עובדים, עניים, עלינו

איציק ספורטא

שלוש כתבות בנושא העובדים העניים הופיעו בימים האחרונים בעיתון "הארץ"  (ראו התייחסות קודמת באתר, נכתבה יהודית קנולר) שלושתן נכתבו על ידי רותי סיני שתמיד מעניין לקרוא את כתבותיה. שלשום בנתה את הדיון סביב תומך נתניהו שנאלץ היום לחיות משכר מינימום של 17.93 שקל לשעה, ופתאום גילה אותו תומך שהגאון מרחוב עזה לא כל כך גאון, ועבודה בשכר מינימום היא לא איזה בילוי לבטלנים. שכר כזה, מעמיד שלוש נפשות מתחת לקו העוני.~

מטרידה במיוחד המגמה המבוטאת בציטוט: "לפי סקר שוטף בקרב מעסיקים שמבצעת הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת, כמעט 90% מהאנשים שהחלו לעבוד במגזר העסקי בתשעת החודשים הראשונים של 2004 – משתכרים פחות מ-5,000 שקלים בחודש. מדובר בשכר התחלתי למשרה מלאה. כ-75% משתכרים עד 4,000 שקלים בחודש. יותר מ-81% מהעובדים שהצטרפו לשוק העבודה ב-2004 משתכרים עד 4,500 שקלים, שהוא קו העוני למשפחה עם שני ילדים". מסעות יחסי הציבור של האוצר המדווחות בחדווה על יצירת מקומות עבודה נתקלות כאן בעובדה הפשוטה שאלו מקומות עבודה גרועים שמשלמים שכר נמוך. היום בכתבתה מספרת סיני על ההתפתחות המדאיגה של עבודה זמנית קבועה, ישנם שני אופנים של זמניות קבועה. האחד, עובד זמני שעובד באותו מקום עבודה תקופה ארוכה. השני, עובד זמני שמדלג מעבודה זמנית אחת לשניה אצל מעסיקים שונים ובדרך. שני האופנים הללו גרועים באותה מידה. כך אומרת לאה אחדות סמנכ"ל מחקר בביטוח הלאומי "הבעיות הקשות ביותר של שוק העבודה כיום הן שכר נמוך ועבודה לא יציבה". לא די שיהיו מקומות עבודה חשוב גם איזו עבודה, ובעיקר מה צופן העתיד לעובדים שנאלצים לעבוד בתנאים שכאלה.

לא רק זאת רוב מקומות העבודה האלו הם במשרות חלקיות: "הד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, אומרת שמתוך המשרות החדשות שנוצרו מאז החל המשק לצאת מהמיתון במחצית 2003, כשני שלישים – כ-62 אלף – הן משרות חלקיות. היא מכנה את מצבן של דדון ושל הנשים האחרות במצבה "תת-תעסוקה". בני פפרמן, מנהל מינהל תכנון, מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, רואה במצב סוג של אבטלה". כבר נתקלנו לא אחת במושג  "תת תעסוקה" הכולל הן את המובטלים, והו את אלו אשר עובדים בשמרה חלקית מחוסר ברירה , והן את העובדים המיואשים שאינם מחפשים עבודה. על פי ממצאי הרשות לתכנון כח אדם במשרד התמ"ת 16.5% מן האנשים נמצאים במצב זה. 

אחת הבעיות המרכזיות בסוג העסקה זה היא שעובדות ועובדים שנקלעים אליהם מתקשים לעבור לסוגי העסקה יציבים ומתגמלים יותר. בני פפרמן אומר: "העסקה חלקית, שהתוצאה הישירה שלה היא עוני, תהפוך לשגרת חיים של עובדים רבים. כבר לא נחזור למצב שכל אחד שרצה יכול היה לעבוד במשרה מלאה". זהו זה חברים וחברות זה המצב תאכלו חול ותשתקו, זה מה שיש.

בניגוד לחלק ניכר מהעובדים במשק ישנם איים שבהם עובדים נהנים מכל טוב ועוד קצת, למה? ככה.  על משרד האוצר כבר דיברנו, וכעת נביט בבנק ישראל. בבנק 750 עובדים ויש בו עשרה עובדים ועובדות בדרגת מנכ"ל. לכל 75 עובדים יש צורך במנכ"ל אכן קונספט מעניין. וכך נכתב: "שכרו של כל אחד מהם הוא בממוצע 50 אלף שקל ולכך יש להוסיף רכב צמוד (השימוש בדלק ברכב הצמוד הוא ללא הגבלה ובנוסף לכך, ברכב הצמוד רשאים להשתמש גם בני המשפחה של הבכיר). למרות הרכב הצמוד, בכירי בנק ישראל מקבלים בנפרד תשלום בגין אחזקת רכב. תוספת הוותק המשולמת להם היא הגבוהה ביותר האפשרית – כאילו עבדו בבנק 40 שנה, ללא קשר למספר השנים האמיתי בהם הם מועסקים בבנק. בעת עזיבתם את הבנק הם מקבלים דרגת פרישה, המגדילה את שווי הפנסיה המשולמת להם. כל הבכירים, בלי יוצא מהכלל, נוהגים לנסוע לחו"ל בתפקיד כמה פעמים בשנה". ממש מסכנים אני בטוח שבמסדרונות הם מתלוננים על שכרם הנמוך בהשוואה לחבריהם בשוק הפרטי.  

בלי שום קשר, אבל משום מה נראה לי מעניין, נכתב ראש הממשלה אמר בישיבת הממשלה: "מה שקרה במסיקי הזיתים זה דבר נורא. לא יכול להיות שכל אחד ירשה לעצמו להשחית עבודה של אנשים אחרים. צריך לעשות הכל שזה לא יישנה". תעשה, מה אתה איזה יושב קרנות שמבטא את דעתו באוזני חבריו. 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ליאור

    קראתי היום יום שלישי ,התבטאות של דני גולדשטין יו"ר קבוצת פורמולה, במעריב שקובל על ההטבות שהמדינה רוצה לתת כסף לפרפריה. וטוען שעדיף להשקיע ברכבת שתביא את העובדים מאופקים לרעננה, מאשר להשקיע באופקים
    "…אני בחיים לא אקים בית תוכנה באופקים,כי אין שם תשתיות" וואלה באמת!!!, איפה דברת שיענה. וטוען" שהמדינה צריכה להפסיק להתאמץ לחפש 1000 מקומות עבודה אומללים באופקים" הטרנד שחוצה גבולות פוליטים בקשר לביטול הפרפריה הוא מסוכן ובעייתי. ואולי תושבי הפרפריה מהצפון,מהדרום צריכים להתעורר.

  2. סוציאליסט

    "בניגוד לחלק ניכר מהעובדים במשק ישנם איים שבהם עובדים נהנים מכל טוב ועוד קצת, למה? ככה"

    אז זהו, שהתשובה היא לא "ככה". אין סיבה מיוחדת שכל העובדים במשק יתישרו לפי שכר המינימום, באמת שאין. אם עובדי בנק ישראל מרוויחים מעל שכר המינימום, לא צריכה להיות ל"העוקץ" שום בעיה עם זה. הרעיון צריך להיות להעלות את שכר כל העובדים לרף הגבוה ביותר , ולא להוריד אותו לרף הנמוך ביותר. אין שום דמיון בין שכר העובדים ה"עשירים" ביותר לרווחי העתק מהון במדינה הזאת. זאת הבעיה האמיתית.

  3. איציק ספורטא

    אני מסכים איתך, אבל בנק ישראל אינו בדיוק מי שדואג לכך שהעובדים בארץ יקבלו שכר גבוה. כיון שהוא אחד מהגורמים המרכזיים בקביעת המדיניות הכלכלית בישראל כמוסד הוא אינו זכאי להיות פטור מביקורת על המשכורות הגבוהות וריבוי המנכ"לים בשורותיו.

  4. פחזנית

    לא מסכימה איתך. לשכר של 50 אלף שקל לחודש (+ "הטבות") יש שם אחד — שחיתות. הדבר חמור במיוחד כשמדובר בשירות הציבורי במדינה מוכת אבטלה ועוני. הייתי מצטרפת לאיציק ומסכימה איתך לו משכורות של 25 אלף שקל היו שכיחות, והאבטלה והעוני היו זניחים.