פיטורים בחסות המדינה.

ענת רוזיליו

מסתבר שבמחוזותינו אין גבול לחוצפה. הנהלת חברת השבבים טאואר סמיקונדוקטור, שקיבלה מהמדינה מענק שמן של מאות מיליוני שקלים, לא מצמצה כשפיטרה 12% מעובדי החברה. המענק, אגב, נשאר אצלה בכיס.

ביום שני שעבר הגיעו כמדי בוקר עובדי חברת טאואר למקום עבודתם שבמגדל העמק. אלא שלא כבכל יום, חלקם יצא קצת יותר מוקדם מהצפוי – חמש דקות אחרי שנכנס. בהיכנסם, קיבל את פניהם מנהלם הישיר וליווה אותם לחדרו של הבוס הממונה. שם נמסר להם מכתב שלא כלל יותר מארבעה משפטים, בו הודתה להם החברה על השירות הטוב שעשו לה, והורתה להם לחזור על עקבותיהם ופשוט ללכת הביתה. הם במקום הזה לא עובדים יותר. אה, כמובן, החברה גם איחלה למפוטר הטרי הצלחה בהמשך הדרך. מבין המפוטרים היו שזכו לראות את המכתב לפני בוקר יום שני – להם הוא הוגש בתום משמרת הלילה, שהתבררה להיות האחרונה. אחרי שהמפוטרים הלכו, כינס מנכ"ל החברה, כרמל ורניה, את שאר העובדים והודיע להם חגיגית על קיצוצים בשכרם.~

אולי ראינו בעבר פיטורים יותר אנושיים ופחות אכזריים מאלה, אבל מילא. הפיטורים האלה הופכים מעצבנים הרבה יותר כשהחברה שמפטרת בקלות רבה כל כך, קיבלה מתנה מהמדינה בשווי מאות מיליוני שקלים. משרד התמ"ת אישר בשנת 2000 מענק לחברת טאואר בסך 250 מיליון דולר להקמת מפעל שני. נכון להיום קיבלה החברה 648 מיליון שקל מההשקעה והיא עתידה לקבל ממשלם המיסים עוד 500 מיליון שקלים.המתנה ניתנה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, שאומר בקיצור, שהמדינה משקיעה בחברה, ובתמורה החברה מתחייבת לעמוד מתנאים מסוימים. אחד התנאים לקבלת מענקים מהמדינה הוא התחייבות על היקף העסקת עובדים. על פי החוק, במידה והחברה לא עומדת בתנאים היא נדרשת להחזיר את המענקים.

אלא שגם אחרי פיטוריי מאה ושבעים עובדים, משרד התמ"ת, שאמון על המיליונים שיצאו מקופת המדינה, ממשיך לטעון שהחברה בסדר גמור ועומדת בהתחייבויותיה. אם החברה עומדת בהתחייבויותיה גם אחרי פיטורים המוניים, אז מי שאמון על כספי המיסים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, לא עושה עבודה כל כך טובה בלדאוג לאינטרסים שלנו.אם למשרד התמ"ת היה כבוד לכספי המסים ולאן הם מוזרמים, הוא היה אמור להקפיא את התפנוקים העתידיים ולדרוש כל שקל חזרה. הקלות בה עוברים מקבלי ההחלטות על פיטורים המוניים לסדר היום היא בלתי נסבלת. אולי זה מה שמאפשר למנכ"לים ככרמל ורניה לא לבזבז זמן יקר ולפטר מאה ושבעים עובדים בחמש דקות.

לנקות את השטח

החוצפה ששמורה למנכ"לים לא קצה רק בפיטורים ללא מצמוץ. פיטורים, אמרה לעצמה הנהלת טאואר, זה עסק מלוכלך, ולכן כדאי למהר ולנקות את השטח פן הסירחון יידבק בנו. הדרך הטובה ביותר למרק תדמית שנפגמה עוברת דרך ילדים, ואם אפשר אז שיהיו מאזורים דלי תקציב. ילדי מגדל העמק, שמשם כנראה פוטרו גם לא מעט הורים, הם יעד נהדר.

ביום הפיטורים, בטקט ששמור לאלו שלא כדאי שינהלו דבר בחייהם, שיגרה החברה מכתב לעיתונות שכותרתו: "למרות תכנית הפיטורים טאואר תשקיע בהון האנושי במגדל העמק". לטאואר חשוב שנדע שהיא לא הזניחה את הקהילה – למרות שפיטרה חלק ניכר ממנה. בטקס חגיגי שנערך במפעל הודיע ההנהלה כי הפרוייקט החברתי, "נאמני מחשב" יוצא לדרך. במסגרת הפרוייקט, שלטענת החברה אמור לקדם תלמידים מבתי ספר במגדל העמק במחשבים ובמדעים, ייבחרו שתי כיתות שיזכו להגיע למפעל ולראות מקרוב את תהליכי ופסי הייצור של השבבים. מעלף.

והמציאות מסתבר יכולה להמשיך ולעלות על כל אבסורד. במסגרת העזרה לקהילה ייבחר, לדוגמא, בני להשתתף בפרוייקט המחשבים של החבר`ה הטובים. שלא כמו אביו, שפוטר השבוע, בני ייסע למפעל שבעבר פרנס את משפחתו ללמוד קצת על שבבים. ובעוד שאביו של בני יישב בבית חסר אונים, הוא ילמד על תהליכי הייצור בסיוע עובדי החברה, חבריו של אבא שלא פוטרו אך תנאיהם הורעו. הוריו של בני אולי לא יוכלו לקנות לו מחשב במציאות הכלכלית החדשה אליה נקלעו, אבל העיקר שאת השבבים שאבא עשה הוא יכיר מקרוב. בני אמנם לא קיים, אך אפשרות שיהיה ילד כזה במגדל העמק מאוד אפשרית.

חברי ההנהלה המנותקים, כנראה לא הריחו את הסירחון הטרי של הציניות באוויר. אי אפשר לנקות כיעור של פיטורים בלהראות לכמה ילדים שבבים במפעל. אולי ממרומי כיסאה, חשבה לה ההנהלה, שתושבי מגדל העמק כמו הציבור כולו, יקנה את הסיפור החברתי הזה וישכח מהעוול. הרי הציבור ככלות הכל, הנהנה בהסכמה הנהלת החברה, בטח מאוד תמים, ממש כמו אלו ממשרד התמ"ת.

* גם אינטל מפטרת.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אדרי יצחק (ג'קי)

    מאמר מעולה על ניצול כספי מדינה ומענקים של השילטון להון.
    רציתי להוסיף פרט קטן אבל משמעותי הבעלים של טוואר הם החברה לישראל שהיא הבעלים של כימיקלים לישראל.
    מנכ"ל החברה לישראל מר יוסי רוזן הרויח ב 5 שנים 57,000,000 כן חמישים ושבע מיליון ש"ח
    התמ"ת מה מפריע לו?
    לדעתי את המענק הממשלתי צריך לחלק למספר העובדים בטוואר, את הסכום להכפיל במספר המפוטרים ואת הסכום לדרוש מהחברה לישראל להחזיר למדינה.
    את הסכום שהחברה לישראל תחזיר מכספי המענק למדינה על המדינה להשקיע במגדל העמק.

  2. דקלה לבני יערי

    תגידו, אין חוק שקובע כמה זמן צריך להודיע מראש על פיטורים? (זכור לי משהו עם 30 יום) ולא שזה משנה משהו לעצם הפיטורים אבל המכה לא אלימה כ"כ, גם אם היא כאמור כואבת באותה מידה. ואם יש חוק, יש גם בית דין לעבודה.

    כתבתי פה בזמנו על הפיטורים שנעשו בחברה בה עבדתי – שם ידענו על הפיטורים שנה מראש כי פשוט העבירו את המחלקה לאשקלון ואותנו, שעבדנו בשרון – העיפו הביתה. גם במקרה זה (וגם על כך כתבתי) קיבלה החברה מענקי עידוד למיניהם על מנת שהחברה תיצור מקומות עבודה לאזור מוכה אבטלה כאשקלון אבל אנחנו, רובנו נשים לא צעירות, הסתובבנו חודשים, כיתתנו רגליים, שלחנו פקסים ואיש לא מעוניין בנו ככח עבודה. אנחנו זקנות מדי לשוק העבודה…

  3. נתן

    לפי מה שנכתב בגלובס ובשאר העיתונים הכלכליים, המניה של טאואר עלתה ביומיים הראשונים לאחר פרסום ההודעה על הפיטורים ב-10%. כי השווקים אוהבים התייעלות…