם בנקים גובים באותה אגרסיביות את המיליארדים שחייבים להם כל מיני אילי הון."
למעשה גם כאן וגם שם פועלים הבנקים ממוטיבציה דומה, למזער נזקים. אין לחשוד באף בנק שהוא מרחם על מישהו, אפילו לא על מיליארדרים.
– – –
את היותו של שר הפנים מטעם שינוי "מאור גולה" ופונדמנטליסט-של-שוק-חופשי כבר ראינו ושמענו. הבעייה שלו היא שהוא כרת את הענף שעליו הוא יושב: מעמד הביניים שהצביע בהמוניו לשינוי התרושש בשנים האחרונות כתוצאה מיישום נלהב מדי של השוק החופשי והתפרקות הממשלה מאחריותה. מהשתלחות נגד כל מי שאינו כמוך בדיוק לא קונים במכולת ולא מביאים מצביעים לקלפי.
– – –
לא הבנתי את דבריו של הנדל כי "ממילא אף יהודי לא מעלה על דעתו לגור ביישוב ערבי ". הוא לא שמע על חברון, למשל?
הלכה הארנבת, בא החזיר.
קרא את השלט "דירה להשכיר". ואחרי שקרא את השלט, התגלגל ועלה ופתח את הדלת. עומד ומביט בעיניו הקטנות בכתלים, בתקרה ובחלונות.
באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבו, מסבירים לו פנים:
"הנאה הדירה בעיניך?" – "נאה"
"הנאה המטבח בעיניך?" – "נאה המטבח, אף כי איננו מלוכלך!".
"הנאה המסדרון בעיניך?" – "נאה".
"אם כן, שב איתנו!" -"לא, לא אשב".
"למה?"
"השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב אני חזיר, לבן בן לבנים מימי בראשית, בכפיפה אחת עם חתולה כושית! לא נאה לי ולא יאה!"
קראו השכנים: "לך, לך-לך חזיר! גם לנו לא נאה ולא יאה".
מדהים שאת מוסר ההשכל שהפנימה בתי בגיל שלוש, מתקשה הנדל להבין גם בגילו המתקדם. נותר רק לקוות שתגובת דיירי המגדל ממנו מנסה הנדל להדיר את האזרחים הערבים לא תהיה שונה מזו של דיירה המגדל של לאה גולדברג.
ולי הזכירה הצעת החוק הגזענית שאבי סיפר לנו, לילדיו, כיצד שכניו הטובים המוסלמים, הגינו עליו ועל בני משפחתו מפני הפורעים בפרעות יוני 1941 ,(בפרהוד) בבגדד. לא הייתי רוצה להיות שכנו של הנדל, יש הרבה ערבים שהייתי מעדיף את שכנותם, גם מתוקף החוב המוסרי שלי כבנו של אבי.
לדעתי הנדל לא שמע על לאה גולדברג ומפה גם לא על "דירה להשכיר". (הוא שקד על לימודי הגמרא). אין יפה מדוגמא זו להמחשת העוולה והאיוולת.
גם הסיפור של דודי מחלב (ויש עוד רבים כמותו) ממחיש את הסיפור שנכתב אמנם לילדים אבל מבוגרים אמורים לקרוא ולהפנים.