שופרסל (המשך), ברק

איציק ספורטא

עובדות ועובדי שופרסל שפתחו במאבק מקצועי, שנועד להניא את ההנהלה מלנקוט בצעדים חד צדדיים, רואים קצת נחת במאבקם. מהתביעה האולטימטיבית של ההנהלה להקפיא ולהוריד שכר ולהעביר עובדים לחוזה נחות מתגבש מהלך שבו יידונו הדברים במשא ומתן. מתברר שלא רק שכרם של העובדים והעובדות נמוך אלא גם שתנאי העבודה שלהן/ם מחפירים. קופאיות נאלצות לעמוד כל זמן המשמרת, מתוך תפיסה מעוותת, לפי טעמי, של מהן מתן שרות. שימו לב שנושא זה אינו נתון כלל בדיון ברשתות שבהן אין וועד עובדים.~

ההבנה שרק במשא ומתן קיבוצי אפשר להגיע להסכם סביר לשני הצדדים חשוב לעיתים יותר מהפרטים. לפני שלוש שנים זכה בפרס נובל לכלכלה חוקר בשם ג`ורג אקרלוף, אחד ממחקריו פיתח מודל שבו הטענה שתשלום שכר גבוה לקופאיות משדר מצד ההנהלה יחסים שאינם נסמכים רק על טרנסקציה כספית. עובדות שמקבלות שכר גבוה יעזרו אחת לשנייה ולא ייתלו בקוצו של יוד בביצוע העבודה. מעין חלוקת מתנות הדדית בין ההנהלה לעובדות. הדיבור של ההנהלות על עלות שכר בלבד מתעלם כמובן מגורמים אלו שהשפעתם על ביצוע העבודה חשוב.

כיון שמדובר בעובדות ועובדים בשכר נמוך כדאי להבין מאיפה בא המועמד מצד עצמו לראש ממשלה, ברק. במאמר של גילת הוא מצוטט כך: "למי מבני דורנו אין היום, אחרי 40 שנות עבודה בארץ הזאת, מיליון וחצי דולר בבנק? למי מאיתנו אין היום חסכונות בגובה הזה?" מר ברק לרוב באזרחים בישראל יש קצת פחות מזה, להזכירך השכר החציוני בישראל הוא כ-5000 שקל, כדי להגיע למיליון וחצי דולר בבנק צריך האדם לעבוד כ- 111 שנים בלי לאכול בלי לשתות, בלי לעשן סיגרים ובלי לנשום. ואלו כמובן ברי המזל. אלו שמשתכרים שכר מינימום יצטרכו לעבוד 168 שנים, נכון שתוחלת החיים גדלה אבל גם ברק אינו יכול להבטיח שאנשים יחיו שנים כה רבות כדי שיהיה להם בבנק את מה שלדבריו יש לכל אחד אחרי ארבעים שנות עבודה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יצחק

    מר ברק ביצע התנתקות ואינו חי בארץ הזו .אנא תמשיך לעשות לעצמך, ובעוד כמה שנים כאשר תפסיק לעוף בספירות העליונות ותרד לקרקע של המצאות היום יומית בארץ תוכל לחזור לזירה הפוליטית
    אם דעות תואמות ביבי בנושאי כלכלה וחברה ,אנחנו לא צריכים העתק ביבי גם הראשון הוא יותר מדי עבור אזרחים אשר אינם יכולים לקים משפחה גם אם שני בני הזוג עובדים,ולכן לא צברו מליון וחצי $,וצריכים לדאוג שלא יזרקו אותם מהבית מפני שלא שלמו משכנתא

  2. ברי

    במדינה שבה הון מזין שלטון מזין הון מזין שלטון…. הנה – הון ושלטון המאוחדים תחת אדם אחד…. נגמרה הבושה.
    הללו את אלוהי הממון כי בעזרנו הוא!

  3. נתן

    כל הכבוד לעובדות השופרסל שהצליחו להוריד את הנהלת השופרסל מהרעיונות הנצלניים שלה.ציטוט מגלובס של אתמול
    "הושגו הבנות לפתרון הסכסוך בשופרסל ההנהלה נסוגה מהקפאת שכר במשך 5 שניםבנוסף יקודמו בימים הקרובים בדרגה כ-7000 עובדי הרשת – קידום שמשמעותו תסופות שכר של 6% סכסוך העבודה ברשת השופרסל שהוכרז לפני שבוע הסתיים, לאחר שאמש הושגו הבנות בין ועד העובדים וההסתדרות להנהלת הרשת. על פי הסיכום בין הצדדים הקפיאה ההנהלה את הכוונה להקפיא את שכרם של העובדים במשך 5 שנים. ואת הקידום בדרגות. בהתאם לכך יקודמו בימים הקרובים בדרגה כ-7000 עובדי הרשת (קידום שמשמעותו תסופות שכר של 6%). במקביל הכירו נציגי העובדים בכך שיש להקטין את עלויות השכר, אך טרם הוחלט איך המהלך יבוצע. בנוסף להבנות הנ"ל סוכם על הקמת ועדה משותפת אשר תדון בתנאי העבודה. זאת לנוכח טענות ועד העובדים כי תנאי העבודה הפיסיים בסניפים "קשים מנשוא". מחזיק תיק המסחר בהסתדרות יורם אורנשטיין מסר לגלובס כי "הצלחנו להגיע להבנות לאחר שהנהלת הרשת נסוגה מתוכניתה הבלתי מתקבלת על הדעת להקפיא את השכר במשך 5 שנים. ההנהלה הבינה כי אנו תקיפים בעמדתנו וזה סלל את הדרך להגיע לסיכומים אם כי הסכמנו לדון בדרכים לקיצוץ בעלויות השכר."

    לא רק שדרכה של החברה ורצונה להוריד אנשים בדרגות ולעבור לשיטה של חברות כח אדם. שבוע שעבר עמדתי בתור הארוך שנוצר ביום רגיל בסניפי ההיפרנטו ובזמן שעמדתי בתור סיפרתי לשכניי לתור על השביתה שעומדת לפרוץ בעוד שבועיים בסניפי השופרסל. כולם היו מופתעים. סיפרתי על כתבה בידיעות של אותו יום בעמוד השני של מוסף הכלכלה ומישהי שהיה לה את העיתון שלפה את החלק ואישה אחרת לקחה את העיתון לקרוא את הכתבה. כל האנשים בתור תמכו בעובדי השופרסל ובמאבקם כשהבינו שההנהלה רוצה להקפיא לעובדות את השכר לחמש שנים, להפוך חלק מהן לעובדי חברת כח אדם וליצור מעמדות של עובדים. כמעט רוב האנשים בתור סבלו או סובלים מבעיות דומות. במחקר שנתפרסם לא מזמן התפרסם כי מנכ"ל השופרסל מקבל שכר פי 38 מהקופאיות. הוא מביא הביתה 166000 ש"ח והן בין 4000 ל- 4500 לחודש. במהלך סכסוך העבודה התפרסם שמנכ"ל הרשת שלח לעובדים מכתב ובו אמר שההנהלה הסכימה להוריד 10% משכרה. הן סיפרו כי הסכימו לסגירת סניפים ולפיטורים. אף אחד לא מדבר על מצנחי הזהב שמנכ"לים מסדרים אחד לשני. היותן של העובדות מאורגנות ומאוחדות ביחד עם עוד עובדים ברשת שינתה את יחסי הכוחות ואני מקווה שאנשים נוספים ברשתות דומות ילמדו מהן, יתארגנו וישנו את המציאות הנצלנית הזאת.
    מה שאהבתי במאבק שלהן היה השימוש שלהן בייצוג המזוייף של לובה והשימוש שעשתה השופרסל בדימוי שלה כדי למכור את עצמה. בדיוק אותו דימוי שהרשת השקיעה בו מיליוני שקלים. בפרסומת בראש השנה לובה הייתה נשיאת המדינה. תחשבו על פרסומת 30 שניות של העובדות האמיתיות שיפומפם לראשנו בכל הפסקת פרסומות. איזה השפעה יהיה לזה ?
    מי איתנו יודע למשל על החוק שמחייב כל מקום עבודה לתלות דף המפרט את הזכויות והחובות של העובד והמעביד ?
    בכל בסיס צבאי מיד אחרי שעוברים את השג רואים דף ובו קובץ של פקודות מטכ"ל. האם כאשר אנו פושטים את המדים מותר להסתיר מאיתנו את החוקים הזכויות והחובות שלנו. החוק הזה נדחה ע"י ארגוני המעסיקים ומשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. בשבוע שעבר התראיין בשש עם שלי בערוץ 2 בני פפרמן, מהרשות לתכנון כוח אדם במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. הוא סיפר לה על 75% מהעובדים במשק שמרויחים עד 4500 ש"ח. האם אותם 75% חסרי כח? האם התארגנותם לא תוביל לשינוי. אולי כדאי שכל רשת שופרסל ורשתות אחרות יתנו דוגמא ובמקום לפרסם רק מבצעים והנחות יתלו שלט כזה? שלט פקודות מנכ"ל ?
    מי יודע על כך שהפרסומת של ההסתדרות על הצורך בהעלאת שכר המינימום נפסלה ע"י הרשות השנייה בתואנה שהקמפיין פוליטי, והם לא רצו לשדר אותה עד שבית המשפט הכריח אותם לשדר אותה?
    שראשי המשק אומרים שאם זה יקרה הרבה עסקים ייסגרו. אבל מהצד השני לאחר לחצים שהם הפעילו על משרד התמ"ת שונה חוק עידוד השקעות הון החדש ושם מוקצים כ- 450 מיליון ש"ח לעידוד מעסיקים להעסיק עובדים חדשים. הממשלה תיתן להם עד 3000 ש"ח לעובד לחודש כפול שלוש שנים. האם פקחי משרד התמ"ת יצליחו לדעת מי מהמעסיקים מרמה את המדינה? אולי יהיה שווה להם לפטר עובדים ישנים ולהעסיק חדשים בהשתתפות המדינה. אולי עלינו ללחוץ על הממשלה להעניק את הכסף הזה ישירות לכיסי העובדים. מעל 100000 שקל לכל עובד. מה יעשו המעסיקים? יוסיפו עוד 355 שקלים וחצי ויתנו לעובדים שכר מינימום? איזה יופי ארגוני המעסיקים (איגוד לשכות המסחר בראשות סוחר כח האדם ומבטל חק העיזבון אוריאל לין, שגם ניסה בשנה שעברה לבטל את בתי הדין לעבודה ורץ לשם השנה הרבה, והתאחדות התעשיינים)דואגים לעצמם? ואנחנו לא יכולים ???
    מי יודע שבתכנית הכלכלית של השנה, בדיוק כמו בתכנית של השנה שעברה ישנה הצעה להכפיל פי 3 את התקופה שעובד כח אדם יהיה רכוש משרד כח האדם מ-9 חודשים לשלוש שנים. בתואנות של תחרות ויכולת להיות "גמישים".

    תפיסה כזאת קודם כל מזלזלת בח"כים ובשרים. להעלות הצעה שנדחתה ע"י אותם אנשים שנה שעברה מרמזת על זלזול באינטליגנציה של נבחרינו. מה שמסתתר מאחורי הצעת האוצר היא ההתיחסות לעובדים,לבני אדם, כחומר גלם ולא כהון. בדיוק כמו שהשופרסל רוצה ללחוץ על הספקים שלו להוזיל את מחירי המוצרים הצעת האוצר רוצה להוזיל את המוצר שנקרא עובד חברת כח אדם ולאפשר לחברות למקסם את הניצול. כיום ידוע שחברות גדולות מפטרות עובדים קצת לפני שהם מגיעים לקביעות ושוכרים אותם מחדש לאחר מכן. לדוגמא שבוע שעבר בבולדוג למדנו כמה מרויחות חברות השמירה ממצב עובדי הקבלן, כח אדם, נקיון סיעוד וכו'.

    אם השופרסל ומנכ"לים נוספים וחברות נוספות ילמדו מהמהלך של בנות השופרסל ויתייחסו לעובדים כהון אנושי ששווה להשקיע בו ולהשתמש בכך ובתנאי עבודה כדי לתת מוטיבציה לבוא לעבודה בשמחה, מתוך ידיעה שאכפת למעסיק מהן. אם המעסיקים ייתנו גם מניות לעובדות ויתחלקו איתם ברווחים השנתיים ובבונוסים השמנים שהם מחלקים לעצמם יהיה לעובדות ולעובדים של השופרסל יותר רצון לשפר את מצבה של השופרסל. ויעזרו לרשת להיות יותר רווחית.

    מה ששינה את האסטרגיה של ההנהלה היה הפחד מפגיעה במותג שהם יצרו, הפסד הכספים שהיה צפוי כתוצאה מהשביתה, וירידה אפשרית במניות של השופרסל.

    ידע הוא כח. פוטנציאלי. אם לא מבינים אותו ואם לא משתמשים בו הוא לא שווה כלום. השבוע גיליתי למשפחתי 40000 שקל שהיו מגיעים להם. בסוף שנות החמישים כאשר חיסלו את המעברות סבי רכש דירה דרך האגודה השיתופית "שיכון עובדים" דירת 2 וחצי חדרים בחולון. בתוך מחיר הדירה הייתה כלולה מנייה של צרכניה בסך של כ-15 ל"י, בחוזה אחיד שכל הדיירים חתמו עליו. ההורים שלי ביררו בעבר מה שווה המניה ונאמר להם ע"י הקו-אופ שרק מי שרכש מנייה בשווי של 100 ל"י יקבל את מחירה העכשווי של המנייה- כ-40 אלף שקל. שבוע שעבר התפרסמה ידיעה קטנה בגלובס. אנשים מגבעתיים ששילמו 15 ל"י למנייה תבעו את הקו-אופ וניצחו, והוכללו בפנקס החברים ויקבלו את שוויה של המנייה. אותה צרכניה שכל אחד מהדיירים השקיע בה בשנות החמישים, הפכה את הצרכניות לבעלות הון ועזרה להן להתפתח. עם הזמן הן התמזגו והפכו להיות רשת הקו-אופ המוכרת לנו. רבים הם האנשים שרכשו כך דירות בשנות החמישים וחיטוט קצר במסמכים ישנים אם נשמרו יכול לעזור להם כיום. חבל רק שזה פורסם רק בגלובס לתקופה קצרה. בשכונה שסבי גר בה, שכונה של בתי רכבת רב התושבים הם אותם התושבים שקנו את המנייה. כעת הם מחפשים במסמכיהם לראות האם השקעתם בעבר תישא להם היום פרי.

    אגודות שיתופיות כמו הקו-אופ ושיכון עובדים הם האלטרנטיבה למשרדי כח האדם. באגודה שיתופית העובדים הם גם העובדים וגם הבעלים וההנהלה. קבלת ההחלטות היא במשותף, כאשר לכל אחד קול שווה. כולם מחזיקים בכמות שווה של מניות כולם מקבלים שכר שווה. אם בארצות כמו באמריקה או אירופה ממשלות נותנות עדיפות לאגודות שיתופיות במכרזים על פני משרדי כח אדם. האם פה זה בלתי אפשרי ? ? ?

    באתר של inequlity ישנה הפנייה לועידה של 2004 ואפשרות להוריד סרט וידאו של ברברה ארנרייך, שפירסמה בספרה "כלכלה בגרוש" את נסיונותיה כעובדת זמנית בעבודות זמניות, אחת מהן ברשת "וול מארט" (שבעליה בני משפחת וולטון מובילים את רשימות המיליארדרים של פורבס). השיטות שהומצאו בוול מארט הן הדוגמא העסקית של מנהלי השופרסל. כיום גם שם התאגדו הנשים העובדות ברשת והן תובעות את וול מארט על אי תשלום שעות נוספות וכו.
    רק התארגנות של העובדים בקבוצות השפעה תשנה את המצב ותהווה כח נגדי ללחצי המעסיקים.

    ולסיום הצעה. בואו נתארגן ונצלם את ה"זכותונים" של "קו לעובד" וניתלה אותם על כל עץ רענן, ונלמד כל עובד לדרוש את המגיע לו מהמעסיק בעזרת בתי הדין לעבודה.
    תודה לכן, אריאלה סיסו וראשי הוועד של השופרסל על שהראיתם שאפשר אחרת

  4. יעל

    מאבקם של עובדי השופרסל איכשהו נעלם מעיניי ותודה שהבלטתם אותו. קראתי את הספר של ברברה ארנרייך בלי שיכולתי להניח אותו מידיי, ואני חושבת שצריך לחלק אותו לפקידי האוצר, לחכמי ההפרטה ולעיתנאי העבדות מיסודו של עיתון הארץ. לא יכולתי שלא לחשוב על זה שבארצות הברית הנצלנית יש עיתונאים ועיתונים שיצאו למבצע של חישוף העובדים הנעלמים שמגישים, מוכרים ומנקים בשכר רעב, בעוד שאצלנו הם שרויים בעלטה. לא קיימים. אני מתכוונת לאמץ את הצעתו של נתן להדפיס את הזכותונים, לחלק אותם בכל פעם שאני יוצאת לקניות, ולעשות רעש בכל חנות שבה אראה קופאיות שחייבות לעמוד בזמן העבודה.

  5. אביבית אגם דאלי

    ביום שבו נפסיק לקנות במה שנהוג לכנות 'רשתות שיווק' ונתחיל להשתמש במכולות פרטיות אותן רשתות יקרסו. ביום שבו נפסיק לרכוש עוד ועוד מוצרים שמפתים אותנו לרכוש אותן הרשתות (באמצעות פרסומות כמובן – אך גם בעצם השהייה בסביבת הסופרמרקט), יהיה לנו יותר זמן לילדים שלנו, (ולמשפחה בכלל ולבני הזוג) – אמנם לא נקנה להם כל הזמן דברים אבל נוכיח להם את אהבתנו באופנים אחרים. העובדות של סופרסל יעבדו במקומות אחרים – יש חיים אחרי סופרסל. בואו לא נקנה אצלהם – הם מנצלים את אותן עובדות ואנחנו משתפים פעולה בעצם הקנייה שלנו אצלהם. והדברים הללו נכונים לעוד הרבה מקומות, לא רק לסופרסל כמובן.

  6. שייביץ אלכסנדר

    קראתי את הכתבות על הסגי וועד העובדים של שופרסל-אבל הכתבות לא מראים באמת מה קורה בשופרסל
    האם כתוב בכתבות על צמצום משרות לחצי. העם כתוב על סגירת תקנים ופיתורי עובדים עקב זה. האם כתוב שם על כך שאף פעם אין אפשרות לתפוס את יו"ר הועד בגלל שהיא תמיד עסוקה בכל מיני דברים שוליים והעובד צריך להלחם על זכויותיו לבד ללא הגנת הוועד…..

  7. שייביץ אלכסנדר

    קראתי את הכתבות על הסגי וועד העובדים של שופרסל-אבל הכתבות לא מראים באמת מה קורה בשופרסל
    האם כתוב בכתבות על צמצום משרות לחצי. העם כתוב על סגירת תקנים ופיתורי עובדים עקב זה. האם כתוב שם על כך שאף פעם אין אפשרות לתפוס את יו"ר הועד בגלל שהיא תמיד עסוקה בכל מיני דברים שוליים והעובד צריך להלחם על זכויותיו לבד ללא הגנת הוועד…..