בעקבות נתוני העוני הקשים ישבו חכמי האוצר והחליטו שהפעם הם לא מוותרים ופתחו במסע תעמולה מתוזמן היטב. שר האוצר שלא נלאה להתראיין פתאום אינו בסביבה. אבל את דברו הוא כבר אמר בוועדת הכספים של הכנסת. מנכ"ל המשרד מלמל אי אילו מילים חסרות פשר על כך שאי אפשר להציג את האוצר באור שלילי כי אנשיו עובדים קשה כדי לפתור את בעיות הכלכלה של ישראל. הדובר לכל עת, איתן רוב, הופיע תחת כל עץ רענן. בגלל ריבוי ההופעות בתקשורת נשלח לתוכנית פוליטיקה עוד אחד מדובריו הרבים של האוצר אשר בעיקר בא לתוכנית כדי להפריע לאחרים. במקום לשבת במשרדיהם אבלים וחפויי ראש ולשתוק הם יוצאים לתקשורת בתופים ומחולות כדי שלא נשים לב עד כמה אין להם מה להגיד ונשכח עד כמה מדיניותם אחראית למצב. בתקשורת משום מה נותנים להם במה בלי חשבון, כאילו שראיון עם זה או אחר יבהיר לנו משהו שאיננו יודעים, מן נסיון פתטי למצוא הגינות והגיון בטיעונים שלהם. אתם/ן שמות/ים לב שאני לא מתייחס לטיעונים שלהם כיון שלדעתי אין בהם ממש, מה גם שלא משנה מה יהיה תמיד תהיה להם תשובה מופרכת יותר והגיונית פחות מהתשובה הקודמת שלהם.
צמיחת העוני כבר ידועה, אבל עיון במספרים מגלה שצמיחת העוני הייתה גבוהה יותר בקרב משפחות עובדות לעומת ייתר המשפחות. מספר המשפחות העניות שבהן ראש המשפחה עובד עלה ב-12100 מעל תשעה אחוז בהשוואה לשנה הקודמת. הצמיחה הגבוהה ביותר בעוני הייתה אצל משפחות בהן שני עובדים מ-14000 משפחות ל-17000 משפחות, עליה של יותר מעשרים אחוז. אחוז המשפחות העניות שבהן ראש המשפחה עובד הוא מעל ל-48% מן המשפחות העניות, אם לוקחים בחשבון רק את המשפחות שיש בהן אנשים בגיל העבודה.
אלמלא תשלומי ההעברה שלדעת האוצר הם גורמי העוני היו היום בישראל 41% מן הילדים מתחת לקו העוני, שליש מן המשפחות, ושליש מן הנפשות. השוק החופשי בוורסיה הישראלית שלו מייצר עוני לרבים ועושר למעטים. לעיתים נדמה שמה שמעניין הוא לא כמה עניים יש אלא האם העניים עובדים או שאינם עובדים. יותר מכך, מתקבל הרושם שהמדינה לא מתייחסת ברצינות לנושא ואולי אף מעדיפה שיהיו עניים עובדים כי זה התנאי, בתפיסתם, לכלכלה צומחת.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
דברים שרואים מכאן, לא רואים מהאוצר. אתמול, בתוכנית של שלי יחימוביץ' בטלביזיה, התבקשה בכירה מהאוצר (סגנית ראש ..משהו) להגיב על הטענות נגד היחס לאוכלוסיות חלשות. כשניתנה לה רשות הדיבור, העירה בגאווה ש"הקשישים קיבלו השנה תוספת".
על זה יש אמרה נפלאה ביידיש: "מזנב של חזיר אי אפשר לתפור שטריימל".
כותרת : "העסקה פוגענית" ברשויות המקומיות
במשך חודשים רבים הולן שכרם של אלפי עובדי רשויות מקומיות בישראל. לאחר תקופה ארוכה בה נאלצו עובדי הרשויות "לאכול" חסכונות וכשאלה אזלו הלכו ללוות כספים מכל מקור אפשרי, הם פנו למוצא האחרון ופתחו בשביתה. העובדים בדם ליבם שבתו, אבל ראו זה פלא, בישובים רבים למרות אי תשלום המשכורות והשביתה העיר נותרה נקייה, האשפה פונתה, בעיות בצנרת המים טופלו ובתי הספר נוקו. הכיצד? התשובה מצוייה בנתיב "עוקף זכויות עובדים" שהולך ומשתרש בחברה הישראלית ואומץ בשמחה על ידי ראשי ערים ומועצות רבים.
בעיר קריית גת באה לביטוי התופעה במלוא כיעורה. מדובר ברשות המקומית שנקלעה לחובות עתק. הרשות מחויבת להמשיך ולשרת את אוכלוסיית העיר. יש ראש העיר חדש הנמצא במצוקה קשה. והנה הפיתרון: עטוף במעטפת מבית היוצר של הדורשים "התייעלות" מגיע "האווטסורסינג" שאם נקלף ממנו את המילים המכבסות נישאר עם הדברים כפי שהם נראים במציאות ולא בספרי הכלכלה ומנהל העסקים – חברות קבלניות המביאות איתן קבלן משנה המספק את הפועלים לרשות המקומית. כולם צריכים להרוויח ולגזור קופון בדרך. וזה נעשה "מטבע הדברים" על גבם של העובדים הנותרים ללא מגן. תשובת העירייה למצוקת שכר העובדים ומשימות התפעול הייתה חתימה על חוזים עם חברות קבלן לאספקת השירותים. זאת עד להתערבות ההסתדרות, שבשביתת "סולידריות חברתית" עוטפת ישראל, כפתה על הממשלה לשלם לעובדים את שכרם.
צריכים לדעת ולהבין שבמהלך "העסקה הפוגענית" שאימץ ראש עיריית קריית גת ועוד מאות ראשי ערים מועצות וישובים ברחבי המדינה מי שביצע את העבודה שגרמה להמשך ליבת החיים של העיר והתושבים לפעול הם "עובדי הקבלן" שהועסקו בתנאי העסקה פוגענית ביותר,
לאחר מאבק ההסתדרות והזרמת הכסף לרשויות המקומיות שמשלמות את המשכורות לעובדי הרשות מגיע תור "ההעסקה הפוגענית" למימוש יעודה, לא משלמים לקבלן הקבלן לא משלם לקבלן המשנה "סוחר-האדם" שלא משלם לעובדי הקבלן ושכרם מולן כבר מעל 3 חודשים ואף מפטרים אותם מפני שעובדי הרשות המקומית חזרו לעבודה.
"העסקה פוגענית" היא כותרת שבאה לאפיין הרבה צורות ופנים של העסקה של פועלים,
היד היצירתית בשמות העסקה של פועלים לא מאוגדים גדולה מכל דמיון אבל בכל סוג של "העסקה פוגענית" ישנו מכנה משותף אחד:פגיעה בצורה קשה בפועלים החל בהפרת חוקי העבודה והמנוחה וכלה ברמיסה גסה של זכיות האדם וכבוד הפועלים, עובדים בשכר מינימום וחוזרים עניים, עובדים וחוזרים מדוכאים, "העסקה פוגענית" זו בעיה חברתית מהקשות שהחברה הישראלית מתעלמת ממנה ואשר מהווה איום מוחשי וקיומי על האיזון הדמוקרטי חברתי כלכלי.
היום בקריית גת יש יותר מ- 150 עובדי קבלן שהועסקו ברשות המקומית במגוון עבודות ופוטרו, ששכרם לא שולם למעלה מ- 3 חודשים וקולם לא נישמע. זעקתם לא מדווחת והטרור התעסוקתי גורם להם לפחד להרים קול שמא מחר יתפנו מקומות עבודה וצעקתם תמנע מהם את קבלת המשרה.
ברחבי הארץ נקטו כולם בשיטת "העסקה פוגענית" המשיכו לנהל את העיר על גבם של "עובדי הקבלן" והיום לאחר שנפתרה בעיית השכר של עובדי הרשויות מפטרים את "עובדי הקבלן" מלינים את שכרם ואין להם לא אבא תומך ולא אמא זועקת המגנה עליהם. סחר העבדים ממשיך להתעצם במדינת ישראל שנת 2004 ואחת מהעוולות הקשות לנגד עיננו ולא נשמעה צעקה בארץ על אותם מצוקות חברתיות עוטפות ישראל לאורכה ולרוחבה.
אדרי יצחק ג'קי – דימונה
עובד קבלן שפוטר מעבודתו בעקבות הסרט "זהב לבן עבודה שחורה"
פורסם בעיתון מעריב 22/11/04
כתושב קבע באתר העוקץ,יש לי תחושה קשה שהעם בחוץ לא שומע אותנו,וכן את אותם יפיופים שביבי שלח אתמול לפוליטקה,השאלה עוד פעם נשאלת מה יעשה ההמון ביום הבחירות??????
מדו"ח הביטוח הלאומי אנו רואים רק חלק מהתמונה על המצב הסוציאו-אקונומי של המדינה.
יש לראות גם מספר פרמטרים נוספים כמו הפער בין עניים לעשירים, האם גדל?
מה משמעות גידול של 175 ₪ בתקציב הגמלאים ב 2005, האם זה יעביר אותם מסטטוס של עוני?
במקביל גדלו ההוצאות על בריאות,חינוך כך שהפער רק גדל.
והשאלה החשובה ביותר היא האם מדיניות זו מוסיפה לחוסנה של המדינה ותורמת לעתיד טוב יותר לילדינו.
במקביל למצב העוני, המערכת הפוליטית מעודדת פער על ידי הזרמת כספים וג'ובים למקורבים ועידוד תלות בשלטון.
מעניין לשאול את האנשים הרהוטים האלה ,מראני ו וארניה (מנכ"ל האוצר לשעבר והמדען הראשי לשעבר ).מתי בדיוק התקיימה לחיצת הידיים שסיכמה את תנאי עבודתם כמנכ"לים לעתיד בחברות של עופר ?.שעה לפני אישור המענקים/מתנות או שעה אחרי ? ונדמה לי שבטאואר מצאה סידור לא רע גם נציבת מס הכנסה לשעבר .
ואגב, ורניה שייך לסוג המנהלים שקורא את השוק רק כשהוא בעלייה ,כשהשוק בירידה מבחינתו זו תופעת טבע שלא צופים אותה וצריך לקצץ ולפטר (רק שעופר לא יפסיד).
העניים אמורים, ע"פ תפיסת האוצר, להיות שואבי המים וחוטבי העצים של כמה עשירים. התקשורת (ערוץ 2 בעיקר), בדר"כ, ממשיכה לשרת את אותם אדונים המספקים לה פרסומות וחסויות – אז "אי אפשר" ל"האשים" אותה. נו, הריטואל הרגיל שחוזר על עצמו שוב ושוב. בעל המאה הוא בעל הדעה. טוב שיש אינטרנט. (למרות שמי יודע – אולי מחר גם המדיום הזה יכבש).
צפיתי בחלק מהמשדר על דו"ח העוני. הופעתו של דובר האוצר אקוניס היתה סימפטומטית בהיותו בוטה, גס ובעיקר מדבר שטויות ושקרים בנושאים בהם הוא אמור להיותר בר-סמכא. ההתפרצויות שלו חוסר הנימוס בויכוח כולל התעלמות חוזרת ונשנית מבקשות והוראות המנחה – הם כנראה אופיינים לבוס שלו – שר האוצר וחבר הפקידים הבכירים של המוסד
העלוב הזה שלדאבוננו אין עליו כלל פיקוח מצדו של ראש הממשלה (שלא להזכיר את הכנסת).
חבל. היתה יכולה להיות לנו מדינה יפה, מתחשבת בחלשים וכזו שנוכל להתגאות בה ובמקום זה קבלנו שוב את שלטונו של השקרן הידוע (בינתיים רק בכלכלה, ומחר??).
השאלה החשובה אינה מה יעשו האזרחים ביום הבחירות כי זה מזמן הפך להיות לא רלבנטי לשינוי המדיניות הכלכלית או מדיניות אחרת.
השאלה היא איך מניעים אנשים מרבדים שונים בחברה להתארגנות פוליטית חוץ פרלמנטרית משמעותית. למרות שבאופן ישיר מי ששולט הם חברי הכנסת ובעיקר הממשלה דרך כוחם של הצבא והמשטרה, התארגנות חוץ פרלמנטרית בעלת מסה קריטית יכולה להביא לשינויים רבים. יש לעודד ולסייע בהתארגנות של שכירים במקומות עבודה ולתמוך במאבקים שונים שלהם. יש להפיץ מידע בכל דרך שהיא לגבי זכויותיהם והאפשרויות שעומדות בפניהם. צריך למצוא דרכים להפוך כמה שיותר מתושבי ישראל מפסיביים לאקטיביים בתחום יחסי הכוח הקולקטיביים. הפוליטיקה אינה רק עבור מפלגות, כנסת, ממשלה או בעלי הון.