שתי שיחות רדיו

הסרט ששמו כתוב למעלה, לא הוצג בבתי הקולנוע בארץ, לא הגיע לספריות הוידאו (אפילו לא לאוזן השלישית) והוצג בארץ רק פעם אחת בפסטיבל הסרטים האחרון בי-ם. אני הצלחתי להוריד אותו דרך רשת שיתוף קבצים. זהו ברט מצוין בן 3 פרקים שהראשון בהם, מדבר בדיוק על מה שאתה כותב אבל בדרך הרבה יותר שוטפת. מופיעה לדוגמא הדרך שבה התאגידים, בעיקר עורכי הדין התאגידיים שרצו יותר כח, ניצלו את התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית שחוקק כדי להגן על העבדים השחורים שרק שוחררו, והגדירו את התאגיד כ- person, בין 1890 ל- 1910 כ-307 תביעות הגיעו למשפט בנושא זה, מתוכם 288 תביעות של תאגידים, ורק 19 של עבדים שחורים. בהמשך הסרט בחלקו הראשון לקחו הבמאים את התפיסה הזאת של התאגידים כ- person, ומנסים לפי ניתוח של מעשיהם של התאגידים בתחומים שונים להראות כיצד התאגידים הם psychotic persons. בסרט מופיעים אנשיים כמו מייקל מור, נועם חומסקי, מילטון פרידמן, ד"ר ואנדנה שיבא, שמדברת על ה-terminator seeds, זרעים שלא מייצרים זרעים, וצריך כל שנה לקנות מהם זרעים, מוצגים לדוגמא ניירות של נייק שמראים איך הם מחשבים את זמן העבודה על כל חולצה בחישוב של עד 5 מספרים אחרי הנקודה העשרונית, ודוגמאות נוספות. החלק השני מתייחס לדרך שבה תאגידים מייצרים את הסכמתנו למעשים שלהם,והחלק השלישי מתייחס לדרכים שבהם אנו יכולים להילחם בתאגידים, לדוגמא במלחמות של מחוז קוצאבאמבה על מקורות המים שלהם שהופרטו לטובת בכטל, תאגיד אמריקאי, ועוד. אני רואה המון סרטים וזה הסרט הכי טוב שראיתי בזמן האחרון. למה איננו רואים אותו בקולנוע ובספריות הוידאו?
כנראה שהוא מפחיד את אנשי התאגידים שלא מפיצים אותו כמו כל זבלון הוליוודי.

(ל"ת)