• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

בזכות הפיאודליזם החינוכי

יוסי דהאן

הרעיון של מנחם מגידור נשיא האוניברסיטה העברית מצא חן בעיני שר האוצר נתניהו, השר לשעבר במשרד האוצר: מאיר שטרית, מנכ"ל משרד האוצר, כמה שרי "שינוי" ואפילו סמנכ"ל של בנק אחד. אין ספק הרעיון תופס תאוצה מרשימה בחוגים הנכונים. הרעיון של מגידור לא חדש ולא מורכב במיוחד – להפסיק לחלוטין את הסבסוד הממשלתי לשכר הלימוד. אם זה היה תלוי בנשיא האוניברסיטה, הסטודנטים באוניברסיטאות היו משלמים שכר לימוד של עשרות אלפי שקלים בשנה – מחיר השוק. ~

השוק הוא מודל המופת של מגידור הרוצה "להשתחרר מהסובסידיה, הרגולציה וההתערבות הממשלתית". מה שמטריד אותו זה שמירה על המצוינות והקפדה על רמה אקדמית גבוהה. "צריכה להיות הפרדה בין מערכת הכשרת אליטה ועידוד מצויינות לבין מערכת השכלה להמונים" הוא אומר.

אני לא בטוח שנשיא האוניברסיטה מודע לאופי ההצדקה של רעיונותיו, אולם מה שהוא מעוניין בו למעשה הוא חברת קסטות, מין פאודליזם חינוכי המסתתר בינות לקפלי דגלי המצוינות והחירות שהוא מניף. העובדה ששכר לימוד יעלה כמה עשרות אלפי שקלים בשנה, תגרום לכך שרק סטודנטים ממשפחות אמידות יוכלו להרשות לעצמם ללמוד באוניברסיטאות, כיוון, שכפי שמגידור כפרופ` למתמטיקה ודאי יודע, כמו בכל חברה אנושית גם בישראל שרשרת הגנים המסודרת על הכרומוזומים והאחראית למצויינות ואיכות מחשבתית מתחלקת באופן שווה בין קבוצות האוכלוסייה השונות. ייצא שיצירת תלות בין אמצעים כלכליים להענקת הזדמנות חינוכית ללמוד באוניברסיטה כפי שמקדם מגידור תגרום לכך ש"עניים מצויינים" ישארו מחוץ לשערי האוניברסיטה בהר הצופים, בעוד ש"עשירים מוגבלים" יצעדו ישר לאולמות הפקולטה ומעבדות המחקר.

תמיד מפתיע להיווכח שגם אנשים שאמורים לעמוד על אופיו הלוגי של מהלך מחשבתי פשוט נכשלים בו. אולם כנראה שלא מדובר בכשל מחשבתי אלא בעניינים אחרים כאידיאולוגיה, אינטרסים ודיעות קדומות. בכתבה בעיתון מופיע צילום של פרופ` מגידור יושב במשרדו וכעדות למצויינות אקדמית מופיעה ברקע תמונתו של אלברט איינשטיין. איינשטיין שכידוע ידע כמה דברים על מצויינות אקדמית היה מתנגד חריף של אידאולוגים בדמותו של מגידור, הוא היה תומך נלהב של הרעיון הסוציאליסטי ומדיניות המעניקה שוויון הזדמנויות לכל. רעיון המיושם במדינות אירופה, שם החינוך האוניברסיטאי מוענק בחינם, מה שלא דרדר את רמתן של האוניברסיטאות במדינות אלו אל מתחת לרמתה של האוניברסיטה העברית.

טיעון אליטיסטי כושל מסוג דומה העלתה לפני מספר חודשים, קוראת במכתב גלוי לב למדור התגובות של מגזין "הארץ". בתגובה, לכתבה על בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה שביקרה אותו על אופיו האליטיסטי והבדלני, מחתה הקוראת דפנה מגידור כנגד הביקורת שהופנתה כלפי בית הספר שתרם רבות לפיתוח אישיותה, בניגוד לבית הספר הקודם שבו למדה ושממנו נאלצה לעבור על מנת להימלט מאימתן של התלמידות האחרות – ה"פרחות". מה שמוכיח שתמיד יש שלב נמוך יותר בסולם ההשכלה פה ניתן ליישם את עקרון המצויינות.

ובכל זאת בלי תרומה מעשית לקידום רעיונותיו של נשיא האוניברסיטה אי אפשר, כיוון שהנשיא מעוניין ביעילות כלכלית ולא להיות סמוך על שולחנה של הממשלה, הנה כמה הצעות קונקרטיות לצמצום התלות הזו. רעיונות שאני בטוח ימצאו אוזן קשבת אצל שר האוצר, פקידיו ושרי "שינוי".

כיוון שפרופסורים במעמדו של מגידור מלמדים כיום רק שש שעות שבועיות ניתן לחסוך כסף רב מהטלת חובה על פרופסורים מן המניין להכפיל את כמות שעות ההוראה לכמות הסבירה והצודקת של שתים עשרה שעות לימוד. כאשר מגידור יפרוש לפנסיה הוא ימשיך לקבל כ 8000 דולר לשנה כקרן מחקר, ניתן לבטל סעיף זה שממנו נהנים אלפי פרופסורים בגמלאות כיוון שתרומתו למצויינות אקדמית מוטלת בספק.

כידוע הפער בין שכרם של אנשים במעמדו של מגידור, פרופסור מן המניין, לבין שכרם של שאר המרצים באוניברסיטה הוא עצום באופן בלתי תלוי בתרומה למחקר האקדמי, על מנת לחסוך בהוצאות מן הראוי לצמצם את פערי השכר הללו. 

בנוסף ניתן גם לאמץ את רעיונותיו של אוריאל רייכמן מהמרכז הבינתחומי, חבר לכת ההפרטה שאליה שייך מגידור. רייכמן מציע שלכל תלמיד יוענק קופון (Voucher) השווה סכום כסף מסוים. הסטודנט יחליט באיזה מוסד הוא מעוניין ללמוד ובאיזה חוג. כך ייקבע שכרו של מגידור על פי מספר הסטודנטים שירצו ללמוד בחוג למתמטיקה. או ברוח זמנים אלו ניתן להעסיק את מגידור ואנשי סגל ההוראה האחרים באוניברסיטאות באמצעות קבלני כוח אדם, מה שיבטיח הוזלת עלות העבודה, גמישות ניהולית, תחרותיות, חירות, יעילות ואוזן קשבת של שר האוצר.

כנראה שיעניין אותך גם: