זכות ההתארגנות היא זכות בסיסית*

רשם העמותות, עו"ד ירון קידר, החליט להתחיל בהליכים לפירוק "מען – עמותה לסיוע לעובדים" (להלן עמותת מען). ההחלטה, מיום 25.10.04, מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי וההתארגנות בישראל. בנימוקים להחלטה נאמר: "העמותה פעלה בשיתוף עם עמותות אחרות לקידום אינטרסים של מפלגת דע"ם". הרשם קובע גם כי עמותת מען לא פעלה למען המטרות שלשמן הוקמה והיוותה צינור להעברת כספים למפלגת דע"ם. זוהי דוגמא מובהקת של רדיפה מקארתיסטית נגד ארגוני עובדים, ומוסדות אופוזיציוניים..

עמותת מען דוחה מכל וכל את האשמות הרשם, המשוללות כל בסיס עובדתי. העמותה פועלת מזה שנים לקידום מעמדם של עובדים חסרי הגנה ובעלי שכר ירוד, בעיקר במגזר הערבי. בשנים האחרונות, היא הפכה לגורם מרכזי בהעלאת נושא עובדי הבניין המקומיים על סדר היום הציבורי. העמותה מונה כ-600 חברים, ומנוהלת באופן דמוקרטי. בחירת מוסדותיה וניהולה הפינאנסי נעשים בפיקוח של רואה חשבון, ומדווחים כחוק לרשם העמותות. עמותת מען מכחישה בתוקף את הטענה, לפיה היא היוותה צינור מימון – ישיר או עקיף – עבור מפלגת דע"ם. החלטת רשם העמותות מבוססת על חצאי אמיתות, והיא דוגמא מובהקת לרדיפה פוליטית.~

  

החלטת הרשם הנוכחית אינה יכולה להתפרש אלא כהמשך הגישה הנקמנית בה נקט כלפי העמותה מאז הגישה לראשונה בקשה להירשם, בשנת 1998.

במאי 2000, דחה ביהמ"ש המחוזי בירושלים את עמדתו של רשם העמותות הקודם, עו"ד עמירם בוגט, ואילץ אותו לאשר את רישום מען כעמותה. מיד לאחר שאולץ לרשום את העמותה, ובניגוד לרוח החלטת בית המשפט, החליט הרשם לפתוח בחקירה של עמותת מען. החקירה נפתחה ביוני 2001, כביכול בעקבות חשדות כי "העמותה אינה מקיימת את המטרות לשמן הוקמה וכי היא משמשת כמסווה לפעילות פוליטית".

החקירה נגד העמותה, התנהלה באמצעות בודק מטעם הרשם, רואה החשבון יום-טוב בילו. במסגרת החקירה, העבירה העמותה לבודק אלפי מסמכים, את כל ספרי החשבונות שלה, ואפשרה לו לראיין את פעיליה המרכזיים. דו"ח מסכם, בן 34 עמודים, שחיבר הבודק, מהווה תשתית להחלטתו של הרשם להעביר את העמותה להליכי פירוק.

למרות שהדו"ח לא הביא, ולו ראייה אחת לפעילות המנוגדת למטרות העמותה, החליט הרשם לאמץ את המלצותיו, ובנוסף, לחייב את העמותה בתשלום כספי של 30,000 ₪ לכיסוי הוצאות החקירה.

מה, אם כן יש בדו"ח, שקיבל לידיו רשם העמותות החדש, עו"ד ירון קידר, שהחליף את  בוגט לאחר שזה פוטר מתפקידו בראשית 2004 דו"ח הבדיקה, שאומץ על ידי הרשם, רצוף קביעות והמלצות חסרות בסיס, הגובלות בבורות. בין היתר נכתב בו: "עולה חשד כי פעילות העמותה בדבר עזרה לעובדים זרים לא חוקיים הנה בניגוד לחוק". עמדה זו מנוגדת לחוקי העבודה ולאמנות העבודה הבינלאומיות המחייבות הגנה על כל פועל, חוקי או לא חוקי. היא מעידה, יותר מכל, על משוא הפנים של הרשם כלפי עמותת מען.

גם כאשר הדו"ח מאשר כי עמותת מען קיימה "פעילות נמרצת בתחום השמת עובדים" הוא קובע, כי המטרה הסמויה של פעילות זו היא לקדם את מפלגת דע"ם. בין שהוכח כי העמותה אינה פועלת על פי מטרותיה, ובין שלא הוכח דבר, בכל מקרה, המטרה האמיתית שלה היא קידום מפלגה פוליטית, ולכן יש למנוע ממנה את החופש לפעול.

למעשה, אין הרדיפה של עמותת מען נוגעת כלל לחריגה מהמטרות שלשמן הוקמה, אלא למהותן של אותן מטרות ולאופיין האופוזיציוני המוצהר. בדו"ח החקירה נאמר כי עמותת מען, וכן עמותות נוספות עימן שיתפה פעולה, "הוקמו והופעלו על ידי פעילים מרכזיים במפלגת דע"ם".. זאת על אף שדע"ם, כידוע, היא מפלגה חוקית ולגיטימית בישראל.

במסווה של שמירה על החוק, מעביר רשם העמותות מסר, שאינו נסמך לא על ראיות ולא על בסיס עובדתי: יש לשלול זכויות אזרח בסיסיות ממי שהיה מעורב בפרשת "דרך הניצוץ" בשנות ה-80.

בדו"ח, שאומץ כאמור על ידי רשם העמותות, נאמר: "כפי שנמסר לי, פעילים אלה הינם יוצאי `דרך הניצוץ`…." ובהמשך מזכיר החוקר את שמותיהם של: אסף אדיב, יעקב בן אפרת, רוני בן אפרת, הדס להב, ציפורה פרידמן ומיכל שוורץ. החוקר לא מציין מי מסר לו את המידע, ומהי הרלוונטיות של המידע שנמסר. כך או כך, המסר הועבר: יש לשלול מאנשים אלה את זכויות האזרח הבסיסיות, כולל הזכות להשתתף, לפעול או להנהיג עמותה.

הרשם מאשים את עמותת מען, שוב ללא ביסוס עובדתי, בכך ששימשה כצינור הזרמת כספים למפלגת דע"ם.

יש לציין כי הקשר הרעיוני בין עמותת מען ובין מפלגת דע"ם, מעולם לא הוכחש. קשר זה הוא לגיטימי, ואינו נוגד את חוק העמותות. לא קיימת בחוק כל התניה לפיה חייבים פעילים או חברי הועד המנהל של עמותה כלשהי להיות נטולים זיקה פוליטית. יתר על כן, כל המפלגות בישראל מקיימות זיקה רעיונית, אם לא מעבר לכך, לעמותות. למעשה, הדרך החוקית היחידה בה יכולות מפלגות לקדם נושאים חברתיים, ונושאים הקשורים לתחום הבריאות, התרבות והרווחה, היא על ידי הקמת עמותות.

תפקידו של רשם העמותות הוא לדאוג שהגבולות בין התחומים ישמרו, ושלא ייעשה שימוש לרעה בעמותות, כפי שארע בפרשה המכונה "עמותות ברק". כזכור, עמותות מסוימות, שהוקמו על ידי מקורביו של אהוד ברק, גייסו כספים לפעולות לקידום הדמוקרטיה, בעוד שלמעשה הוזרמו כספים אלה לקמפיין הבחירות של ברק.

המקרה של עמותת מען שונה לחלוטין. הטענה לפיה שימשה עמותת מען צינור להזרמת כספים למפלגת דע"ם, היא חסרת שחר. מאחר והחוקר לא הצליח להביא, ולו ראייה אחת שתאשש את טענותיו, הוא נאלץ לגלוש לתחום המטפיסיקה, כאשר הוא מייחס לעמותה כוונות סמויות.

דווקא היום, בשעה שהמערכת הציבורית בישראל נחשפת במלוא כיעורה, ראוי למוסדות הממונים על מנהל תקין של המערכת, לשקול היטב את צעדיהם. ראש הממשלה המכהן נחשד במתן שוחד, וראש ממשלה לשעבר נחשד בקבלת מיליונים מתרומות שגויסו על ידי עמותות פיקטיביות. תיקים אלה נסגרו, והחשודים בשחיתות ובפגיעה בטוהר המידות, ממשיכים לפעול ללא הפרעה. הסלחנות כלפי אנשי ציבור מבליטה עוד יותר את היחס של איפה ואיפה, שנוקטים השלטונות כלפי עמותת מען.

מען היא גוף ציבורי השייך למאות חבריו – להם הסמכות לקבוע את הרכב מוסדותיו

עמותת מען אינה ארגון סגור ומצומצם. חברים בה יותר מ-600 עובדים והיא פתוחה בפני כל אדם ללא תלות בהשתייכות לאומית, דתית או פוליטית. העובדה, שחלק מפעילי העמותה מזוהים עם כוון רעיוני מסוים, אין בה כל פסול והיא עומדת למבחן של חברי העמותה. להם, ורק להם, הזכות לקבוע את הרכב מוסדות העמותה, מדיניותה וסדר העדיפויות שלה.. הניסיון של רשם העמותות להתערב בהליך זה, הוא פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות של כל חבריה.

בשנים האחרונות חתמה מען על הסכמי שכר עם לא פחות מחמש עשרה חברות בנייה, מהגדולות בישראל, והבטיחה מקומות עבודה למאות עובדים, אזרחי ישראל. בנוסף, היא מיוצגת דרך קבע בדיוני וועדת הכנסת לעובדים זרים, ומוכרת כגוף מייצג על ידי שרות התעסוקה ומשרד התמ"ת. לאחרונה, זומנו נציגיה להופיע בפני הועדה לבדיקת כוח אדם בענף הבניין, בראשות מנכ"ל שרות התעסוקה, אסתר דומיניסיני.

כיצד ניתן להסביר את הסתירה בין מעמדה הציבורי של עמותת מען, ובין הרדיפה חסרת השחר של רשם העמותות? דו"ח של הועדה לבדיקת המגזר השלישי, בראשות פרופסור יצחק גלנור, מתייחס ליחסים הבעייתיים ששררו בין מוסדות השלטון ועמותות כמו מען במהלך שנת 2003. הדו"ח מזהיר מהתערבות יתר של הרשויות, ובייחוד של רשם העמותות, בענייניהן של עמותות העוסקות בשינוי חברתי, והנמצאות בעימות מסוים עם מוסדות השלטון. פרק שלם בדו"ח של פרופסור גלנור מוקדש ליחס של רשם העמותות כלפי עמותות הפועלות במגזר הערבי. גלנור קובע, כי מדובר ביחס מפלה לרעה באופן ברור, בהשוואה לעמותות דומות במגזר היהודי. 

רק טבעי ששלטון, שסדר היום שלו מעוצב על ידי תפישות ניאו ליבראליות, לא ירווה נחת מגופים, כמו עמותת מען, המטרידים את מנוחתו, ותובעים צדק לאוכלוסיות מקופחות ומוזנחות. המדיניות האנטי חברתית אותה אימצה הממשלה בשנים האחרונות, הביאה להשלכת עשרות אלפי עובדים אל מחוץ לרשת הביטחון הסוציאלי. ביישובי הפריפריה, ובעיקר בישובים הערבים, שורר חורבן חברתי וכלכלי.

מען פתחה במערכה ציבורית, בתביעה להבטיח את חופש ההתארגנות שלה

עמותת מען אינה מתכוונת להשלים עם רוע הגזירה. מאות עובדים הזוכים במסגרתה להגנה ולתמיכה אותם אינם יכולים להשיג במקום אחר, יתגייסו להגן על זכותם לחופש ההתארגנות.

לעמותת מען קשרי סולידאריות ושיתוף פעולה עם איגודים מקצועיים ברחבי העולם. העמותה מתכוונת לפנות לאיגודים אלה, וכן לארגון העבודה הבין לאומי (ILO) כדי לאלץ את ממשלת ישראל לעמוד בהתחייבויותיה לאמנות בינלאומיות עליהן היא חתומה. אמנת ארגון העבודה הבינלאומי מס` 87 משנת 1948, אליה הצטרפה ישראל בשנת 1957, מחייבת את המדינות החברות להעניק חופש התארגנות לעובדים, כולל החופש לקבוע תקנון פנימי של ארגונם, תכנית עבודה, ובחירת מנהיגות לפי ראות עיניהם ללא התערבות של השלטון. 

עמותת מען קוראת לכל ארגוני זכויות האדם, לאנשי רוח, לאמנים, ולכל מי שחרד לחופש ההתארגנות והביטוי בישראל, להצטרף למאבק נגד רדיפתה בידי רשם העמותות.  

למידע נוסף: ניר נאדר – הועד הציבורי להגנה על עמותת מען – 050-6839443

*העצומה נמצאת כאן לתמיכה כתבו לכתובת זו  hph_zipi@netvision.net.il.