תקציב 2005 - טוב מקודמיו?

יוסי דהאן, איציק ספורטא

באתר "מרכז אדוה" מופיע ניתוח תקציב שנת 2005 כפי שהוצג במצגת לחברי הכנסת. (הפריט השני בעמוד).

אלה חלק ממסקנות הדו"ח שכתבו חוקרות וחוקרי המרכז בראשות המנהל האקדמי דר` שלמה סבירסקי.

בתקציב יש קיצוץ של 6.3 מיליארד שקל בנוסף ל 7 קיצוצים בשלש השנים האחרונות. נמשכת שחיקת הקצבאות לביטוח לאומי, הטבות מס לעשירון העליון וביטול פטורים לעובדי ייצור ולמעמד הבינוני. הקטנת השירותים החברתיים – חינוך, בריאות שיכון ורווחה והעברת נטל המימון לצרכנים. בצל "מהפיכת דוברת" מתרחשים קיצוצים בתקציב החינוך. נמשך קיצוץ בתקציבי הבריאות והתרבות. בעוד האוצר קורא "לכו לעבוד" הוא מקצץ את תקציבי ההכשרה המקצועית.

כאלטרנטיבה לתקציב 2005 מציעים כותבי הדו"ח את הצעדים הבאים:

הקפאת הרפורמה במס המזרימה כסף לעשירונים העליונים, הגדלת המס על ההון על פי המלצות ועדת בן בסט, צמצום בתקציב הביטחון והפסקת השקעות ייתר בהתנחלויות.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יונתן לרנר

    קראתי בעיון את המצגת אולם איני רואה את הבשורה הגדולה בהמלצות. לא ברור מה המחברים מציעים לעשות עם הכסף שיתפנה כתוצאה מארבע ההמלצות שלהם.
    להגדיל חזרה את תשלומי ההעברה? להגדיל את תקציבי החינוך והבריאות? את תקציב הפיתוח? או שימושים אחרים?
    אני מוצא את חוסר ההמלצות לגבי השימושים המומלצים כמונע ממני להפיץ את המצגת בין חבריי שאינם מבקרים באתרים כדוגמת העוקץ ואדוה ושחשוב לי שייחשפו למצגת זו. אלה השאלות המיידיות שתישאלנה על ידם.
    אני מקווה שהמצגת תעודכן בהתאם.

  2. דיאנה דניאל שרים

    חבל תראה גם תראה והרשה לי להציע תעודד גם תעודד כל אחת ואחד להשיב על שאלתך ועוד יותר לצאת לפעילות משמעותית למען התחום שחשוב בעיניה/יו להשקיע. מרכז אדווה הוא מרכז חשוב ומדהים העושה עבודת קודש של חשיפה וניתוח מתוך עמדה ואידאולוגיה ועדיין על כל אישה ואיש לחשוב ולעשות את המירב והמיטב בתחום החברתי הבוער בעמצותיו.

  3. קייסי

    בדיוק זה מה שמגיע לאזרחים שלא רוצים לצאת להיאבק על זכויותהם שנרמסות ע"י פולטקאים מו…..
    זאת ובנוסף הפולטיקאים רואים שהעם מסתדר עם כל קיצוץ אז למה לא לקצץ מיוחד לחלשים.
    כל גוף שבא ועוזר לחלשים צריך לעשות כך אבל שבכותרתו תופיע האימרה שהגוף עוזר לחלשים כדי לשרוד ובז למדינה שלא עושה כן ושאת מרבית תקציבה הולך לשכר ולגורמים פזרנים ומיותרים ושניתן לבטלם ולצמצמם למינמום ושיצאו ליצצר יש מאיין.
    כיצד יתכן שעובד במגזר לא יצרני יקבל מעל שכר הממוצע ,כיצד יתכן שפולטריקון יקבל מאות אלפי שקלים בשנה עבור תפקיד שיכול אדם טוב יותר לעשותו בשכר ממוצע במשק.וכו

  4. קייסי

    בהמשך לדעתי המדינה צריכה לקלוט לשירותה את כל מחוסרי העבודה ותת להם עבודה יזומה במחיר שכר מינמום ו/או אחר ולקבוע שכל מי שעובד במגזרים הלא יצרנים כמו רשויות ממשלה וכו מכסימום שכרו הינו שכר ממוצע במשק ורק מעטים מוכשרים שעמדו במכרז מתאים הם אלו שיקבלו שכר גבוה יותר ושווה לגורם יצרני אחר .
    ומי שטוב ויעיל שיעבוד במגזר הפרטי וייצר יש מאיין ויתמודד ויקח סיכון לצורך השתכרות בשכר גבוה יותר כמובן תחת ההנחה של הקטנת נטל המס למינמום. עיי כך ישתחררו אין סוף של מקורות ועודפי תקציב לקידום העם היושב בציון ולהעמדתו כעם נבחר הן בחינוך ובכל תחום חשוב אחר ולא בעסקנות פולטית.

  5. נתן

    הבעייה העיקרית בתקציב המדינה היא שיטת העבודה עליו. שיטת התקצוב של המדינה שלנו נקראת הטייס האוטומטי או השיטה התוספתית. זאת שיטה שהייתה קיימת בעולם בשנות ה-60. מאז העולם התקדם אבל אנחנו נשארנו מאחור.
    השיטה התוספתית נקראת כך כי במקום לפתוח כל סעיף בתקציב לדיון מחודש, מה שעושים אצלנו הוא שלוקחים את התקציב של השנה שעברה ומוסיפים עליו 2% (הגידול באוכלוסיה). בשנתיים האחרונות זה ירד ל-1% כי ביבי התחייב מרצונו החופשי!!! (האמריקאים לא כפו עליו את זה אלא הוא הציע והם קיבלו).

    בעולם הגדול עברו לתקציב לפי תפוקות. בשיטה הזאת נבדקת במהלך הדיון על התקציב של השנה הבאה כמות התשומות שהוקצתה לטיפול מסוים, נקח לדוגמא תעסוקה, ונבדקת הצלחת הפרוייקטים באותו תחום. זאת אומרת האם ההשקעה של המדינה נשאה פרי או לא שיפרה במאום את הבעיות ולכן צריך לחשוב על דרך חדשה לטיפול בבעיה. מה שהופך במקרה הזה את השר למנהל משרד. כל שנה הוא מקבל תקציב מסויים וביחד עם אנשי משרדו עליו להציב יעדים שעל המשרד לעמוד בתמורה לתקציבים. תחשבו מאיפה מוכר לכם הנוהל הזה. קביעת יעדים ומטרות ובקרה עליהם.
    הליך כזה הופך את השר ואת ראשי משרדו כאחראים מיניסטריאלית על היעדים המטרות והשגתם.
    כל המגזר העסקי פועל כך, או לפחות אמור לפעול כך. אפילו העסקים הקטנים ביותר.

    בארצנו הקטנה אגף התקציבים לא נותן להליך התקצוב לפי תפוקות להתקיים. וכולם משתפים איתם פעולה. כבר לפני 19 שנים המליצו לשנות את ההליך הזה. עכשיו תזכרו בכותרת. מה שהכי מצחיק בזה, הוא שראשי האוצר נהפכים לבכירי המגזר העסקי לאחר השירות הציבורי שלהם. איך מקבלים אנשים שניהלו תקציב בשיטה התוספתית לנהל עסקים שפועלים לפי שיטת התפוקות.

    המשך יבוא…