"העוקץ" - "רק לא בוש"

יוסי דהאן

שבועיים לפני הבחירות הגורליות, כמו כלי תקשורת רבי תפוצה אחרים בעולם, גם אנחנו מפרסמים את החלטתנו, החלטה המנוגדת לרוח העם. אנו קוראים לקוראינו בעלי זכות הבחירה בארץ ובגולה להצביע "רק לא בוש". בכך אנחנו מצטרפים, למרות העוינות שלנו למוגבלות הדיסציפלינה הזו,  לעשרה חתני פרס נובל לכלכלה המתנגדים למדיניות המיסים של הנשיא המעשירה את בעלי ההון, מגדילה את האבטלה וממוטטת את רשת הרווחה האמריקאית,  המחוררת ממילא. אנו מסכימים לאמירתו של אחד מהם כי משטר בוש הוא אחד הגרועים ביותר שידעה ההסטוריה האמריקאית. עופר סיטבון מסכם באתר "יסוד" כמה מהישגיו של הנשיא:~

  • צמיחת הפערים הכלכליים – בסוף שנות ה-70, מנהל הרוויח בממוצע פי 30 מאשר עובדיו. בשלהי כהונתו של בוש – הפער הוא פי 300(!).
  • העמקת העוני – מספר העניים צמח במהלך שנות בוש ב-4.3 מיליון, והוא מונה כיום 36 מיליון. 13 מיליון מתוכם הם ילדים. בשנת 2003, למעלה משני שלישים מן המשפחות העניות היו משפחות שבהן אחד מבני הזוג עבד.
  • פירוק שירותי הרווחה – בשנת 2003 לבדה, 2.6 מיליון מובטלים אמריקאים איבדו את זכאותם לדמי אבטלה.
  • מערכת בריאות כושלת – בין השנים 2003-2000 גדל ב-6 מיליון מספר האנשים נטולי ביטוח רפואי. קבוצה הולכת וגדלה זו מונה כיום כ-45 מיליון איש. הוצאות הבריאות, מנגד, צומחות ללא הרף (מעל 5000 דולאר לאדם לשנה לעומת פחות מ-3000 דולאר במדינות מערב אירופה), אך יותר כסף אין פירושו יותר יעילות: תוחלת החיים נמוכה יותר, אחוז תמותת התינוקות גבוה יותר, התרופות יקרות יותר.

אנו גם מצטרפים, למרות החשד העמוק והספקנות גם כלפי תחומי הידע הללו, ל 600 מומחים לבטחון ויחסים בינלאומיים הסבורים שהמלחמה בעירק היא ההרפתקה הצבאית הגרועה ביותר מאז וייטנאם, מלחמה שהצדקתה נשענת על "ספקולציות במקום עובדות, מיתוסים במקום שיקול דעת", מלחמה המבוססת על הטעיות ושקרים וחסרת הצדקה מוסרית, שעד עתה נהרגו בה עשרות אלפי בני אדם, רובם המכריע עירקים, קורבנות שאותם היתה המלחמה "נגד הטרור" אמורה לשחרר.

מדיניותו הכלכלית הגלובלית, הרס הסביבה והסרוב לחתום על הסכם קיוטו, פגיעה בעקרונות המשפט הבינלאומי ובזכויות אדם, ותמיכתו הבלתי מסוייגת במדיניות הכיבוש ובמהלכיו של ראש הממשלה שרון, שהנשיא האמריקאי הפך להיות חסידו השוטה,  הם חלק מהטעמים הנוספים שהחלטנו לקרוא לסילוק בוש מהבית הלבן, שכזכור גם בחירתו הקודמת למשרה הושגה בדרכי רמייה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אלון

    למרות הטון הקליל בכל זאת כדאי לזכור שאין כזה פתק "רק לא בוש" , ובמקום זאת צריך לבחור בג'ון,
    איפה הכדורים נגד בחילה, קרי ובמפלגה הדמוקרטית כדי להחזיר את ג'ורג דאבל יו בוש לחווה ולשחרר את הצוות
    שסביבו לעבוד במקומות שבהם מתגמלים בכסף גדול באמת. ולכן כדאי לזכור שפערי השכר לא גדלו ב-20%
    בכל שנה, משנות השבעים ועד היום, אלא שלכלכלת שנות התשעים היה חלק ניכר בכך. וכך לגבי שאר הפערים החברתיים. וכאשר בודקים את הכיבוש של עיראק ע"י בוש לעומת מדיניות הסנקציות וההפצצות בשנות
    ה-90 של ביל קלינטון הדברים עוד פחות פשוטים, למרות הפער הניכר בקסם אישי. כשלסלי סטאל שאלה את
    מדליין אולברייט בתוכנית 60 דקות ב-1996 האם המחיר של 500,000 ילדים שמתו מהסנקציות נגד עיראק
    הן מחיר סביר היא לא היססה ואמרה שלמרות שזו בחירה קשה זהו מחיר סביר
    http://home.comcast.net/~dhamre/albright.avi.

    אז למרות שהאמריקאים צריכים להצביע "רק לא בוש" בבחירות, ביום המחרת , וללא קשר למנצח, על השמאל
    האמריקאי יהיה להמשיך ולהאבק נגד הדמוקרטים למען כל אותן מטרות פוליטיות שיוסי דהאן ציין.