השכלה מופרטת

אביבית אגם דאלי

לפני כמה ימים קראתי בעיתון כי המועצה להשכלה גבוהה החליטה להתיר למכללות לפתח תוכניות לימוד לתואר שני כולל תזה (כלומר תוכניות המכילות מחקר – שעד כה היו מתבצעות רק באוניברסיטאות) ואכן – שתי מכללות כבר הרימו את הכפפה – המרכז הבינתחומי בהרצליה ומכללת יהודה ושומרון, שהודיעו כי יגישו בקרוב בקשה לפתוח מסלולים לתואר שני מחקרי כמו באוניברסיטאות.

מה  הנתונים הללו בעצם מראים? שההשכלה הגבוהה בישראל עוברת לאט לאט לידיהן של המכללות וגם היא, אט אט, מופרטת. השלב הבא יהא מן הסתם התרת מסלול לתואר שלישי במכללות.~

ועוד משהו: כשאני נכנסת למשל לספרית `סוראסקי` באוניברסיטת תל אביב ומחפשת ספר חדש שמצאתי ב`אמזון` קרוב לוודאי שלא אמצא אותו למרות שאני זקוקה לו למחקר שלי. מה אני עושה? כיוון שאני מלמדת במכללות אני מזמינה את הספר עבור הסטודנטים שלי במכללות (כי אני גם מלמדת את אותם הנושאים שאני חוקרת) – יוצא שהספרייה של ביה"ס לתקשורת של  המכללה למנהל בת"א למשל הרבה יותר עשירה בספרות מחקרית רלוונטית בנושאי תקשורת מאשר זו שבאוניברסיטת תל אביב. הספרות המחקרית המצויה בספריות אוניברסיטת תל אביב אינה מעודכנת ואינה משרתת את הדוקטורנטים של האוניברסיטה הנאלצים לחפש פתרונות יצירתיים עמ"נ להשיג את הספרות לה הם נזקקים. לא כולם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הספרים ולא לכולם יש מלגה המאפשרת להם לרכוש ספרים אלה.

התהליך המתואר כאן מוביל ויוביל להרס האוניברסיטאות שבמקומן יעלו ויפרחו המכללות שתצענה חוגים ספציפיים (`מכניסים` ו`רווחיים` כמו מנהל עסקים, כלכלה ותקשורת) ומי יצא מופסד? האוניברסיטאות והחוגים ה`לא רווחיים`, קרי פילוסופיה, היסטוריה, ספרות וגם ביולוגיה או אולי מתמטיקה.

האם רק למה ש`מכניס ו`ריווחי` יש זכות קיום? מי ישמור על החוגים `הלא רווחיים` עוד 10 או 20 שנה, כשמצב האוניברסיטאות ימשיך להתדרדר מחוסר משאבים?

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. פחזנית

    אתחיל בזה שאין לי היכרות טובה של העולם האקדמי כיום, ותגובתי אינה משקפת עמדה מגובשת. ההפרטה היא אמנם הצד המכוער של תהליך פירוק ההגמוניה (איזו מילה נפלאה) של האוניברסיטאות, אך מה על הצדדים היפים?
    כוונתי להגדלת נפח המחקר, גיוון הנושאים וההתמחויות, הוספת משרות מחקר, פיזור גיאוגראפי של האקדמיה, ואפילו תחרות (אופס, סליחה). ולא פחות חשוב: הורדת האויר החם מהמגידורים והברוורמנים למיניהם — הם משרתי ציבור לא בני אלים!

  2. עומר

    בתור סטודנט לתואר שני במכללה למנהל (מנהל עסקים), אני יכול לומר שהספריה (המרכזית) שלהם במנהל עסקים שווה בהיקפה לרבע קומה בספרית מדעי החברה בהר הצופים. נכנסתי לשם השבוע וזה היה די פתטי. יכול להיות ששם את יכולה להזמין איזה ספר שאת רוצה, כמרצה. אבל זה קיים גם באוניברסיטאות. אין בכלל מה להשוות בין השניים. המכללות, נכון להיום, אינן ערוכות לאפשר מחקר בתחומן ללא הסתמכות על הספריות ועזרי המחקר האוניברסיטאיים. הפרטה חלקית של מערכת ההשכלה הגבוהה אינה צעד רע בהכרח. הבעיה היא שמן הסתם הדבר ילווה בקיצוץ תקציבי המחקר של האוניברסיטאות וזו הבעיה החמורה.

  3. אביבית

    לעומר: מצב הספריות באוניברסיטאות בכי רע. הן לא מעודכנות. כתבו על זה כבר כמה פעמים בעיתונות – ואני רק שקפתי את המצב כפי שאני חווה אותו. הכמות של הספרים לא מעידה – הספרים שבספריות האוניברסיטה אינם מעודכנים. הם יכולים לספק את תלמידי התואר הראשון והשני אך לא את תלמידי המחקר כי הם פשוט ישנים. התקציב של הספריות האוניברסיטאיות הולך ויורד – כמעט לא רוכשים ספרים חדשים – זה מדרדר את מצב המחקר. מעט מאוד ספרים חדשים מוזמנים מדי שנה (מה שלא קורה בספריות של המכללות – אני לא קובלת על כך אבל אני רואה לאן המגמה הזו מובילה: להרס האוניברסיטאות).
    לפחזנית – אני יודעת על מה את מדברת הרי אני עצמי מלמדת במכללות האלה אבל מה שמטריד אותי הוא לא מצב הוראת מנהל עסקים או תקשורת למשל (החוג בו אני מלמדת) אלא מצבם של מקצועות הנתפשים כלא רווחיים, קרי מדעי הרוח, אם כי לא רק הם.

  4. מורי פישל

    החינוך ראוי שיהיה בידי הממשלה, בידי משרד החינוך. המערכון הנודע דיבר על שר ביטחון. האם יש ביטחון? יש משרד חינו. האם יש חינוך? אבל גם בלי להתבדח, השכלה אינה חינוך. השכלה מעשירה, משכילה ומעניקה מקצוע. לא כל השכלה מעניקה מקצוע ורק מי שצרורו אינו דל במיוחד, יתכבד וילמד פילוסופיה והיסטוריה. יכול להיות שצרורו אמנם דל, אבל פנסיונר הוא. כך או כך, אפילו השכלה במשפטים או רפואה כבר אינה מבטיחה ביטחון תעסוקתי. אנחנו עולם בשינוי מתמיד ושום דבר אינו בטוח עוד.
    מדוע שההשכלה הגבוהה לא תינתן למי שרוצה לשלם יותר ויכול לשלם ואז גם לקבל תמורה בהתאם? כל צורת חשיבה אחרת היא התחסדות. דברים כבר אינם תלויים בנו, נעדרי המאה.

  5. שוש אסולין

    אני מצרה על פתיחת הלימודים הגבוהים במכללות רק בהיבט אחד, של האפלייה, כיוון שתלמידי המכללות לא נהנים כשאר אחיהם הסטודנטים מסבסוד המדינה ונאלצים לעמוד בפני הוצאה לא מבוטלת עבור קבלת התואר שלהם.
    מאידך, אני חושבת שהגיע הזמן שהשכלה גבוהה תהיה נגישה גם עבור אלה שבגלל מכסות האוניברסיטה אינם עוברים את "הסינון" לפקולטאות היוקרתיות, סינון שברובו בנוי על מחדלי החינוך הלא שיוויוני בארץ ואינו מעיד בהכרח על הפוטנציאל הגלום באלו שאינם עוברת את המסננת.
    השארת החינוך הגבוה רק בידי אונברסיטאות, רק ינציח את המצב שהיה קיים עד לא מזמן, (אחוז נמוך של מזרחיים ובני עיירות פיתוח באוניברסיטאות, לעומת, אחוז גבוה של בני האליטות האשכנזיות שכיכבו בפקולטות היוקרתיות ומן הסתם, תפסו את עמדות המפתח במדינה….)
    אז בעניין השיוויון עוד יש מה לעשות (אלו שבד"כ אין להם, משלמים שכר לימוד גבוה במכללות, ואילו שיש להם נהנים מסיבסוד של המדינה), אבל להצר על כך שהבכורה ניטלה מהאוניברסיטאות, איני מוצאת טעם.

  6. אבי לאור

    לצערי הרב אינני שותף לדעתך אשר לטעמי מוטעת מעיקרה.פתיחת המכללות תרמה רבות לקידום השוויון במוסדות להשכלה גבוה,סטודנטים אשר לא התקבלו אך בשל מבחני סינון מבזים ומפלים מעיקרם מוצאים היום מסגרת בה הם יכולים לפרוח ולשגשג.ההוכחה הטובה ביותר למשגה של האונברסיטאות הינה העובדה שסטודנטים למשפטים בוגרי מכללות מצליחים יותר ומבוקשים יותר מבוגרי אוניברסיטאות אשר לדעת האחרונים הם "טובים פחות" או "לא מספיק טובים".היום ניתן להבחין בשינוי במגמה זו של האוניברסיטאות ולראיה אנו עדים להגמשת תנאים ולתנאי קבלה חילופיים מלבד אלו אשא בבסיסם עומדת אפליה פושעת,אולי יבינו סוף סוף כי גם השכלה גבוה הינה מצרך אשר לא ניתן למנוע אותו מציבור מסויים.להזכירך תובנה זו לא הייתה מתוך הבנה ורצון לשינוי מטעם האוניברסיטאות,אלא היו אלו המכללות אשר דחפו לכיוון זה.לטעמי מצוקתם הכלכלית של האונבריטאות נובעת מנהול כושל ובזבזני ומפנסיות מרקיעות שחקים (אני מציע לך לבדוק זאת ולהיווכח).מצוקתם לא נובעת אך בשל אחזקת חוגים שאין להם ביקוש.
    מצר אני על כך כי הלימודים במכללות אינם מסובסדים ע"י המדינה וכי על תלמידי המכללות לשלם על השכלתם בכוחות עצמם,בכך אני מוצא פגיעה בשוויון.לדידי יש להעמיד לרשות הסטודנט סכום אשר ילווה אותו לכל מוסד בו יחפוץ ללמוד ולא לנהוג בצורה של איפא ואיפא,משוכנע אני כי במידה וכך יעשה נוכל לראות בשינוי משמעותי שיוביל למצויינות אקדמית.כולי תקווה כי אף הלימודים לקראת תואר שלישי יוכרו במכללות מהסיבות שנמנו לעיל.
    בתור סטודנט אשר לומד במכללה (המרכז הבינתחומי) מתקשה אני להסכים עם טענתך כי ספריות המכללות טובות יותר גודל הספרייה שבה אנו משתמשים אינה שקולה לעשירית מהספריה באיניברסיטה העיברית,לא מבחינת הגודל ולא מבחינת כמות החומר.להזכירך ספריות כמו כל תחום אחר באקדמיה דורש תקציב אשר קשה להשיגו במיוחד כאשר אינך זוכה לתקציבים ומענקים שניתנים ע"י המדינה.