אתה לא נראה לי רעב, שוברים "שמירה", ו"החשודים הרגילים"

יוסי דהאן

יצא גיליון חדש של מגזין האינטרנט "מארב" – מגזין לאמנות-תרבות-מדיה. במדריך התערוכות של האתר דיווח על שתי תערוכות:  תערוכה על הבושה כמאפיין תרבותי בחברה המורכבת מפליטים, מהגרים ולאומים שונים. בתערוכה המתקיימת במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון מציגים אמנים ישראלים ופלסטינים.

ותערוכה נוספת תחת הכותרת "אתה לא נראה לי רעב" – "שם התערוכה נלקח כציטטה מדבריו של שר הפנים אברהם פורז בשיחה עם עובד במועצה אזורית שלא קיבל שכר כבר חודשים אחדים (ערוץ 2 ספטמבר 2004 ).

השם, מראה יותר מכל על האטימות, חוסר הרגישות וחוסר היכולת של השכבה השלטת לראות מעבר לאפה שלה. העיוורון הזה, שמואר (אך ורק)  על ידי סטריאוטיפים של עוני ואומללות מן הטלוויזיה, השתלט על החברה שלנו. ובדרך גם מרק את מצפונה .
אז  איך צריך להראות איש רעב?  אנחנו לא יודעות…".

אוצרות התערוכה הן מיכל שמיר ואורלי וולקביצקי-דביר.

באתר "חברה צודקת", שחר דולב כותב על  `קו לעובד` ו-`חברה צודקת`, שני ארגונים שיצאו למאבק אזרחי נגד חברת `השמירה`.

"החברה עושקת את עובדיה, שגם כך משתכרים שכר מינימום. החברה היא המעסיק הפרטי הגדול במדינה וחוץ ממאבטחים היא מעסיקה עובדי ניקון ותחזוקה. מעריכים את רווחי החברה במאות מיליוני שקלים בשנה. כמו כל חברת כח אדם, מקור הרווחים הללו הוא בהפרש בין התשלום שהחברה המזמינה משלמת עבור העובדים, ומה שהעובדים מקבלים כשכר – הפרש היכול להגיע עד מאות אחוזים. בנוסף החברה אינה משלמת לעובדיה את הנדרש על פי חוק (דמי נסיעה, שעות נוספות, פיצויי פיטורין, וע"פ אחד העובדים: לחברה יש `שכר מינימום` משלה – שהוא כמובן נמוך מהשכר החוקי…)".
באתר מפורטות דרכים קונקרטיות למאבק אזרחי נגד תאגיד הענק הנוגש בעובדיו. ביום ראשון ב-12:00 בצהרים יוצאים להפגין מול ביתו של יגאל שרמיסטר, המנכ"ל שאחראי אישית לנעשה בחברה, רחוב הזורע 50, כפר שמריהו.

בעיתונים מופיעות בימים האחרונים מודעות ענק מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט, על הכנס ה-4 שידון במדיניות התרבות בישראל. נושא הכנס – תרבות בעולם משתנה. רשימת המשתתפים צדה את עיני. והרי השמות לפי סדר הצגתם:

הד סלע, השרה לימור לבנת, ד"ר חיים פרלוק, מר דני גוטפריד, גב` דליה לוין, מר עומרי ניצן, גב` ליאורה ניר, מר רנן שור, פרופ` וולפגנג שניידר (אורח), מר מיכה ינון, גב` דינה אלדור, גב` רותי דירקטור, מר מיכה לבינסון, פרופ` שמעון לוי, גב` אילנה צור.

אין ספק שהעולם משתנה, נכון גם התרבות משתנה, רק רשימות "החשודים הרגילים" המשתתפים בדיונים על התרבות נותרות קבועות. כנראה שלנעדרים – "האחרים הפראיים", אם לנקוט בלשון דה-קונסטרוקטיביסטית בעיצומם של ימי אבל אלה על ז`ק דרידה,  אין שום דבר מעניין לומר. לא על שינוי ולא על התרבות.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אפרת

    בעניין הכנס על מדיניות התרבות בישראל, לא כ"כ מובן לי השימוש ב"האחרים הפראיים", אם הכוונה היא להעדר מזרחים, למה להשתמש בניסוח מעורפל ולא לומר דברים ברורים? האם זו טקטיקה הבאה למנוע התלהמות שנושא זה בדרך כלל גורר? בעיני, אם מצאת לנכון להזכיר שהאחרים חסרים, חשוב להגיד את הדברים בצורה ברורה ולא מרומזת, גם אם מצאת לנכון לא לפתח את הנושא.
    סופשבוע נעים

  2. יוסי דהאן

    "האחרים הפראיים" הוא כינוי לקטגוריה הכוללת מספר קבוצות. בדיון על התרבות הישראלית בחברה משתנה שמארגן משרד החינוך חסרים מלבד מזרחים, גם ערבים, וגם קבוצות שונות של עולים חדשים, שאני מניח שיש להם משהו מעניין לומר על תרבות משתנה בישראל.
    מעניינות גם השאלות המרכזיות שידונו בכנס הממלכתי הזה. "האם היצירה הישראלית המקורית מאוימת על ידי שטף התרבות המיובאת הזורמת אלינו מחו"ל?", "האם הזהות התרבותית המקומית שלנו זקוקה לטיפוח מיוחד ואולי אף להגנה?". וכך יתקיים לו דיון כיתתי פרנואידי משהו, שתוביל אותו שרת חינוך שהיתה בעבר שרת תקשורת, שהסיסמה שהנחתה את מדיניותה היתה "שמיים פתוחים" – פתוחים, בין היתר, לשטף התרבות המאיימת הזורמת אלינו מחו"ל.

  3. דקלה לבני יערי

    יוסי, זה כ"כ זועק לשמיים שלא יתכן שאיש לא שומע! האם אין דרך להגיע לסרת החינוך ולצעוק? האם אין מישהו אחר במשרד הזה שלא רואה את ההדרה הזו? האם אין דרך נוספת (חוץ מבכיות באתר זה) להראות לציבור את העיוות הזה? האם אין מקום שבו אפשר לקפוץ אגרופים ולנפנף בם?

  4. סביחה שעשוע

    עד כמה שידוע לי עמנואל הלפרין, מנחה את הדיונים האלה. על כל פנים הוא הנחה בכל השנים הקודמות.
    כדאי אולי לשאול אותו פעם, את חביב התקשורת ה"ישראלית", מה דעתו על העניין. גם לפני שנה שנתיים לא היו מזרחים וערבים על הבימה. את הטלפון שלו אני משערת תוכלי להשיג בטלוויזיה הישראלית בירושלים.

  5. דב הר-אל

    יום ראשון 12 בצהריים?
    ומי יהיה אז בביתו של הוד מנכ"לותו בכפר שמריהו אם לא המשרתים (סליחה, העובדים במשק הבית) ?

  6. מתיתיהו שמואלוף

    הכרזה :: מדיה
    Petition against FBI seisure of INDYMEDIA servers
    מאת imc 14 אוק 2004

    "Thursday morning, US authorities issued a federal
    order to Rackspace ordering them to hand over
    Indymedia web servers to the requesting agency.
    Rackspace, which provides hosting services for more
    that 20 Indymedia sites at its London facility,
    complied and turned over the requested servers,
    effectively removing those sites from the internet

  7. יוסי לוס

    אני לא קראתי את הביקורת העוקצנית של יוסי כבכי.
    אני לא מרגיש שאני מתבכיין או בוכה כאשר אני מבקר, מנקודת מבט אנושית, הדרה של קבוצות מסוימות.
    מדובר בביקורת אמיצה מתוך עמדה של חוזק אל מול שטף הגזענות ולא עמדה בכיינית.

  8. איריס מזרחי

    גם אני שמתי לב למודעה שמתפרסמת בהארץ ובעוד מקומות בתקציב לא קטן ומיד רציתי להגיב על זה במאמר נוקב ומבקר על הבדלנות ועל ההתנשאות של התרבותיים הלבנים אבל שניה לאחר מכן רפו ידיי כי מיד ידעתי שיתחילו לומר לי שוב שאני מייללת מתבכיינת, מאשימה, כותבת מעמדת המקופחת וכו' הקיצוניים מבין מבקרי שולחים אותי שוב ושוב חזרה להרי האטלס החשוכים מהם לדעתם הגעתי. כל כך שמחתי שיוסי דהאן כתב על כך באתר אבל ביננו למי באמת אכפת מה אנחנו חושבים, עובדה ששנה אחרי שנה הם נפגשים על טהרת התרבות האשכנזית ומצפצפים עלינו. רב תרבותיות זה טוב רק לפני מכרזים של ערוצי התקשורת וגם אז איכשהו מדלגים על המזרחים, למשל השנה יש פתיחות והיפתחות לדתיים ולערבים והמזרחים המודעים שיכולים לתרום המון ולאזן ולנפץ את הסטיראוטיפ שאומר מזרחי זה פולקלור ואוכל וחמימות לצד האשכנזי הקר והמנוכר [עיין ערך לימור וארז טל] שוב נותרים בצד, נכון אנחנו כותבים באתרי אינטרנט, לפעמים גם כטור אורח בעיתונים עבור סכומים מבזים, אנחנו מוזמנים לראיונות בחינם מידי פעם בתכניות אקטואליה ומידי פעם זורקים לנו איזה עצם כשמזמינים אותנו להשתתף בפרוייקט יעני רב תרבותי כעלי תאנה מזרחיים ואני באופן אישי לא תמיד יכולה לסרב כי מנהל הבנק לוחץ וגם כי ככותבת אני זקוקה לערוצי ביטוי וכן אני רוצה לשנות את המקום החולני בו אני חיה ומגדלת את ילדיי. אני רואה את הקיפוח יום יום ברחובות, במשרדי הממשלה, בתקשורת, בתרבות, בבריאות, בחינוך, ברווחה, וכשאני מתגברת על הבחילה ומגיבה אני מחזקת את מעמדי כבכיינית מקצועית שהופכת את רגשות הקיפוח שלה למקצוע.

  9. סמי כנפו

    אני יכול ל'הבין' את אלה שכאילו דוחים את התבכיינות של מזרחים,וככל שאני מתקרב ומתרחק מהנושא המזרחי-אשכנזי אני תופס עד כמה התודעה הארגונית בקרב הקהילה האשכנזית היא גבוהה ומפותחת לעומת זו המזרחית. התארגנות = כוח ואת זה מי שלא מבין, יכול להמשיך ולהתבודד לבכות ואולי לזכות בפירורים..
    וכמו שכבר הזכרתי, מפלגת שינוי מזרחית חילונית תעלה את השיח המזרחי לתקשורת ובעקבות זה התארגנויות באותו כיוון יעקבו.. מי שחושב שיש מקום למפלגה כזו שירים יד..המזרחיים החילוניים מסוגלים להרים מפלגה?

  10. דודי מחלב

    למה נפלה רוחך,איריס יקרה?
    את,אנחנו,לוחמים נגד עוולות,דיכוי וגזענות.מה הבקשה ,בסך הכל שיהיה עולם טוב יותר. אל תתני להם את התענוג של העכרת מצב רוחך.הרי הבולשיט הפסיכולוגיסטי הזה,של הצמדת התואר בכיינות למי שמבקש צדק,הוא בולשיט נלוז מבחינה מוסרית והוא קשקוש מבחינה אינטלקטואלית. אל תיעכר רוחך,את שומרת על צלמך האנושי ונמצאת בצד הנכון.

  11. חבר ב"חברה צודקת".

    מכיון שהייתי בהפגנה אתמול ,אני יכול לספר שבבית בדיוק התקימה מסיבת יום הולדת לאחד מילדיו של שרמיסטר
    וכל השכנים שהגיעו רכובים על ג'יפים להביא את ילדיהם ראו את ההפגנה והדבר היה מביך במיוחד מבחינתם.

  12. מתיתיהו שמואלוף

    התחלתי לקרוא אותך עוד לפני שכתבתי מילה וחצי ואני חושב שדעתך
    הציבה ומציבה ותציב תמרורי דרך, לפני שהחברה הזאת תקרוס.
    נכון המצב מחמיר, אבל אנחנו חזקים מפני שאנו מסוגלים לנסח את זהותנו
    ולא להישטף כמו דגים מתים בזרם. הזהות שלנו עומדת חסון על דרישה
    לממש את הערכים הדמוקרטיים והאזרחיים!
    היופי הוא שאנו מסוגלים לנסח את דעותינו, בצורה עצמאית, מתוך מצפון,
    חמלה ורגש, הכיעור הוא שאנשים נכנעים לסקטוריאליזציה של החברה, לדה-הומיניזציה של האחר
    ולפסילה של כל נרטיב שיהרוס להם את האיחוד הלאומי.
    אל תתני לרוחך ליפול!