המלחמה על התרבות, Irene Nemirovsky, ועל מהפיכת הרווחה

יוסי דהאן

בכתב העת "Legal Affairs" כתבת פרופיל על לורנס לסיג, פרופ` למשפטים מסטנפורד מחבר הספר "Free Culture" שמוביל את "מלחמת התרבות",  לא מדובר על קרב בין תרבויות אלא על המלחמה שתקבע למי שייכת התרבות ומי יכול להשתמש בה בעתיד וכמה זה יעלה?~

מצד אחד של המתרס נמצאים בעלי הקניין הרוחני (I.P – Intelectual Property) בעלי הממון והקרבה לשלטון, ומהצד השני – קבוצות בחברה האזרחית, אקטיביסטים פוליטיים ותנועות לזכויות האזרח. לסיג הוא אחד הדוברים המרכזיים נגד הפרטה של סביבת האינטרנט וטענתו היא שהרחבת היקף ההגנה על זכויות הקניין הרוחני תפגע ביכולת להמציא וליצור בעתיד. בעולם שאמצעי הייצור נשלטים יותר ויותר באמצעות קניין רוחני וכאשר השליטה הזו נמצאת בידי מעטים בעולם הראשון לסיג מוביל את הכוחות המתנגדים לשליטה זו. כוחות אלה המכונים לעיתים "Copyleft", נאבקים עבור דמוקרטיזציה של התרבות ויצירת אלטרנטיבות המאפשרות נגישות שוויונית יותר לאמצעי הייצור. מערכת ההפעלה Linux מערכת הפעלה אלטרנטיבית ל"חלונות" של מיקרוסופט היא דוגמה לכך.  מערכת שפותחה ללא שום תגמול כלכלי על ידי אלפי מתכנתים, מערכת הפעלה הנגישה לכל. דוגמה נוספת מעניינת היא העיתון הדרום קוריאני Ohmynews שאינו מעסיק עיתונאים ונכתב על ידי קוראים. או האנציקלופדיה האינטרנטית Wikipedia הנכתבת אף היא על ידי מומחים בתחומים השונים ונגישה לכל. אינצקלופדיה שאינה נופלת באיכותה מאנצקלופדיות מסחריות אחרות. הלקח מהפרוייקטים הללו הוא שאם תעניק לאנשים הזדמנות ליצור הם ייצרו גם ללא תמריצים כלכליים. כלומר בכך מופרכת ההצדקה המרכזית להענקת זכויות קניין רוחני לאנשים, הטענה שללא תמריצים אנשים לא יתאמצו ולא ימציאו המצאות חדשות. תנועת "הקוד הפתוח", שמה לה למטרה להחזיר את אמצעי הייצור מבעלי ההון לידי העם.  

סיפור מרתק ב"Guardian" על סופרת צרפתית יהודייה ממוצא רוסי, Irene Nemirovsky שנרצחה על ידי הנאצים במחנה ההשמדה באושויץ. רק לאחרונה התגלתה עבודתה הספרותית שנכתבה בשנות הארבעים. היצירה מספרת על צרפת בתקופה הנאצית, על שיתוף הפעולה של רבים מהאליטות הצרפתיות עם הנאצים. היצירה הכוללת שני כרכים מתוך חמישה שהספיקה נמירובסקי לכתוב לפני מותה, ניצלה בזכות אחת משתי בנותיה שהצליחו להימלט מידי הנאצים. היצירה הזו מוכתרת על ידי מבקרים צרפתיים שונים כאחת היצירות החשובות ביותר שנכתבו במאה העשרים. וזכויות היוצרים של היצירה נמכרו כבר למוציאים לאור בשמונה עשרה מדינות.

Jason DeParle כתב ה"New York TImes" לענייני רווחה עקב במשך עשר שנים אחר שלש נשים ממילווקי שחויבו להצטרף ל"תכנית ויסקונסין" – הן חויבו לצאת לעבודה על מנת לזכות בסיוע מהמדינה. זו היתה מהפיכת הרווחה של קלינטון מאמצע שנות התשעים שכונתה "From Welfare to Workfae", או כפי שהיא מכונה אצלנו "מהבטחת הכנסה להבטחת תעסוקה".  DeParle כתב ספר המסכם את המסע הארוך בעקבות הנשים הללו, שם הספר –  "American Dream: Three Women, Ten Kids, and A Nation`s Drive to End Welfare:
דיויד גלן כתב ב" Dissent" ביקורת מעניינת על הספר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דומינו אדום

    למרות שחלק מהותי מהתוכנה החופשית(הקרויה גם קוד פתוח, עיין במאמריו של סטולמן לאבחנה בנושא) נכתב על ידי מתנדבים, חלקן נכתב ומתוחזק על ידי חברות מסחריות.

    אלא שבניגוד לחברות כגון מיקרוסופט או Adobe, חברות המפתחות תוכנה חופשית בדרך כלל מתקיימות ממכירת שירותי תמיכה והטמעה, או לחילופין מדמי רישוי מלקוחות המעוניינים לשלב את הפיתרון בקוד פתוח במוצר שלהם, מבלי שהמוצר שלהם עצמו יהיה תוכנה חופשית.