פרסומת מבחילה

איציק ספורטא

מה יהיה עם הפרסומות? בדרך כלל איני צופה בשידורי בפרסומת בטלוויזיה אבל לרוע מזלי צפיתי בטלוויזיה אצל חברים ונחשפתי לפרסומת מבחילה. בפרסומת מוצג אדם זקן המכשיל את אשתו בעזרת מקל ההליכה שלו, לאחר מכן הוא דורך עליה כדי להגיע ראשון למוצר המובחר. כאשר הוא מגיע מראים את האישה מנופפת בחיוך בשיניים התותבות של בן זוגה. כאשר הזקן מנסה לנגוס במוצר מגיע איש צעיר מנשק אותו וחוטף את המוצר. יצירת מופת כזאת כבר לא ראיתי מזמן. מצד אחד איני רוצה להגדיל את הפרסומת למוצר האמור אבל מן הצד השני, לדעתי, מי שמפרסם מוצר באופן הזה אחת דינו, חרם, עד שלא יתקן את דרכיו, ולא רק על המוצר הספציפי הזה. אז לידיעתכם המוצר האמור הוא תפוצ`יפס. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אביבית אגם דאלי

    אני כבר ממש לא מתפלאה שהרשות השנייה אשרה את הזוועה הזו.
    אגב, נמצא שצ'יפס מסוכן לבריאות (אני לא צוחקת)

  2. Reuven

    This ad should be compared to the infamouse ad 'Ata More'akh O Menagev' ad for the imported Franch bidet(sp?)
    several years ago…..

  3. נתן

    בחטאיי הרבים למדתי קופירייטינג. בהתחלה זה נראה לי כמקצוע מאוד קל עם תנאים טובים. כבר בשיעור השני הבנתי שאין לי רצון להיות חלק מהענף הזה, אבל המשכתי ללמוד כי רציתי ללמוד את השיטה ולנצל אותה לאפיקים אחרים.
    לא ניסיתי אפילו להתקבל לאף משרד פרסום, כי הבנתי שזה הכשרון שלי ושאני מעדיף להשתמש בו לדברים שאני מאמין בהם ולא כדי להעניק משמעות למוצרים מתים ולהפיכתם לאלים.
    בשיעור השני למדנו שאין הבדל עקרוני בין המוצרים השונים, ושגם אם יש, יש ריגול עסקי והמתחרה בד"כ יוצא עם קמפיין מוכן. לכן כל החברות אינן עוסקות בפרסום רציונלי אלא בפרסום אמוציונאלי. עליה להציף צרכים אצלנו. היא עושה זאת בעיקר ע"י הבטחת השינוי שיתן לנו השימוש במוצר. מעין התניה פבלובית מתקדמת שבה מתקפת שטיפת מח מוכרזת על הזכרון שלנו, כדי ליצור הקשר בין השימוש במוצר לאושר שלנו ולסטטוס החברתי שלנו. מאז התחילו המפרסמים להמעיט ביכולת של הפרסומת להשפיע עלינו (בגלל ההפצצה האינסופית על תאינו שיוצרת רעש וגורמת לנו לזפזפ), וכיום הם משתלטים על אירועי התרבות ע"י מתן חסויות וכד' (כל ענף הספורט, מצעד "סמסונג" האהבה, חוף קוקה קולה בניצנים ועוד דוגמאות.) נעמי קליין שכתבה את no logo אומרת שלקח לה זמן לקלוט שהפרסומות בעצם עוסקות בייצור.
    קאלה לאסן (שיבוש תרבות) מ-adbusters טוען שהספוט של 30 השניות הוא מוצר התקשורת הכי מתקדם שאפשר….
    תאר לעצמך תשדיר של פרסומת שמעביר את מסרי "העוקץ" בכל מיני נושאים שחוזר על עצמו בצורה אינסופית במשך חודש. הקופירייטרים הם כיום הכוהנים של הצריכה ובעקבותיה הייצור. עליהם ליצור עבורנו מותגים שנוכל להזדהות איתם.
    גם אני ראיתי את הקמפיין שאתה מדבר עליו אצל חבר (איני אוהב לראות פרסומות), ונגעלתי. אין זה קונספט חדש בשיווק ממתקים לילדים ונוער. במקביל לייצור המשמעות "אני אגואיסט", מעבירה הפרסומת מסר עקיף שעליך לדרוך על אחרים כדי להשיג את מה שאתה רוצה. הפורמט השני שאמור ללמד אותנו את המסר העקיף הזה הוא זאנר הריאליטי tv שגם הוא מבוסס על אותו עקרון של דאגה לעצמי ודריכה על אחרים כדי להשיג משהו. נחזור לקמפיין…. זהו קו מתמשך בקמפיין של תפוצ'יפס שבחלק הקודם שלו ילדה קטנה עובדת על צעיר שיושב מולה ברכבת ע"י שימוש בהיפנוזה (התפ"א כשעון) עד שהוא דופק את ראשו בזכוכית והיא יכולה לאכול בשקט.גם צ'יטוס משתמשים בקמפיין שלהם בסלוגן- מי שאוכל לבד אוכל יותר….
    מה שלי לא מובן בכל הקמפיין הזה הוא הצד הכלכלי.ההגיון שעומד מאחוריו הוא עקום.הרי עדיף מבחינת שטראוס עלית
    ששני הזקנים יחלקו את השקית עם הבחור הצעיר וכך היא תיגמר יותר מהר ותחייב אותם לקנות יותר שקיות וכך להכניס יותר כסף. לכן הקמפיין שלהם צריך להיות הפוך לדעתי.משהו על שיתוף אחרים במה שיש לך.וזה יעזור להם למכור יותר

    ולסיכום, קפצתי כרגע לאתר של עלית(elite.co.il) ואני ממליץ לך להיכנס. בעמוד הבית שלהם כאשר אתה עומד מעל הסמל של עלית מתחיל ג'ינגל ומצגת קטנה. את הגינגל אני ממליץ לך לשמוע. במרכז הפריים מופיע בכל פעם תמונה של מישהו.בפעם שאני פתחתי הופיעה אישה זקנה במרכז הפריים והכיתוביות הבאות "להיות קרובים לאנשים, ולהעניק להם רגעים יומיומיים של הנאה ואושר" מתחת להם מופיע הכיתוב "מתוך חזון עלית". קצת מסרים מנוגדים לא..?
    ישנם 7 או 8 דגמים של אנשים במרכז הפריים ואפשר להגיע לתמונה של הקשישה ע"י משחק במקשי הבא והקודם בדפדפן

    לסיכום עוד משהו שדגתי מהאתר של עלית: תעודת הלידה וסיפורו של תפוצ'יפס. נא לשים טוב לב לאישיות המותג!!!
    שנת לידה: שנות ה- 60 (מיוצר ע"י עלית משנת 1991).
    ארץ לידה: ישראל.
    מקום ייצור: שדרות, ישראל.
    סוג: חטיף תפוח אדמה.
    קהל היעד: לכל המשפחה.
    אישיות המותג: תפוצ'יפס – מתפוחי אדמה טבעיים בלבד- טבעי שלא תשלוט בעצמך.
    הערות: וגם מכיל רבע מתצרוכת הוויטמינים היומית המומלצת לילדים

    +חלק 2 — איך מייצרים

    תפוצ'יפס הצ'יפס האמיתי! – איך מייצרים תפוצ'יפס?
    תפוצ'יפס, החטיף הותיק והאהוב, עשוי מתפוחי אדמה טבעיים
    וללא חומרים משמרים – פשוט אי אפשר להפסיק לאכול!
    הזנים: תהליך ייצור התפוצ'יפס מתחיל בבחירת זן תפוח האדמה.
    על מנת לייצר חטיפי תפוחי אדמה באיכות הגבוהה ובטעם המשובח,
    על פי הקריטריונים המחמירים של "פריטו ליי" פותחו זני
    תפוחי אדמה מיוחדים לתעשיית הצ'יפס.
    השדות: החקלאים זורעים את זרעי תפוח האדמה. אגרונום עלית מפקח באופן
    צמוד על גדילת תפוחי האדמה, על מנת להבטיח איכות גבוהה של תפוח האדמה.
    המיון: לאחר שתפוחי האדמה מבשילים ומגיעים לגודלם הרצוי, הם נאספים
    ומובלים למפעל. שם הם נבדקים וממוינים לפי גודלם, כמות הסוכרים
    והמוצקים שבהם ועוד. תפוחי האדמה שאינם עומדים בקריטריונים
    אינם נכנסים לתהליך הייצור.
    השטיפה: בקו הייצור נשטף תפוח האדמה פעמים אחדות, נקלף ונשטף שוב.
    הפריסה: על גבי סרט נע נעים תפוחי האדמה למכונת הפריסה והתפוח נפרס
    לפרוסות דקות. לאחר מכן נשטף פעם נוספת.
    הטיגון: בשלב זה פוגש תפוח האדמה בשמן הרותח. הפרוסות נעות לאיטן
    בתוך השמן בטמפרטורה המתאימה עד לקבלת הגוון, הפריכות,
    הריח והטעם המושלמים.
    המלחה: נשאר רק לפזר על הפרוסות הדקיקות החמות מלח או תבלין
    (אורגנו, שמנת ובצל או שום שמיר).
    האריזה: מכונת אריזה ללא מגע יד אדם אוספת את התפוצ'יפסים לתוך השקית
    האטומה המבטיחה טריות ואיכות לאורך זמן.

    מעניין שהמפעל הוא בשדרות רק אם קוראים לגבי תהליך הייצור רובו כנראה ללא מגע יד אדם ….. אבל מה איזה אישיות מותג טבעי שאני לא שולט בעצמי….

    דבר נוסף שנזכרתי בו- העולם של הפרסום מלא באנשים אגואיסטים, נפוחים מחשיבות עצמית בעקבות החשיפה הרצינית של עבודותיהם וזהו עולם תחרותי מאוד שבו אחד תוקע את השני כדי להצליח, אז אולי מתאים לענף הזה לייצר פרסומות כאלו….

  4. עקי

    החלטתי להחרים את המוצר!!!

  5. אבנר ל.

    בחברה ליברלית, שלא לדבר רב-תרבותית ופוסטמודרניסטית, לא צריכה,לכאורה,להיות בעיה עם פרסומת כמו המוזכרת, או אחרות.אשר על כן לא נהיר לי על מה הטענה,מאחר ולמיטב ידיעתי ספורטא דוגל ברב-תרבותיות ובפוסטמודרניזם.
    על טעם ועל ריח יש להתווכח?
    ראו הויכוח על פורנוגרפיה,או להבדיל,הסרט ג'נין,ג'נין.

  6. אביבית אגם דאלי

    דברת על שיתוף בשקית התפוצ'יפס – זה ערך שמזמן נמוג במציאות הנוכחית. מבחינת הקפיטליזם אדם לאדם זאב.
    ולקוראי העוקץ שמתעניינים בדרך בה פרסומות מנסות (ולעיתים גם מצליחות) לשטוף את המוח אני מזמינה את כולכם לבוא להרצאה שלי ביום רביעי הקרוב במכללת ספיר בחדר ארוח בשעה 12. כותרת ההרצאה היא: הפרסומת או השבת הקסם לעולם ע"י הקפיטליזם הצרכני.

  7. נתן

    עלית במבצע רחב היקף ל"תפוצ'יפס" – המבצע יגובה בקמפיין בהיקף כחצי מיליון דולר; בחברה שואפים להגדיל את כוחו של המותג – המחזיק ב-65% משוק החטיפים המלוחים NRG מעריב 9/11/2004 9:10

    חברת עלית יוצאת במבצע חדש לחטיף "תפוצ'יפס", בהשקעה של כ- 3 מיליון שקלים. במסגרת המבצע, יוכנסו כרטיסי גירוד נושאי פרסים כספיים לכל אחת משקיות תפוצ'יפס. (עוד סיבה לדרוך על אנשים אחרים…..)
    המבצע ילווה בקמפיין טלוויזיה, באמצעות משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי, בהיקף כחצי מיליון דולר, תחת הסיסמה: "מגרדים כסף בתפוצ'יפס". הסרטון, שעבר אדפטציה מקומית, מציג זוג זקנים הנלחמים על שקית התפוצ'יפס, שנכדם שנכח בחדר.!!!!!!!!!!! (סימני הקריאה שלי)
    מנכ"ל עלית מזון, רונן זוהר, מסר: "במהלך שנת 2004 התמקדנו בחיזוק מותג הדגל שלנו – תפוצ'יפס ע"י פעילות שיווקית מאסיבית לאורך כל השנה. כתוצאה מכך התחזק המותג באופן משמעותי והגדיל כוחו ב – 20%".
    זוהר הוסיף כי מנתוני נילסן של השנה האחרונה עולה כי החטיף מחזיק ב-65% משוק חטיפי הצ'יפס וכי המבצע המתוכנן, "יביא לעלייה נוספת בכוחו של המותג ובשימור מעמדו החזק בשוק המלוחים בישראל".

  8. יונתן לרנר

    אותי דווקא מרגיזה הפירסומת שבה שני בחורים של חברת אלדן (בעלי חזות אשכנזית!!!) שומרים על מקום חניה ציבורי במשך כל היום עבור הלקוחה שלהם ומונעים מאחרים להשתמש במקום הזה.
    החברה מדגימה את יכולותיה על ידי התנהגות כוחנית של אנשיה.

  9. נתן

    יצא לך להיכנס לאתר של עלית? אין בעיניך הבדל ציני בין דמות הזקנה בדף הבית שלהם לבין הזקנים בפרסומת? ובינם לבין הסלוגנים שרצים ברקע?
    האם אין זה יותר כלכלי עבור התאגיד שנצרוך ביחד ונחסל שקיות יותר מהר?
    הנה טריק טוב לנסיון בכל בית: לקחת 2-3 תפוחי אדמה גדולים ולקלף אותם. לאחר שהם מקולפים להשתמש בקלפן ולקלף מהתפ"א פיסות דקות ועגולות. לתבל בתבלינים. מומלץ: שמן זית, שום ,בזיליקום עירית וטיפה קארי. לערבב ביחד ולשמן את התפו"א.להכניס לתנור לחום בינוני למשך כמה דקות (אפשר לפתוח טיפה את התנור ולהינות מהארומה)
    כמה שהפרוסות דקות יותר הן יהיו מוכנות יותר מהר. להכין מטבל כלשהו, גואקמולי או גבינה עם שמיר ובתאבון.
    תוך כמה דקות תוכלי להכין תפוצ'יפס כשעיניך מוודאות שתהליך הייצור היה נקי ובטעמים מיוחדים שאת יצרת בעצמך! ושאין לאף אחד אחר… חוצמזה, זאת דרך יותר טובה מאשר תהליך הטיגון שעלית מצהירה עליו. ובנוסף לא נראה לי שהתבלינים שהם מוסיפים עליו הם אמיתיים. אולי חומרי טעם וריח סינטתיים…
    אבל אם לא נאכל תפוצ'יפס תיעלם הצמיחה ויפוטרו עובדי פס הייצור משדרות… בעצם הם מספרים שרב קו הייצור הוא ללא מגע יד אדם, אולי חוץ מזה ששותל את הזרע וזה שקוטף…. רגע רגע, אם הם חוסכים בעובדים אולי הם גם חוסכים באיכות תפוחי האדמה? גם שם אפשר לחסוך הרבה אגורות שייצטברו למיליונים…
    ובקרוב יהיה מבצע של כרטיסי גירוד אז זאת בכלל סיבה טובה לרוץ ולקנות…
    מה שיותר מטריד אותי זה שמעריב טוען ששלמור אבנון עמיחי בעצם לא המציאו את הקמפיין אלא מתאימים אותו לישראל…
    נ.ב
    הטענות שלך שאדם לאדם זאב ושערך השיתוף נמוג הם wishful thinking יותר מאשר reality. זה מה שהיו רוצים שנאמין כל האינטרסנטים שנמצאים בשליטה כרגע…
    מה שמפחיד אותם הוא איבוד הכח שלהם… לכן הם יטיפו לך את האמת השקרית הזאת, כאסטרטגיה של הפרד ומשול.
    הבעייה היא שהם רוכבים על כדור שלג שגם הם לא יכולים לצפות לאן הוא יוביל…
    העתידן אלוין טופלר טוען שיש 3 כוחות עיקריים בעולם: כסף כוח וידע. הבעייה עם שתי הגורמים הראשונים הוא שאני ואת לא יכולים להחזיק באותו שטר ובאותו אקדח. שניהם גורמים חד סיטריים. בקשר לידע, מעבר לכך שאני יכול לבוא עם ידע שונה ואת יכולה לבוא עם ידע אחר ובמפגש שלנו יווצר ידע אחר לגמרי שלא היה קיים קודם. תכפילי את זה במס' האנשים הקיימים ותראי שיש אינסוף אפשרויות, מערכת כאוטית שבה הכל אפשרי. המטרה שלנו היא לנסות לכוון את הידע לכיוון הטוב האפשרי. עולם אחר הוא אפשרי.
    מה שהם מטיפים לנו הוא תרבות להמונים… וכך הם רואים אותך ממשרדיהם בקומה ה-60, קטנה כנמלה וחסרת פנים שאמורה למצוא אושר ועכשיו עם המבצע החדש אולי גם עושר בשקית התפוצ'יפס.

    לכן כשתכיני (אם תכיני) את התפוצ'יפס תוצרת בית, תשבשי בעצם את התרבות שלהם… ואם תזמיני אחרים לאכול איתך תוכלי לגלות שלא כולנו זאבים… ונוכל לשתף אחד את השני שהכנו….

    חפצים וקניות לא ימלאו את חיינו במשמעות . רק קשרים אנושיים אמיתיים…

    ואז תבוא הצמיחה האמיתית.
    בתיאבון