ביקורת על שני ספרים מעניינים המנתחים את תעשיית התרופות. Marcia Angell: How They deceive Us and What to Do About It וספרו של Jerry Avron, Powerful Medicines: The Benefits, Risks, and Costs of Prescription Drugs.
במהלך שבוע אחד בקיץ האחרון הידיעות החדשותיות בארצות הברית כללו את האירועים הבאים: חברת Schering-Plough הודתה כי רימתה את רשויות הרפואה האמריקאיות, עיריית ניו יורק תבעה מספר חברות תרופות מרכזיות כגון ג`ונסון את ג`ונסון, מרק, באייר ואחרות על ניפוח עלויות והונאת צרכנים, חברת התרופות ג`נסן הודתה כי העלימה מידע אודות תופעות לוואי של תרופה לטיפול בסכיזופרניה שהיא משווקת, וחברת וויט תשלם במסגרת פשרה, מאות מיליוני דולרים ללקוחות שסבלו נזקים בלתי הפיכים מצריכת כדורים להורדת משקל.
Angell ו Avron , הם מומחים עולמיים בתחום מחקר תרופות, אנג`ל היא עורכת לשעבר של כתב העת הרפואי החשוב "New England Journal of Medicine" ואוורון הוא פרופ` לרפואה בהרוארד. שניהם כותבים שתעשיית התרופות מתפארת ביצירת תרופות שהכסף לפיתוחן מגיע ממשלמי המיסים, ושהאמריקאים משלמים סכומים מופקעים עבור תרופות נחותות. וכן הם כותבים כי חברות התרופות מזהמות את המחקר המדעי על ידי הפצת "מחקרים" מטעם עצמן שממציאן מגזימים ביעילות התרופות שהן מפתחות בעוד שהן מסתירות את הסיכונים של תרופות אלו לבריאות החולים.
אחת הסיבות לשחיתותה של תעשיית התרופות נובעת מכך שאנשי השווק דחקו הצידה את אנשי המחקר והפיתוח בחברות אלו. תקציבי השיווק של החברות כמעט כפולים מתקציבי המחקר והפיתוח שלהן, 88 אלף אנשי מכירות פושטים מדי יום על קליניקות של רופאות ורופאים על מנת לשכנע אותם לרשום לחולים מרשמים הכוללים את תרופות החברות שלהן. (לפני כמה חודשים ישבתי בחדרו של רופא אף/אוזן/גרון לפתע במהלך הבדיקה נכנסה אשת מכירות גוררת מזוודה קטנה על גלגלים, השניים התעלמו מנוכחותי והחלו לשוחח על הסחורה החדשה, בסיום השיחה העניקה סוכנת המכירות לרופא יומן אישי יקר מהודר, הרופא פנה אלי ושאל "איפה בדיוק אמרת שכואב לך?").
אנגל מאתרת את המגמה הזו בשנות השמונים שבהן רדיפה אחר העושר הפכה למידה מוסרית, באותה עת הפכו מעבדות מחקר אוניברסיטאיות למעבדות הפועלות בשירותיהן של חברות התרופות תמורת אחוזים ברווחים. המחקר האקדמי נמכר לחבורת התרופות. הדבר הסתייע באמצעות חקיקה בקונגרס האמריקאי. אנג`ל מספרת על אחד המועמדים לתפקיד בכיר ברשות למזון ותרופות האמריקאית שסיכוייו לזכות בתפקיד אבדו מפני שכדברי אחד הסנטורים "הוא הדגיש יתר על המידה את בטיחות ובריאות הצרכנים". שני המחברים קוראים ליצירת גוף שיבחן באופן עצמאי את התרופות החדשות שמייצרות החברות הללו, אולם מחבר הסקירה כותב כי לדעתו "ייפתח סניף מקדונלד על כוכב צדק לפני שחברות התרופות יאפשרו לגוף כזה לקום".
מהיכרות קרובה מאוד עם מערכות השיווק של חברות התרופות, ברור שמדובר בחברות לייצור כסף, בדיוק כמו כל חברה מסחרית אחרת. חוקי השוק עובדים גם שם והשינוי יכול לבוא רק דרך חקיקה ודרך הרופאים. התנהגות לא אתית מהסוג שתיארת מוכרת לי מקרוב וצריך לומר שזה היה מתפקידו של הרופא לא לנהל את השיחה עם סוכנת השיווק בנוכחות מטופל. האמת, יצאת בזול: יש רופאים שממשיכים את בדיקת המטופל תוך כדי שיחה עם אנשי השיווק.
בישראל הפיתוי לרופאים לשמור על קשר עם חברות התרופות הוא גם גדול במיוחד: משרד הבריאות וקופות החולים מפנות להם את השטח לצורך "חינוך רפואי", מימון כנסים ונסיעות לחו"ל שמאפשרים לרופאה התשושה יציאה מהשגרה הקשה והעבודה המתישה והלא תמיד מתגמלת.
מעניין שתמיד האינטרס הציבורי להיות בריא, מתנגש באינטרס הפרטי של חברות התרופות להיות עשירות יותר. הרי מצב זה רק מחליא אותנו יותר, אנו זקוקים יותר לתרופות הקלוקלות של אותן חברות, נחלים יותר מתופעות הלואי, מקבלים יותר ויותר תרופות מיותרות ואין סוף לגלגל השטני הזה. שום קסם אין בו.
מאחר ולדבר על חרם צרכנים, בדיוק כשמדובר בבריאותנו, זו כמעט ציניות לשמה, אפשר להתחיל במודעות גדולה יותר לתרופות הבאות על פינו, ואין מקום טוב מהאינטרנט ללמוד על תרופות מיותרות. מאחר ונהוג לתת קישורים באינטרנט לחיזוק הדברים, זה בדיוק מה שלא אעשה, שלא אחשד באינטרס כזה או אחר.
בואו נתחיל מתרופות, מהן החברות עושות הון מהפחד שלנו ומלהיטות היתר של הרופאים, למשל התרופות נגד כולסטרול.
עשו שימוש בחביבנו גוגל, מצאו תרופות המכילות סטטינים (statins) וגלו את כל מה שעליכם לדעת על תרופה כמעט מיותרת. קראו את החומר, הדפיסו והביאו לרופא, בקשו ממנו לקרוא את החומר ואם אז הוא רגוע, להמשיך ולרשום אותן תרופות. זו רק דוגמה קטנה, אם כי מהדהדת. אם גם אתם רגועים באותו מעמד, המשיכו לצרוך.
לא מאמינים? יודעים המו הגורם למות מס' שלוש למותם של מאות אלפי אנשים בשנה בארה"ב? נסו שוב.
הגורם הוא טעויות של רופאים!!! לא מחלות לב, לא סרטן, לא סוכרת. טעויות של רופאים.
התמונה הנוראה שפורשת לפנינו רשימתו של יוסי דהאן מפנה זרקור אל מגזר-חיים נוסף אשר מתעוות לנגד עינינו המביטות-אך-אינן-רואות. מסתבר שהבריאות, כענף פעילות עסקית, אינה שונה ממזון, תקשורת, ובידור. למדנו כאן שאורחות הניאו-צרכנות הפוגעות בתרבותנו ובערכינו, אינן מצייתות עוד לקוד ההגינות הטבעית, והן פשוט …הורגות אותנו. אבל בעוד "תעשיית הבריאות" הורגת אותנו ברכּוּת (כמאמר השיר הידוע), בחיות היא מבצעת שואה. אני חוזר, שואה!!!
גם לארצנו הקטנטונת הגיעה השמועה על הכסף הגדול הממתין למשת"פים של "תעשיית הבריאות". באוניברסיטאות שלנו חוגג המחקר הביו-רפואי (לאחרונה הצטרפה בר-אילן), וגוזר מיתותו משונות על רבבות בעלי-חיים בשנה. גם שוק חיות המעבדה לא החמיץ את ההזדמנות, ואנו ניצבים בצמרת ה"יצרנים" העולמית. באספקת קופים למעבדות באנגליה, למשל, אנחנו במקום השלישי (אחרי המעצמות מאוריציוס והפיליפינים). אבל רק רגע, …הרי אין קופים בישראל לא כן? תשובה: קופים בטבע אמנם אין בישראל, אבל יש כאלף קופים במכלאת הרביה במושב מזור, שם "מייצרים" קופים לצורך ניסויים.
בשבוע שעבר הפגינו עשרות פעילי זכויות בע"ח מול שערי אוניברסיטת בר-אילן נגד המרכז החדש לחקר המוח. המבנה המפואר הושלם לא מכבר, וגם כלובי הקופים הצרים כבר במקומם. המפגינים הללו אינם מתנגדים כמובן לקידום המדע. הם מתנגדים לפרקטיקות שיונהגו במכון זה, שניהולו הופקד בידי משסף-קופים רב מוניטין, שחקן חיזוק שהובא היישר ממעבדות האוניברסיטה העברית בירושלים. עתה, משקראנו את הרשימה "שוד ברוני התרופות", אנחנו מבינים טוב יותר את הקונטקסט — כסף. הרבה כסף.
זכויות בעלי-החיים הן נושא שנדחק דרך קבע לשוליים, גם ב"העוקץ", והגיע העת שמאורת הצדיקים הזו (בלי מרכאות!) תתן דעתה לעניין. רוב קוראי "העוקץ" אוכלים בשר בעלי-חיים, ולכן חשים שהדיון בזכויות בעלי החיים מאיים על שיגרת חייהם ועל דימוייַם העצמי כאנשים הגונים. הנה לכם הזדמנות לבחון את הנושא ללא האיום. מדובר בעשיית צ-ד-ק.
הערה לסיכום: מומלץ לבוא לאתר האגודה נגד ניסויים בבע"ח http://www.isav.org.il. מי שיאזור עוז בנפשו ימצא שם עולם הזוי ומזעזע שטביעת אצבעותיהם של הברונים השודדים ניכרת בו היטב.
סיפור קצר על מחירי התרופות בארץ ללמדך כי גם בארץ המצב גרוע ביותר.
לפני שנתים אשתי היתה זקוקה לתרופה לאיזון רמת הסוכר בדם ,תרופה שלא סופקה על ידי סל הבריאות, מחיר התרופה בשוק החפשי של קופת החולים היה 310 שח.
בנסיעה לטיול בצכיה נכנסנו לבית מרקחת מקומי ועם מרשם מהארץ קבלנו כל כמות שחפצנו במחיר של 150 שח והתוצרת היתה מאותה חברת תרופות עם אותם מרכיבים שקנינו בארץ .
והשאלה המתבקשת למה ההבדל במחיר והתשובה הפשוטה אלוזי הרוח השונים
ועוד שאלה איפה משרד הבריאות, הוא מתעסק במדיניות ובמשרד החוץ והאוצר ואינו קים בבריאות.
בהמשך לתגובתו של עמי מרון, רציתי להוסיף שלפני מספר שבועות התפרסם מאמר מעניין בכתב העת The Scientist. לפי המאמר, טוענים ב-FDA (הגוף שמאשר תרופות) ש-8% בלבד מהתרופות שמצליחות בבעלי-חיים מאושרות לשימוש עבור בני-אדם, ומחצית מהתרופות הללו נפסלות מאוחר יותר, בשלב הסופי של בדיקת התרופה (ניסויים קליניים שלב III). במילים אחרות, מכל 100 תרופות שעובדות ונמצאות בטוחות בבע"ח, רק 4 (!!!) מאושרות לשימוש עבור בני-אדם.
נשאלת השאלה מדוע ממשיכים בשיטה הזו, של ניסויים בבע"ח, אם היא כל-כך לא יעילה.
המאמר ב-The Scientist :
http://www.biomedcentral.com/news/20040806/03
מאמר נוסף שכותרתו "מדוע אנחנו מפסידים למחלת הסרטן" התפרסם לאחרונה במגזין הכלכלי Fortune:
http://www.isav.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=224
מאמר מרתק. מומלץ לקורא.
אחרי תקופה של מגורים בארצות הברית, גם אני מסכימה עם הטענה ש"סניף מקדונלד יפתח על כוכב צדק" לפני שיקום גוף שיפקח על בטיחותן ויעילותן של תרופות חדשות אבל נהסיבה לכך היא לא התנגדותן הצפוייה של יצרניות התרופות (זה ברור) אלא התנגדותו של הציבור האמריקאי (וזה לא ברור לי בכלל). מהלך הרוח בקרב עמיתי האמריקניים — ליברלים, דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים ב"מוסד מכובד" , כולם חוששים לעתידם הכלכלי ואפילו תומכים במטרות חברתיות שונות — ובכל זאת, באופן אוטומטי ובלי קשר לנושא הנדון ממשלה (FDA) זה רע ו,ביזנס' זה טוב, זאת למרות מקרים רבים וקשים שהתפרסמו לאחרונה (מתרופות נוגדות דיכאון וה'וויוקס' ועד המחסור בחיסונים לשפעת) שמוכחים בדיוק את ההפך (ולא נזכיר את אנרון, הליברטון וכו' וכו') – אז למה ואיך מתפתחת צורה כזו של חשיבה, ועוד בקרב קבוצה שהיא משכילה ומשגשגת מהממוצע, אבל אינה עיוורת להרבה מהרעות החולות של השיטה? ?? למרות שמדובר באנשים בעלי ביטוח רפואי, לכל אחד מהם יש סיפור על עצמו או על קרוב משפחה שנמנע ממנו טיפול רפואי שלנו הישראלים עדיין נראה אלמנטרי אפילו בשנים האחרונות, משום שהביטוח לא כיסה אותו והם לא יכולים היו להרשות לעצמם לממן אותו מכיסם.
הייתי יכולה לכתוב כאן מניפסט שלם איך זה תוצר של שטיפת המוח התקשורתית לה הם נתונים מילדות ואיך הם לא מצליחים לזהות את האינטרסים האמיתיים שלהם ואפילו להרחיק בחזרה למרקס ולהציע שהנה זו ההוכחה שבעלי המקצועות החופשיים ידרדרו בסופו של דבר אל חיקו של הפרולטריון אבל באמת לא נראה לי שאיזושהי תיאוריה מוכרת יכולה להסביר זאת. (אמנם עברו שנים מאז סיום לימודי הסוציולוגיה ומאז עסקתי בדברים אחרים, אבל השתדלתי בכל זאת לעקוב…)
היום התפרסם בניו-יורק טיימס מאמר ארוך על השימוש בתרופות נוגדות דיכאון לטיפול בילדים ובני נוער
http://www.nytimes.com/2004/11/21/magazine/21TEENS.html
לאחר הקריאה נותרתי עם הרושם שאפילו אב שמאמין בכל ליבו שבנו התאבד לאחר שהחל בטיפול תרופתי נוטר יותר טינה ל FDA (שנקט בסחבת בטיפול בנושא) ולרופאים מאשר לחברת התרופות (Pfizer) שאולי העלימה במכוון מידע בנושא ואולי סתם לא טרחה לבדוק את השפעת התרופה על ילדים והשפילה אותו ואת משפחתו בהליך המשפטי שהתנהל נגדה.
הכתבה אמנם לא בנושא זה כלל, ונושאה אינו חברות התרופות אלא משהו שונה, אך שימו לב בהקשר לסקירה זו את אשר נאמר שם בהקשר לחברות התרופות….
————————————-
מקור ראשון (עתון בעל צביון מסורתי) 19.11.2004 שיהיו בריאים הספרדים, מאת גדי להב, ברצלונה
http://www.makorrishon.net/article.php?id=2702
כמה נקודות שבהן מוזכרות חברות התרופות:
– המטרה שלנו היא לתקן את ההרס שחברות התרופות והפאסט פוד עשו. הם משתמשים בדיוק באותה 'כלכלת מלחמה' – נהרוס ונבנה. הרי החיידקים צוחקים על האנטיביוטיקה ומפתחים חסינות כל הזמן. אנחנו צריכים לפנות אל הטבע, כי הכל נמצא שם, הכל ניתן על ידי בורא עולם. החברות הגדולות לא מעוניינות לתת בריאות, הן מעוניינות ברווחים. עדיף מבחינתן שתפתח תלות בתרופה, כדי שתצרוך אותה כל הזמן. חוץ מזה, לעשבים אין תופעות לוואי.
– ההבדל בינינו לבין חברות התרופות או המזון המהיר זה בדיוק אורח החיים שאני מדבר עליו. יותר נועם, פחות דאגות, יותר בריאות כדי שתצטרך פחות תרופות. תסתכל על השמנת היתר של ילדים – זה בכל העולם. אנחנו רוצים שאנשים לא רק ישלמו על טיפול, אלא ישנו את אורח החיים – יבואו לכאן, יקראו ספר, יעשו מסאז', יאכלו בריא. זה בדיוק ההפך מבית מרקחת")