לא רק מנהיגים

איציק ספורטא

היום כולם דנים באיש ערפאת מה עשה, מה לא עשה, כיצד גרם או לא גרם לשפיכות דמים. היה מנהיג גדול, או קטן, אבי העם הפלשתינאי או איש מחתרת שלא עשה הסבה למנהיג של מדינה שבדרך, ועוד ועוד. מה יהיה אחרי מותו? כל האפשרויות פתוחות יהיה רע ואחר כך טוב. יהיה רע ואחר כך עוד יותר רע. יהיה טוב ואחר כך רע, ואולי, מה שלא סביר, טוב ואחר כך עוד יותר טוב.~

בשנים האחרונות כל ניד עפעף של ערפאת זכה לפרשנויות בלי סוף. בתוך כל זה נשכחה העובדה הפשוטה שהמאבק הישראלי פלשתיני אינו תלוי בנפשות הפועלות בלבד. ישנו סכסוך אמיתי בין שני הצדדים שאינו תלוי במי שמנהיג אותם. אם נסתכל על הצד הישראלי שבו התחלפו ראשי ממשלות, הקרויים מנהיגים, שינויי המדיניות לא היו רבים במיוחד, וגם כאשר נעשה ניסיון לשנות מדיניות, בדמות הסכם אוסלו, הוא לא נעשה באופן כזה שישנה משמעותית את אופי הסכסוך. טווח הפעולה של האנשים הפועלים נמצא בסד שנקבע על ידי מבנה המערכת והאמונות והדעות השולטות בציבור ובמערכות הממשל השונות. האמונה הנאיבית שרק יבוא המנהיג הנכון והכל יסתדר היא מעודדת אבל חסרת בסיס.

בכלל קל לנו לייחס משמעות לפעולות של יחידים במקום לבחון מצבים לעומקם. לא מעט נשמעה המילה טלנובלה לאחרונה בעקבות המאבק, שהיה או לא היה, בין סוהא לבכירי הרשות הפלשתינאית. זה סיפור טוב אבל מה המשמעות הכללית שלו למצב באזור. ההתייחסות ליחידים ולבחינת המוטיבציות שלהם  נתגלתה ככושלת במקרים רבים אחרים כמו המהפכה באיראן וקריסת השלטון הקומוניסטי במזרח אירופה. זכורים לי מומחי הקרמלין שמצאו סימנים ונתנו משמעות למעמדם של יחידים על המקום בו עמדו בטכסי האחד במאי, ועוד סימנים מסימנים שונים.

אז ערפאת מת, אם ישתנה המצב או לא תלוי בסופו של דבר ברצונם של שני העמים בשלום.  כמו כן צריכות המערכות השלטוניות כולל מערכות הביטחון לשנות את תפיסת העולם של כח ועוד כח. אולי אז תהיה משמעות לנוכחותו של מנהיג.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורלי נוי

    אני רוצה, ראשית, להביע תנחומים לחברים הפלסטינים שאבלים היום על מותו של ערפאת.
    הדיון בעניין תפקידו ההיסטורי של ערפאת הוא דיון חשוב ומעניין, לדעתי בעיקר סביב השאלה עד כמה האיש עשה את ההיסטוריה ועד כמה ההיסטוריה עשתה את האיש, אבל האופן שבו מטפלת התקשורת הישראלית עד כה בסוגיה הוא פשוט מחפיר. רפי רשף שאל את אחד הכתבים שלו אם הוא "חוגג", וניצן חן בחר להתבזות בפריים-טיים כששאל חברי כנסת (בעיקר מהימין) אם לדעתם ערפאת ילך לגן עדן אן לגהינום. אתם יכולים לתאר לעצמכם את התשובות.
    טוב תעשה ישראל הזחוחה אם תניח למס' ימים את רגשות השמחה לאיד בצד ותגלה רגישות מינימלית לכאבו של העם הפלסטיני. זאת לא השעה להתחכמויות מיותרות.

  2. מתיתיהו שמואלוף

    אהלן אני אשמח אם תכתבו תגובה בקשר לחדשות רעות הללו שכרגיל מגובות באיזה הצהרה
    שבטוח נלקחה מאנשי ביטחון מסוימים שאת שמם לא נדע והם מכתיבים לעיתונאים את ההצהרות הללו.

    :
    ואנונו נעצר בחשד שמסר ידיעות סודיות

    מאת יהונתן ליס

    לא ברור אם הסיבה למעצר היא הפרת תנאי שחרורו בראיונות שנתן לעיתונים זרים, או חשדות חדשים וחמורים יותר

    מרדכי ואנונו נעצר הבוקר (חמישי) בידי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של המשטרה (יאחב"ל), במסגרת חקירה שהיא מנהלת נגדו בתקופה האחרונה, בחשד שמסר ידיעות סודיות והפר הוראה חוקית.

    ואנונו נעצר הבוקר ונלקח לחקירה, לאחר חיפוש שנערך בחדרו, באכסניה שבה הוא מתגורר בירושלים. בחיפוש נאספו מסמכים וחומרים נוספים שהועברו לבדיקה במשטרה. החקירה והחיפוש מתבצעים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ובתיאום עם פרקליטות המדינה.

    מאז שחרורו נתן מרדכי ואנונו, שהיה כלוא בישראל במשך 18 שנה באשמות ריגול ובגידה, ראיונות רבים לכלי תקשורת זרים, ובהם רשת "בי-בי-סי", ו"סאנדיי טיימס" שהפרסום בו הביא להרשעתו הראשונה של ואנונו. גורמי הביטחון חושדים, כי ואנונו התייחס בראיונות למידע סודי, שאסור היה לו להתייחס אליו. גורמי משטרה אמרו לאחר מתן הראיונות, כי ואנונו "מפר באופן בוטה את תנאי השחרור שלו במתן הראיונות, ויש לעשות כדי להפסיק זאת".

    בראיונות טען ואנונו, בין השאר, כי אין הצדקה לכך שישראל מייצרת פצצות אטום ומימן, וכי עליה להתקדם לשלום. בראיון לתחנת רדיו ביוון בספטמבר אמר: "עדיין יש בישראל כלי נשק גרעיניים ואני מאמין שב- 18 השנים האחרונות נבנו חדשים". עם זאת, העברת החקירה ליאחב"ל עשויה לרמז על חשדות חמורים יותר נגד ואנונו. במשטרה מסרבים למסור פרטים על טיב החשדות. מאז שחרורו ביקש ואנונו לעזוב את ישראל, אך בקשותי והרבות למקלט מדיני, שהפנה למדינות רבות באירופה, לא נענו.

  3. אדרי יצחק (ג'קי)

    רב המרצחים, האיש הפלשתיני שצבע את המזה"ת בדם יהודים.
    המחר שאחרי אבו עמר (יאסר עראפת). מלחמה או שלום?
    זה האדם, שהכי קשה לכתוב לגביו מבלי להשתמש במילים שהדף והעין לא סובלת, זה האדם, שדם יהודים רב זועק מהאדמה מוכת הטרור מעשה ידיו, זה האדם, שחלמנו להרוג אותו במו ידנו בכעס רב על הרצח וההרג שנטע בתקוותנו לשלום, זה האדם, שחינך "ילדיו" לוידוא הריגה של אישה הרה ובנותיה, זה האדם, שגרם לאם לחנוק בתה למוות מפחד המחבלים בביתה, זה האדם, שעשק את עמו וגזל מהם את התקווה הכלכלית לחיים נורמאליים, זה האדם, שחייך לנו בפרצוף בטלוויזיה ובחדרים חשוכים חשף את שנאתו לעם היהודי, זה האדם, האומן המרצח שצבע לנו את החיים באדום מדם יהודים ושחור מהעלטה הבלתי האנושית, זה האדם, שידע לתעתע בעולם עם שבילי דמים אכזריים לקבלת פרס נובל לשלום, זה האיש שלחץ יד על מדשאות ירוקות וביד השנייה פוצץ יהודים חפים מפשע, זה האדם, שגרם לגברים לוחמים עזי נפש להזיל דמעה על קברות חברים, זה האדם, שהוביל אותנו ללוויות של עוללים וטף ושם שמענו שנקמת דם ילד קטן לא ברא השטן, זה האדם, שגרם לנו יותר מכל אחד עלי אדמות להיות רעים ואכזריים כשאול האבודה כלפי עמו במלחמתנו בטרור, זה האדם, שגרם לנו לכיעור הקשה בנזקים שחרשנו להם בבתיהם, זה האדם, שהגיהינום שלנו זה הגן העדן שלו.
    האדם הזה שמת, בחייו רק טרור ותמרות עשן השאיר בכל דרכו, החל מירדן שם קרא תיגר על הממלכה האשמית ומלך ירדן נאלץ להרוג מאות פלשתינים בפצצות נפל"מ האכזריות, אדמה חרוכה וגוויות בני עמו בנהר הירדן השאיר במנוסתו ללבנון. בלבנון האדם הזה, קרא תיגר על גבולה הצפוני של ישראל לאחר שכתש את האומה הלבנונית בשחיתות שדות הפרג והסמים ובגין ז"ל נאלץ לכבוש את לבנון עד בירות וגרם לנו לצלקות ארוכות שנים בשהייה הארוכה בשדות זרים, מדינה שסועה אכולה בשחיתות וגויות מוטלות בקרנות סמטאות ערי לבנון השאיר אחריו עת שאפשרנו לו לצאת מלבנון כשראינו אותו בטווח הכוונת וההדק לטוניס הרחוקה, ומטוניס הזמנו אותו לשוב לגדה המערבית ולעזה כנשיא הרשות הפלשתינית ולא ידענו שהוא מביא איתו את הגיהינום עלי אדמות.
    האיש הזה לקח שני עמים ושיסע אותם אחד בשני במרחץ דמים ארוך כואב ומתמשך תחת כנפי היונה, האיש הזה לקח אותנו למחוזות השאול הכאב והבכי של אמהות המקוננות על ילדיהם העוללים שנהרגו בפיגועי מרצחים ובתגובות הנגד שבאו והגיחו בתגובה תוקפנית, האיש הזה גזר עלינו לחיות כשמלאך המוות מרחף עלינו יומם ולילה, האיש הזה גזר עלינו לחיות עם אלפי נכים הרס וחורבן משפחות שלמות, האיש הזה גרם לנו לזיכרון תודעתי צרוב לעד של טרור, מלחמה, רעש הפיצוץ, זעקות, אברים רטושים, דם, מבזק החדשות שחרש בנו כאב ראשוני חד מנשוא עוד פיגוע, נהמת הטנקים השועטים ורעש זימזום המזל"ט והאפצ'י שאותתו הנה התגובה וההרג מגיעים.
    האיש הזה מחק ליונה את הצבע הלבן וטבל אותה בנהרות דם, האיש הזה הפך את ילדי ה אר,פי,ג'י מביירות לילדים מתפוצצים בישראל, האיש הזה קרא למלאכי הגיהינום ללוות אותו בדרכו והם זרעו ערוגות של זרעי פורענות הרס מוות ודם.
    האיש הזה, השאיר אחריו עמים שסועים וקרועים שרק תעצומות הנפש ומחיקת הזיכרון הצרוב יתעלו אותנו לחיים אחרים במזה"ת. אני קורא לאותם מלאכים שהפקירו אותנו להגיע ולעזור לנו להחזיר את הצבע ליונה הלבנה ולעלה הזית הירוק, אחרי האיש הזה רק חזון של האמיצים שבקרבנו יובילו את הדרך שתזרע את השלום המיוחל לאחר לכתו של הבן עוולה(אבו עמר) יאסר עראפת.
    היום שאחרי, זה היום שלנו לבנות תודעה היסטורית חדשה לאזור.
    יצחק (ג'קי) אדרי

  4. יהודית קנולר

    בספרים הישנים של אגטה כריסטי אחת הדרכים לתפוס רוצח הייתה לפי העצה: "לך בעקבות הכסף". אמירה זו כיכבה גם בפרשת ווטרגייט, אם זכרוני אינו מטעני.
    מוזר כי בפרשת הריב על ירושת ערפאת אף אחד לא שאל מה מקורו של הכסף והאם הוא היה מוחזק כדין בידי ערפאת, הועבר כדין באורח שוטף לידי סוהא, והאם העוא בר הורשה לגורמים פרטיים, או שהוא שייך לעם הפלשתינאי?

  5. מורי פישל

    למה אנחנו בדיוק צריכים להביע תנחומים לעם הפלשתיני? לא די שנביע סיפוק וקורת רוח מהסתלקתו של אדם, שיותר מכולם גרם לנו להשאר בבתים, לשמיים להתקדר ולכלכלה להסתגר? מדוע אנחנו צריכים להשתתף בצערם? האם המנהיג הזה גאל את עמו או שיקע אותם עמוק בבוץ יותר מתמיד?
    אני לא מבין את ההתחסדות הזו ולא מבין איך אנחנו תמיד בעד להבין את האויב. מהי רוח התבוסתנות הזו? צריך לומר מעל לכל במה: יום גדול הוא יום הסתלקותו של המכשול מס' אחת לשלום. וצריל לחזור על זה עד שכולם יבינו היטב ויפנימו.

  6. אבנר

    בהיסטוריה של העמים והאנשים שפעלו בה מצויות אין ספור של דוגמאות המפריכות מכל וכל את דבריו של ספורטא.כגודל האתגר שעמד ועומד מול הפלשתינאים כך גודלו של עראפת, מבחינתם.אם מצליחים להינתק מההקשר שלנו כישראלים ולבחון את התנהלותו של האיש מהמקום ממנו צמח ועד ליכולתו להפעיל גורמים אדירים ולתמרן ביניהם הרי שכאיש הוא הגיע להישגים רבים .אבל מסתבר שיש גבול ליכולות הצמיחה וההשתנות.בניהולו באו לידי ביטוי קיצוני ואכזרי מקורותיו התרבותיים-דתיים-חברתיים-פוליטיים.
    אין ספק שאיש מיורשיו לא ניחן ביכולות דומות אפילו לשלו ולכן טביעתם האישית תהיה פחותה יותר ואנחנו צפויים לקשיים הרבה יותר גדולים עמם.הם עלולים להידרדר למאבקים אלימים פנימיים שעלולים לגלוש גם אלינו.
    אסור להמעיט בהשפעתו של היחיד על התנהלות והתפתחןת העניינים.

  7. ג'וס

    לו ערפאת היה נרצח בידי אנשי חמאס, נניח, בשל כוונה שלו להגיע לפשרה, היה מקום להתאבל. לו היה מחוסל על ידי פלג של התנזים ששואף לחזור למו"מ לשלום על אף ערפאת, היה מקום לשמוח. אבל בסך הכל מדובר במוות טבעי של פוליטיקאי עם דם על הידיים. גם במערכת הפוליטית הישראלית לא חסרים כאלה. וכשיבוא יומם, כדרך הביולוגיה האנושית, שוב לא תהיה סיבה לפסטיבל או לאבל.
    ולד"ר ספורטא: פלסטיני כותבים כך; בס' ובט'. לא פלשתיני. אמנם כך נהוג משום מה ב"הארץ", מקור המידע והחשיבה והציטוט העיקרי של היעני-אליטות, אבל העיתון הזה, או מדורת השבט הזאת, לא בדיוק מחובר למזרח התיכון בפרט ולמציאות – הכלכלית, הפוליטית, החברתית והלשונית – בכלל. זה משפיע למרבה הצער גם על קוראיו המסורים.

  8. סמי כנפו

    לא הייתי עושה השוואות בין עראפת למנהיגים אחרים בהיסטוריה, מה שברור מעל לכל ספק הוא שעראפת כמנהיג העם הפלסטיני הצליח להעלות את קרנה של הזהות הפלסטינית (שלא מעט אנשים פיקפקו בכלל בקיומה) למרכז הבמה הפוליטית בעולם הערבי ובעולם בכלל. אפשר להעלות שאלות לגבי פרס הנובל לשלום, ממון וכד. אבל העובדה שהעם הפלסטיני מגובש סביב רעיון המדינה המיוחלת עם מנהיגות חלופית ומוסדות שלטוניים, היא עובדה שתיזקף לזכותו של אותו מנהיג עקשן ומאמין בספרי ההיסטוריה.
    בתכנית ' ארץ נהדרת' היה קטע שבו אבו מאזן פוגש את שרון ומופז והראו יפה איך השניים מאלצים אותו להיכנס למשבצת שהותיר עראפת.. והלואי ותקום מנהיגות ישראלית שתדע להוביל מהלך של פיוס בין שני העמים בכבוד ובנתינה
    ולא בכוח ,גחמנות וזלזול כמו שניראה עשו עד היום.

  9. איריס מזרחי

    גם הספור של סוהא ערפאת שווה התיחסות, היא האלמנה, אם בתו של ערפאת, ומשום מה למרות הציניות של כולם אני דווקא מאמינה לה בצערה כי רב וחושבת שהיא תרמה תרומה לא מבוטלת בנושא של נשים בחברה הפלשתינית. היא ניסתה לגור בשטחים וההנהגה דחתה אותה וביזתה אותה, היא לא קיבלה את הדין ושתקה אלא קמה והלכה לחיות במקום אחר על אף מה שכולם אמרו ותייגו אותה כנהנתנית, כאילו שנהנתנות נסלחת רק כשזה נוגע לגברים. עראפת היה נשוי קודם כל למהפכה והיא כנראה הבינה זאת, לקחה את הבת שלה לאירופה וזה כנראה לא ממש הפריע לו עובדה שאף אחד לא שמע ממנו מילה רעה עליה אלא להיפך. . מה בדיוק מפריע לכל מי שמבקר אותה, שהיא צובעת את שערה לבלונדיני, שהיא לא שמה כיסוי ראש, שהיא מתלבשת יפה ואסתטי, תזכרו היא באה מבית ליברלי ולא עני בכלל אז למה דווקא ממנה מצפים שתחיה בצניעות כשכל ההנהגה מסביבה חיה ברמת חיים גבוהה למדי? למה מטילים ספק באהבה שלה ולמה באים אליה בתלונות על כך שהיא עומדת על שלה ורוצה את הכסף של בעלה לעצמה. היא גם חכמה ויודעת שאם היא לא תדרוש ותקבל עכשיו את מה שמגיע לה הם, ההנהגה הגברית יזרקו אותה לכלבים ביום שאחרי. אחרי הכל אל תשכחו שרובו של ההון בעולם נמצא בידיים של גברים מה רע בזה שנשים ידרשו ויקבלו את מה שמגיע להם בדין?
    לא חסרים ספורים על נשים שנושלו מהונם מספיק להכנס לבתי משפט לעינייני משפחה בארץ ובעולם כדי להבין שאין צדק ואשה שעומדת על שלה נחשבת לסחטנית ונהנתנית בעוד הגבר נחשב לקורבן במקרה ואשתו זוכה בתביעה. אני שמחה שסוהא ערפאת לימדה אותם לקח, הייתה לה סבלנות והיא עמדה אל מול כל ההשמצות באומץ לב וזכתה.
    מה היא תעשה בכסף? זה עיניין שלה ועם לסיים עם משאלת לב אולי יום אחד היא תשתמש בכסף כדי להקים אירגוני נשים במדינה הפלשתינאית לכשתקום, ואולי היא תרוץ לראשות הממשלה הפלשתינאית ותזכה. יש לה חופש בחירה ויש לה קפיטל לא קטן להגשים את החלומות שלה.

  10. אדרי יצחק (ג'קי)

    ציטוט : "עראפת היה נשוי קודם כל למהפכה"
    איזה מהפכה איריס, את לא חושבת שהמשפט הזה קצת מוגזם ויש בו טעם לפגם רע "מהפכה".
    המהפכה היחידה שעראפת היה נשוי לה זה טרור,רצח,חטיפות,חיסולים,דם,כסף גדול,שחיתות,הרס וחורבן.
    איריס מי שגירש את סוהא מהרש"פ זה עראפת אישית, הוא ורק הוא העיף אותה מהרש"פ, סוהא היא אישה נוצריה שהתחתנה עם "סמל" פלשתיני מוסלמי ולא היה לה מקום בהוויה המוסלמית פלשתינית.(ואל נשכח לרגע שעראפת לא מלך ירדן ז"ל חוסיין שנשא לאישה אישה מus)
    אני אוהב את מה שאת כותבת בדרך כלל וגם לומד ממך בין השורות, אבל לפעמים כדאי לשים גבולות בתוך כאוס גדול,להגדיר את מסע הדמים הרצח והטרור של עראפת כלפי עמו ועמנו שהובלו להתנגשות בלתי מתפשרת "מהפכה" זה קצת מוגזם ומעורר בי לפחות התרעמות גדולה.
    נ,ב מלכת ירדן רנייה היא פלשתינית מג'נין וגם היא הקיאה את סוהא ואמה ריאמונדה טוויל מירדן.

  11. דקלה לבני יערי

    אני לא בטוחה שאת צודקת בענין "פלסטיני" או פלשתיני". "פלשתיני" בא מהמילה פלשתינה – שנקראה כך לפני שקראו לה ישראל. פלשתינה עדיין רשומה על שטרות ישנים למשל (למי שיש אוסף) וגם על המטבע עם החור: "פלשתינה-א"י".
    ומאיפה בא פלשתינה? או. אז ככה. רוב החוקרים מאמינים שזה בא מהמילה פלשת (כן, כן, פלישתים. זוכרים? גוליית ושות? שאשקלון, גת, עקרון ועוד היו עריהם) וכך במשך אלפיים ומשהו שנות גלותנו מארץ אבותינו – נקרא המקום פלשתינה. וכאן נולדו הפלשתינאים ומפלשתינה הם גורשו וכו' וכו'.

  12. דקלה לבני יערי

    …ואני לא מקוראי "הארץ".

  13. דודי מחלב

    אהלן ג'וס, את צודקת בהערתך אודות האיות וההגיה של השם פלסט'ין. אלא שאת צריכה להוסיף שהאות ט צריכה להישמע מזרחית, אני מוסיף לה גרש, ט'. (כמו ג'וס ולא גוס), אגב מי שנהיה לללאומן (זאת המסיכה הנוכחית שלו בנשף המסיכות האינסופי של "המנהיג החברתי" הזה),חה"כ דוד לוי, הוא מבין היחידים שמבטאים זאת נכונה.

  14. עידן רוכמן

    לאיריס,
    טולי קורה מבין עיניך, עם כל הכבוד, פמיניזם אינו חזות הכול. אינני מבין איך מנהלים מאבק למען העם הפלסטיני/ הנשים הפלסטיניות בשלט רחוק. העניינים לפעמים פשוטים בדיוק כמו שהם אכן נראים – סוהא אינה סמל למופת מוסרי כמו בכירים נוספים שעליהם נשפכו כבר מלים רבות (ג'בריל רגו'ב, מוחמד דחלאן). הניסיון הכושל ליפות את מניעיה, לנתח את דחפיה הוא במקרה הטוב פאתטי.

  15. מתיתיהו שמואלוף

    לראיס עראפת ז"ל:

    איני נפרד מדמותך הלוחמת, אלא אני נפרד מהאדם שבך שידע להשתנות ועבר מדיאלוג של כוח לדיאלוג לשינוי. אני נפרד מהאדם שעמד לצד עמו וקיבל ממנו את אמונו המלא, בזמן שמדינות ערב בפרט והעולם בכלל שכחו את העם הפלסטיני והכיבוש הציוני.
    יהיה זכרך ברוך!

    ——————————–
    פעילים/ות מזרחים/יות מושתקים/ות

    הם ישבו בכלא וימלאו את בתי הכלא בזמן שבתי הכלא 'האחרים' יהיו מלאים בפלסטינים (מנהיגים כמו ראאד סאלח או פעילים פוליטים יותר שישבו במעצב מינהלי על לחימה נגד הכיבוש הציוני)..

    הפוליטיים שבאקטיבסטים/יות קורבנות מזרחים (למרות ששוב גם הימצאותם של המזרחים ה'לא פוליטים' בכלא היא עמדה פוליטית, דווקא משום הדיכוי שעברו מהמזרחים ביום שהם נחתו אל מול ההגמוניה הציונית-אשכנזית) ישבו בהשגחה צמודה שתעבור על החוק.

    טלי פחימה האמיצה, במעצר מינהלי על שרצתה לסייע בסולידריות לפלסטינים אשר הגיעה לבד בלי ארגוני שלום
    לפעילות פורה בשטחים הכבושים של פלסטין.

    מרדכי ואנונו הפעיל האמיץ גם הוא נאלץ לוותר על זכויותיו שוב ושוב ולהיות תחת טירטור וביזוי זכויותיו האזרחיות אחרי שכבר שמילא כבר 20 שנה בכלא שחלקם שנתיים ללא ידיעה אם זה יום או לילה.
    המטונומיה של הכלא המיזרחי, שכונות העוני, הדימוי של הגיבורים והגבורות המזרחים,בתור אייקון מאיים לאזרחים
    המזרחים, הבוגד והבוגדת, שעזבו את מחנה הימין הממלא מעל 70 אחוז מהאאיטדיון הלאומי…
    על כל זה לא נשתוק!

  16. ג'וס

    דודי, אכן הבחנת היטב בין ט' לת'. עם זאת, הגרש מיותר, שכן בהגדרה, ט' היא נחצית (סליחה על הטרמינולוגיה הבלשנית) ואמורה להיות מובחנת ממילא מת'. השוני אמור להיות בהגייה, לא בכתיבה – שם היא כמובן שונה, זו הרי אות אחרת לחלוטין. בהגייה נכונה, ט' ערבית ועברית הן זהות. בפועל כמוהן ט' ות', ה' וא' וכן הלאה מוחלפות תדיר. מעניין שדווקא חרדים אשכנזים שגדלו ביידיש, כמו גם תימנים, שומרים על ההבדל.

    ועתה אליך, דקלה: עם כל הכבוד לשלטונות המנדט, נראה לי שמינימום הרספקט לשפה הרשמית השנייה של מדינת ישראל – אם את/ה פטריוט – או סתם לשכנים שלנו – אם את/ה שמאלן יפה נפש – (מינון מומלץ: גם וגם) הוא לכתוב ולבטא מונחים אלמנטריים כאלה כפי שהם, ולא על סמך מטבעות ישנים או תיאוריות פסאוד-היסטוריות.

  17. אבנר

    מדהים ומצער לראות כיצד "מצליחים"להתחיל בנושא מסוים ומגיעים למחוזות שאין ביניהם ובין נושא הפתיחה,דבר.סוהא,פמיניזם,דם,אש ותמרות לאומנות-מה הקשר לשאלה האם ליחידים יש תרומה מכרעת וייחודית על התפתחות האירועים או לא.

  18. Reuven

    It is very sad, very very sad to realize that most of the respondees to this unique Forum are incurably infected with the common Israeli malady – ONE SIDEDNESS

    It is this malady that prevents one to see the suffering of the other.
    It is this malady that prevents one from intelligently get down to the source of the problems.
    It is this malady that blinds one from seeing the similarities and parallels in crimes against humanity perpetrated by BOTH sides.

    It is this malady that causes one to interject "AVAL WHO HITKHIL!".

    .

  19. Reuven

    Shalom Idan.

    In 'classical' Hebrew one uses 'TLI' but not 'TOLI' which is a gramatic error.

  20. Reuven

    "בראיונות טען ואנונו, בין השאר, כי אין הצדקה לכך שישראל מייצרת פצצות אטום ומימן, וכי עליה להתקדם לשלום. בראיון לתחנת רדיו ביוון בספטמבר אמר: "עדיין יש בישראל כלי נשק גרעיניים ואני מאמין שב- 18 השנים האחרונות נבנו חדשים"."

    It would be interesting if any cab driver will be arrested in Israel just by divulging this damaging info to a tourist…

    This reflects on the miserable status of civil rights in Israel.

  21. ג. אביבי

    אני מסכים עם ה bottom line של ג'קי לגבי ערפאת וסכום תוצאות פועלו על שני העמים – למרות שזהו רק צד אחד של המטבע.
    הטרגדיה של המאבק הפלשתינאי, זה שכיום מובל אידאולוגית ע"י החמאס, הוא בכך שמטרתו היא לא שחרור האזורים הפלשתינאים הכבושים אלא הקזת דם רב ככל האפשר של יהודים. המנהיגות הפלשתינאית מראשית המאבק, להוציא שנות ה-80 עד אמצע ה 90, לא שמה לעצמה ולפלשתינאים יעדים ברורים למאבק. כולם רצו למחות על מצבם של הפלשתינאים שנדפקו קשות במלחמת 48 או לנקום. המנהיגות לא השכילה לתעל את התחושות האלה למאבק ממוקד כדי להשיג את המרב שניתן להשיג – מדינה עצמאית על השטחים שלא נכבשו ב 48 ומאבק מדיני להשגת זיקה למקומות מהם גורשו.

    ערפאת זכה לפופולריות הגדולה בקרב עמו בעיקר כי הוא מוביל את המאבק הפלשתינאי כבר 40 שנה וגרם לכך שהנושא הפלשתינאי לא ירד מסדר היום העולמי.
    שגיאתו הגדולה היא שהוא לא הפסיק לחתור, בנוסף להשגת עצמאות בשטחי 67 , גם (הכרתית או תת-הכרתית) למה שרוב הפלשתינאים קיוו – חיסול המדינה הציונית. הוא לא התעלה מעבר לתחושות הבטן של הפלשתינאים.
    הכשלון הגדול והצורב שלו היה שכאשר השטח המרבי שישראל היתה מוכנה להשיב לפלשתינאים – עצמאות על כמעט 100% משטחי 67 – הוא חשב שזה כבר בכיסיו ועכשיו צריך להכנס להיסטוריה כמי ששחרר את השטחים האלה במאבק מזוין – סלאח א(ל)דין מודרני. לכן הוא שחרר את אסירי החמאס ונתן אור ירוק לפגועי התופת.

    לא התעכבתי על חלקה של ישראל בכל הטרגדיה – הצד השני של המטבע.

  22. אדרי יצחק (ג'קי)

    כמדינה המתיימרת להיות מדינת חוק ומדינה דמוקרטית הפעולה האחרונה והבזויה לעצור שוב את מרדכי וענונו היא פגיעה קשה באדם.
    המדינה שפטה את מורדכי וענונו בכל חומרת הדין (לדעתי האישית בצדק) מורדכי וענונו שילם את המחיר שהמדינה קבעה במשפטו ובילה בבית הכלא בתנאים די קשים, הוא שילם את המחיר גם החברתי דמוקרטי משפטי וגם כאדם שנשמה באפו.
    המעצר האחרון זו רדיפה ועונה על כל קריטריון של מערכות הענישה החוקיות במדינה ובכלל בעולם.
    תעזבו את האדם הזה תנו לו חופש לחיות אי אפשר לשפוט אותו שוב ושוב ושוב

  23. אבנר

    העניין המסקרן ביותר סביב ובקשר לאיש הוא השינוי הפנומנלי שעבר מבית יהודי דתי,או מסורתי,ועד להתחברות אישית ואידאולוגית עם מי שנחשבים ליריבי המדינה ומשם לפעילות נגד מה שנחשב כאינטרסים חיוניים שלה ומשם לאימוץ דת אחרת דבר המשקף ניכור ודחייה עמוקים ביותר.
    מה קרה לאיש?מה היו הנסיבות והאירועים שיצרו בנשמתו את השינוי המדהים הזה?אילו חוויות עמוקות וקשות עבר שהן "מחזיקות"אותו כל כך הרבה שנים בכלא, רדוף ודחוי.

  24. אורלי נוי

    "אנחנו" לא צריכים לעשות דבר, אני הבעתי כאן את רגשותי האישיים כלפי שכנינו הפלסטינים, אשר לטוב ולרע איבדו
    את המנהיג היחידי שידעו מעולם.
    ובאשר להאשמתך בעניין רוח התבוסתנות, אין לי אלא להודות בהכנעה. אכן, הפטריוטיות הלוחמנית רחוקה ממני מאד
    ובכל רגע אעדיף גם מנהיגים קצת יותר "תבוסתנים" וקצת פחות ששים אלי קרב, אולי אז החיים האומללים שלנו היו
    נראים כאן קצת אחרת.

  25. יצחק

    קראתי את הקינה על לכתו של עראפת והזלתי דמעה, אולי אינך יודע כי לרקוד טנגו חיבים להיות שניים,גם למלחמה וגם לשלום צריכים שניים .את האחד ראינו השני משום מה חסר במאמרך.יש לי כמה שאלות שמצריכות הסברים.
    האם התקוה לשלום מחיבת שליטה של עם אחד על עם אחר,האם העברת אוכלוסיה ותפיסת שטחים אשר חסרים לעם השני,זה במסגרת השאיפה לשלום.[אולי גם אתה קבלת פקודה מרוח הקדש כי לך הארץ הזו] .אולי גם תסביר כי היונה עם עלה של זית מכריחה אותך לגרש או אולי לבצע פשעים אחרים ,וגם זאת ברוח הקודש וזאת בניגוד לרצונך כי אתה שיך לעם ישראל וזה לא הומני.מענין מאד פן נוסף במאמרך דאגתך לשחיתות בצד השני ,האם אתה גם רואה את חצי מליון הילדים שחיים מתחת לקו העוני,האים ראית גם את ההומניות שבהרג 150 איש במבצע אחד כאשר מעל 50 הם אזרחים ומתוכם לא מעט ילדים ,האם שאלת פעם את צהל כמה פצצות של טונה הוטלו וכמה פגזי טנקים נורו ,כמה בתים נהרסו עי" הצבא שהכריחו אותו לבצע את כל המעשים האלה וכל זה עם יונה על הקטף אולי תבדוק מה היה הצבע של היונה [בעיני הלבן הפך לשחור]
    והעיקר תסביר לפי מיטב הבנתךאיך ניתן לפתור ולמנוע את המשך מרחץ הדמים. אם אתה חושב שבהמשך ההתנחלויות שליטה על עם אחר סגר שלילת חפש או גירוש ניתן לפתור את המאבק האלים בין שני העמים,טעות היא בידך.
    רק בדרך משא ומתן ברוח הצעתו של הנשיא קלינטון או ברוח דברי הנשיא בוש של שתי מדינות לשני העמים

  26. אדרי יצחק (ג'קי)

    בגדול מאוד אני חייב לציין בפניך שאתה חייב לקרוא שוב את המאמר ואם לא עזר תקרא שוב.
    זו לא קינה זה סדר כרונולוגי של "האיש הזה" שלא בחל להרוס את מדינת ירדן לבנון והגיע לישראל עם רקורד מדהים של אלימות וטרור.
    ציינתי את רעש האפצ'י ואת האכזריות שלנו במאבק נגד הטרור, ציינתי את חרישת בתי הפלשתינים, ציינתי את הכיעור שלנו …………….. .
    סימתי את המאמר מלחמה או שלום? וזה בידנו ולא בידי קלינטון או בוש או בלייר.
    רק אתה ואני וכולנו ביחד נדע להתניע את השלום בין העמים לי יש משנה מאוד סדורה בנושא הפלשתיני בגדה המערבית ולנושא הפלשתיני בעזה, בקרוב אוכל להציג אותה ונוכל לפתוח דיון בנושא.