הכחולים נגד האדומים, כשלי פילוסוף ציוני, ופרופיל של הוגה צדק חלוקתי

המדינות האדומות מול המדינות הכחולות, חובבי "פורד" מול חובבי "סאאב", השמרנים הפטריוטים נגד הליברלים התבוסתנים, ה"רטרו" – אנשי העיירות הדתיים הפנדמנטליסטיים החיים בכלכלה תעשייתית מסורתית, נגד ה"מטרו" – תושביהן הליברלים של הערים הגדולות המתפרנסים מהכלכלה הדיגיטלית החדשה, שתי אמריקות זו מול זו – מל גיבסון מול מייקל מור. זהו תאור החברה האמריקאית הנפוץ בקרב מומחים ופרשנים לאחר הבחירות שנערכו החודש בארצות הברית. תומס פרנק, אחד הכותבים המעניינים ביותר נגד מיתוס הכלכלה החופשית האמריקאית, סוקר ארבעה ספרים שיצאו בעקבות תוצאות הבחירות, פרנק יוצא נגד האפיון הגס והמטעה הזה של החברה האמריקאית. פרנק טוען שההסברים הללו מתעלמים מן ההסבר המעמדי. ההבדלים המעמדיים הם אלו החוצים, לטענתו, את החברה האמריקאית. פערי מעמדות שהלכו והתרחבו עם השנים. בעוד שמשנת 1981 עלה שכרם של העובדים האמריקאיים פי שניים, ההטבות לעשרת יושבי הראש של הדירקטוריונים הגדולים ביותר גדלו ב 4300%, בעוד שההכנסה של העשירון העליון היתה  ב 1970 פי 100 מההכנסה הממוצעת, כיום ההכנסה של עשירון זה היא פי 560 מההכנסה הממוצעת. עדיין, כותב תומס פרנק, ההסבר המעמדי מסביר לא מעט ממה שמתרחש בחברה האמריקאית.~

ביקורת חריפה על ספרו החדש של מייקל וולצר "Arguing for War",  לדעת המבקר, התמיכה של וולצר במדיניות ארצות הברית וישראל גורמת לטיעונים הפילוסופיים, החלשים ממילא שלו, להיות מוטים לחלוטין. במאמר הדן בטרור, וולצר מאשים, לדעת המבקר באופן בלתי אחראי וללא הצדקה, את אדוארד סעיד בכך שהוא מתרץ את פעולותיהם של טרוריסטים. המבקר  George Scialbba  תוהה מדוע פעולותיה של ישראל בלבנון בשנות השמונים אינן נכללות בהגדרת הטרור של וולצר. גם הרס בתים, חיסולים, סגרים  ופעולות אחרות בהן נפגעים אזרחים חפים מפשע אינן נחשבות לפעולות טרור. כך גם לגבי סיווג פעולות המימשל האמריקאי התומך במשטרים המשליטים טרור במדינותיהם.

באחד מהמאמרים בספר, וולצר חוזר על טענת "ההצעה הנדיבה" של ברק שנדחתה על ידי ערפאת כראייה לחוסר נכונותם של הפלסטינים לשלום, המבקר מציג כטיעון נגדי לוולצר את עמדתה של טניה ריינהרט הטוענת שההצעה של ברק הייתה רחוקה מלהיות נדיבה. בספריו האחרים מייקל וולצר דורש ממבקרים חברתיים לבקר את מנהיגיהם, להטיל ספק באמיתות מקובלות ולחשוף את הדיעות הקדומות וההטיות הנפוצות בחברה, לדעת, מבקר הספר,  וולצר עצמו אינו עומד בסטנדרטים אלה של מבקר חברתי.

פרופיל של הפילוסוף הפוליטי האנגלי ג`ונתן וולף, וולף עוסק בשאלות צדק חלוקתי ומתעניין בעיקר באיפיון אלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי. הוא חוקר את השאלות הללו יחד עם פרופ` אבנר דה שליט מהאוניברסיטה העברית. וולף מנסה לאפיין את אלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי לא רק על פי מדדי עוני, הכנסה, בריאות וחינוך אלא גם על פי מידת אי הביטחון והסיכון בחייהם. בזמנים שבהם רשת הביטחון הסוציאלי מצטמצמת ומופרטת, הסיכון והבטחון הקיומי עוברים אף הם הפרטה מן הכלל אל הפרט ופוגעים בעיקר בחלשים.

וולף גם מסביר מדוע לימודי פילוסופיה עדיפים על לימודים מקצועיים. אפשר להאזין לשיחה מעניינת של ג`ונתן וולף על המחשבה הפוליטית של מארקס בתכנית  הרדיו של שני הפילוסופים פרי וטיילור – .Philosophy Talk