"נגה" חוזרת (2) - שוויון ביולוגי בשירות הכיבוש

מירי קרסין

מאמר נוסף מתוך הגיליון החדש והמעניין של כתב העת "נגה".

שוויון ביולוגי בשירות הכיבוש – מאת מירי קרסין

טוראית לינדי אינגלנד כבשה בסערה את כל אמצעי התקשורת לאחר פרסום תצלומי ההתעללות בעצירים העיראקים בכלא אבו רארייב. לרגע אחד נראתה גם התקשורת המכובדת ביותר כמו חוברת סטאלאג פורנוגרפית, עם תצלומים ותיאורים גרפיים מעוררי קבס שפתחו מהדורות שלמות של עיתונים וכתבי עת, ולינדברג הכוכבת הראשית שלהן. מבין שבעת הנאשמים בפרשת ההתעללות הקשה הראתה התקשורת כמעט אך ורק אותה, בתנוחות מזוויעות של התעללות בעצירים עירומים, כפותים, מכוסי עיניים וראש, קשורים לרצועה של כלב, כשהיא מחייכת ומחווה עם הבוהן למעלה. העולם עצר את נשמתו. דמותה הצוהלת של אינגלנד הצנומה והנערית על רקע כל אלה עוררה ברחבי העולם פלצות כפולה: גם כאמריקאית (איך זה יכול להיות שחיילים אמריקאים יתעללו, ועוד בחדווה מצטלמת, בני אנוש אחרים? וגם כאישה. ~

בעצם שיוכה הלאומי והמיני היא ערערה על שתי הנחות היסוד של הצדקנות המערבית: 1. המערב במהותו יותר טוב, מוסרי, ותרבותי מכל מה שאינו מערב, במיוחד כל מה שהוא מוסלמי ולכן מטבעו אויב. 2. נשים מטבען ורחמן הן יותר טובות ורכות וחומלות ומוסריות מגברים. והנה, לא זו בלבד שחיילים אמריקאים — "משחררי העם העיראקי" ו"גואלי הדמוקרטיה המערבית" מאויביה הברברים הנפשעים וצמאי הדם – התעללו, גם מינית, בצורה ברוטלית ונתעבת בעצירים שתחת אחריותם, אלא הם אף עשו זאת בעליצות, ללא כל מעצורים מוסריים, אפילו במעין התרוממות רוח. ולא זו בלבד, שלושה מהם היו נשים!!! וגם מפקדת כל מתקני הכליאה והמעצר בעיראק היתה אשה, בריגדיר ג`נרל ג`אניס קרפינסקי! הנה, סוף סוף הגענו, שלא בטובתנו, לרוב של נשים.

אך מבין שלוש הנאשמות בפרשת ההתעללות בעיראק רק אחת, לינדי אינגלנד, זכתה בתשומת לבה המציצנית, הפורנוגרפית והנחרדת של התקשורת. הנאשמת השנייה, סברינה הרמן, לא חלקה אתה את התהילה למרות שגם היא צולמה, גאה ומחייכת, ליד גווייתו של עציר עיראקי, וגם לא הנאשמת השלישית, מגאן אמבהול, שככל הנראה "רק" התבוננה מן הצד.

למה דווקא אינגלנד נהפכה לכוכבת הפורנו של תצלומי הבלהות מרארייב? למה היא נחשבה ליותר מפלצת מאחרים? משום שהיא קוראת תיגר על עיקרון יסוד של הסדר החברתי שלנו: במראה הנערי שלה ובהתנהגות ושפת הגוף ה"גברייים שלה – רברבנית, בריונית, כוחנית, משפילה, נוטלת-חיים – היא ה"אנטי-אשה". אך בו בזמן עצמו – בעיני קשת רחבה מאוד של אנשים, מן הימין השמרני ביותר ועד לפמיניזם הביולוגי-מהותני — היא גם ה"ארכי-אשה", נושאת ברחמה עובר בן ארבעה חודשים, המיצוי האולטימטיבי של הנשיות הארכיטיפית, רכה, אוהבת, חומלת, נותנת-חיים.

בגלל קריאת התיגר החצופה הזאת התקשורת לא יכלה לשקוט עד למציאת הסבר, ומהר. לגבי שתי חברותיה לא היתה "בעיה" — האחת הכחישה השתתפות אישית וגם לא תועדה. השנייה אמנם תועדה מתעללת, אך כבתם של שוטר במחלק הרצח ואם חובבת נלהבת של תחום הזיהוי הפלילי היא "גדלה כל חייה על תצלומי גוויות במצבים שונים", כדברי אביה, כך שנמצא לה הסבר "פשוט". לארבעת הגברים בפרשה אפילו לא ניסו לחפש אחר הסבר מניח את הדעת. מספיק שהם גברים, משום מה זה פחות מזעזע רגשית אנשים. ולכן התקשורת עטה במיוחד על עיירת הולדתה של אינגלנד, ושלחה זרועות ארוכות לכל פינה אפשרית כדי לדלות פרטים שיוכלו להסביר את אינגלנד (גרושה-כלומר-לא-יציבה, פועלת במפעל לפירוק עופות, חובבת מצבי סכנת-חיים כמו סופות טורנדו, "היא תמיד אהבה לעשות מעשים יוצאי דופן", כדברי אמה), וזאת מבלי לפגוע בסדריו של העולם.

שהרי סדריו של העולם תמיד חשובים יותר מהמציאות, והמציאות היא שעיראק נמצאת תחת כיבוש צבאי אמריקאי מתמשך ואכזרי, כדרך כל כיבוש. במצב של כיבוש יש לנציגי הצד הכובש, כוחות הצבא והמשטרה, כוח ושליטה מוחלטים על שגרת חייהם ועצם חייהם של בני הצד הכבוש. יש להם הכוח והאפשרות לשלול את כל החירויות וההגנות שלהם – הפיזיות, האישיות, המשפחתיות, המוסדיות והכלכליות, וזאת מעצם היותם משרתי הכיבוש הכל-יכול. בין אם הם עצמם בני אדם טובים או רעים, בעלי אידיאולוגיה ואמונות כאלה או אחרות, אישיות כזאת או אחרת ואפילו מין כזה או אחר.

פרשת ההתעללות בכלא רארייב היא קיצונית, וחלקה של אינגלנד בה גם הוא קיצוני ביותר. אבל בעצם, בגלל הכוח המוחלט שמצוי בידי ה"כובש", כל צעד שלו הוא התעללות – ממשית או בפוטנציה. גם עצם מניעת ניידותה של אוכלוסייה שלמה – למקום העבודה, לבית, לבית-חולים, לבית הספר – היא התעללות. התעללות של חזקים בחלשים, התעללות בנשים.

לא במקרה סיפר אחד העצירים בכלא רארייב, דהיה אל-שווירי, לכתבת אי.פי: "הם ניסו להשפיל אותנו, לשבור את הגאווה שלנו. אנחנו גברים. בסדר, שירביצו לי. מכות לא פוגעות בי, אלה רק מכות. אבל אף אחד לא רוצה שירסקו לו את הגבריות. הם רצו לגרום לנו להרגיש כמו נשים, כמו שנשים מרגישות" (אי.פי, 3 במאי). וזה לא רק בכייתו של גבר מבוזה על ריסוק ה"גבריות" שלו, זה גם הבנת מצבן של נשים בחברה כוחנית שנשלטת בידי גברים.

הנקודה ה"מיגדרית" כאן היא המצב עצמו, לא מוציאיו אל הפועל: הכובש הוא בעל הכוח והשליטה המוחלטים במרחב הציבורי והקיומי, "הגבר" (יהא אשר יהא מינו הביולוגי), ואילו הנכבש הוא החלש, הנשלט במרחב הזה, ה"אשה" (יהא אשר יהא מינה הביולוגי). השבועון הבריטי "אובזרבר" (ה-9 במאי 2004, מרי רידל) מצטט מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד 1971, ובו נבחרו באקראי 24 סטודנטים שקיבלו גם כן באקראי תפקידי סוהרים ועצורים למשך תקופה מסוימת. והנה, בתוך זמן קצר ה"סוהרים" הפכו ברובם המכריע לסאדיסטים רברבניים. המסקנה היתה שהתרבות הקבוצתית והמנהיגות הן שהאיצו את תהליך הפיכתם של בני אדם רגילים לגמרי, משני המינים, לעריצים אכזריים. הביולוגיה בשירות הכוחנות הרודנית היא שוויונית.

הנכם/ן מוזמנים/ות לעשות מנוי או לרכוש את הגיליון הבא שיצא לאור במהלך חודש ספטמבר.
מרכזת מחלקת מנויים היא חן אריאלי ולהלן הפרטים:
טלפון למנויים ורכישות: 03-5220074
דוא"ל: noga-info@bezeqint.net
מנוי ל-4 גיליונות – 100 ש"ח
מחיר לגיליון – 30 ש"ח


בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מלי

    ניתוח מעניין