תקציב המדינה - ספר חדש של שלמה סבירסקי

איציק ספורטא

לקראת דיוני התקציב השבוע בכנסת שבהם נשמע אמירות מכאן ומשם תשכח העובדה הפשוטה שהליך הכנת התקציב נסתיים מזמן. ההחלטה החשובה שבה נקבעה מסגרת התקציב נעשתה באוגוסט בדיון בממשלה. הדיונים כעת הם על כמה מאות מיליונים שמשמשים כקופה קטנה לחלוקה לפני ההצבעה. אין כמעט שום סיכוי לשינוי מהותי בתקציב, לא בגלל שזה לא אפשרי אלא כיון שהכנסת והמפלגות לא בדיוק מתעניינות בתקציב וסדר העדיפויות שבו, ומתוך הרגל מפלגה כמו יהדות התורה מקבלת כמה גרושים ומצביעה בעד, כאילו נפתרו הבעיות של האוכלוסייה אותה היא מייצגת.

הבעיה אינה הדיונים הנעשים כעת אלא הדרך בה נבנה התקציב מלכתחילה. את הדברים הללו ואחרים כדאי ורצוי לקרוא בספרו החדש של שלמה סבירסקי "תקציב המדינה: מה עושים עם הכסף שלנו?" (הוצאת מפה) שיצא זה עתה. מה שכתבתי קודם נשמע הרבה יותר טוב בשפתו של שלמה "התופעה המוזרה ביותר בדיון השנתי על התקציב היא, שהדיונים הקולניים והמתוקשרים ביותר מתנהלים בכנסת, בסוף חודש דצמבר, בעוד שהדיון המשמעותי ביותר הוא זה המתקיים בממשלה, בחודש אוגוסט, הרחק מעיני הציבור. הצעת התקציב מגיעה לכנסת זמן רב לאחר שההחלטה המשמעותית ביותר התקבלה" (עמ` 17).

מלבד נושא קביעת התקציב עוקב הספר אחר תקציבי המשרדים השונים והשינויים בהם בשנים האחרונות. יותר מכך, מבטא הספר תפיסת עולם חברתית מקיפה. בעמוד 128 מובאת השוואה בין ארה"ב ובשבדיה בנוגע למסים והוצאה על שירותים חברתיים, מתברר שבשתי המדינות סך ההוצאה דומה (39.6% בארה"ב לעומת 41.2% בשבדיה) אבל החלוקה שונה. בשבדיה המיסים גבוהים פי שלוש וחצי מבארה"ב אבל לעומתה ההוצאה של משקי בית על שירותים חברתיים בארה"ב גבוהה פי כמעט שבע מאשר בשבדיה. לא רק זאת השירותים בשבדיה טובים, יעילים וזולים יותר מאשר בארה"ב. וזו רק דוגמה.

מיותר לציין שאני ממליץ על הספר וחושב שכדאי לקרוא אותו גם אם כולנו חכמים, יודעים ומכירים את הנושא.         

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אבי קליין

    אני מסכים עם ספרו של סבירסקי, אולם נתקלתי בטענה שתקציב החינוך בישראל גבוה אם מתאמים את ההוצאה יחסית לשכר הממוצע שבמדינה ובעקבות כך גם את שכר המורים שמשולם מטעם המדינה

  2. אבי קליין

    אני מסכים עם ספרו של סבירסקי,אולם נתקלתי בטענה שההוצאה בישראל על חינוך היא גבוהה עם מתאמים את ההוצאה על שכר המורים בכל מדינה

  3. דרור

    הבעיה בישראל היא שיעור הילדים מכלל האוכלוסייה – כשליש, לעומת רבע ואף חמישית במדינות אירופה ובארה"ב. יותר ילדים דורשים יותר כסף לחינוך. בנוסף, ישראל היא מדינה רב-תרבותית, שבה ארבע מערכות חינוך מקבילות: כללית (עברית), ערבית, יהודית דתית ויהודית חרדית. כל מערכת חינוך כזאת דורשת בירוקרטיה וסידורים כאלה ואחרים שעולים כסף. בשוודיה, שאוכלוסייתה מחצית מאוכלוסיית ישראל, שיעור הילדים בה רבע מהאוכלוסייה לכל היותר, וכמעט כל הילדים מדברים בה שוודית, אפשר להקצות פחות כסף לחינוך. בכל זאת הם מקצים הרבה – כנראה שבאמת סדר העדיפויות שלהם שונה.

  4. נתן

    בהמשך למה שאיציק מדבר עליו לגבי ההליך בממשלה. השנה העברת התקציב בממשלה התחוללה במקביל לבחירה החשובה מאוד (בציניות) בין הראל סקעת להראל מויאל ולשלישית. למה יש יותר חשיבות?
    נקודה נוספת היא ההליך בממשלה. תוך שבוע עד שבוע וחצי לעומת כחודשיים בכנסת. חסר רצינות. ממשלת חותמות הגומי. חוצמזה הוצג לנו השנה המאבק על העברת התקציב בממשלה כמעין תחרות "מנהיג נולד" בין ביבי לאולמרט על ירושת שרון, למרות שאולמרט טוען טיעונים נכונים לגבי שקריות התקציב של האוצר, לא רק השנה אלא גם בשנים קודמות, ואפילו מגיש תקציב אלטרנטיבי. שתודו שגם זאת התקדמות…

  5. מתיתיהו שמואלוף

    מזל טוב לסבירסקי על הוצאת הספר!

    חשבתי איך הסרטן של הקפיטליזם מתפשט ממקום למקום ונאחז בלאומיות כמשענו.
    מחשבה זו עלתה בראשי, כשפתחתי את העיתון ידיעות אחרונות, את מוסף הספורט
    וקראתי כיצד אפי בירנבאום, מאמן הפועל תל אביב השתלח בענף הכדורסל בישראל.
    הוא סיפר, על התיסכול (כשהוא, בצורה די אקסימורנית, נלהב מהניצחון על הפועל ירושלים, מחזיקת גביא יוב"א),
    הרב שאוחז בו כשהוא מביט בשוק הכדורסל בארץ. לא ייתכן הוא אומר שאין מסגרת תקציבית לליגה
    ולא ייתכן שאין דראפט שיאזן את מאזן הכוחות בין ההון לספורט. לא ייתכן שתהיה ליגה של קבוצה אחת.
    הטיעונים הללו מזכירים לכם משהו ? הרי הגישה של הנ.ב.א לשוק הכדורסל הניבה הצלחה, על ידי
    לקיחת הכישרונות הטובים ביותר והעברתם לקבוצות החלשות ועוד אמצעים …
    אז בירנבאום עצבני, ואמר שצריך מספיק זמן בליגה כדי להבין אותה, תוך כדי שהוא הפנה את מבטו
    אל מאמן הפועל ירושלים, שרון דרוקר…שעדיין כנראה חולם על לאמן את מכבי, (להיות מלך העכברים
    ולהישאר עכבר…).

    כשאני קורא את העוקץ מדי יום, אני מרגיש עדיין 'פספוס' אל מול מייצרי הידע באתר, ועם זאת לאט
    לאט מחשבתי נערם הידע הביקורתי ודרישה אמיתית לשיוויון וצדק עולה ברוחי. ובזמן שמחשבה זו מתפתלת דרך מחילות ראשי הקודח, אני שומע שיש אלוהים, ומכבי תל אביב הפסידה למכבי ראשון לציון.. ואיבדה את המאזן המושלם שלה בכל המיפעלים…

    להלן הפתיח מהכתבה:
    "מאמן הפועל ת"א, אפי בירנבוים, כינס הערב (ראשון) מסיבת עיתונאים מיוחדת לאחר המשחק בו ניצחה קבוצתו במלחה את הפועל ירושלים 72:82 בה פרק את תסכולו רב השנים על הנעשה בכדורסל הישראלי.
    בירנבוים התייחס בדבריו לליגה הלא שוויונית ולתסכול הרב שנוצר אצלו בתור מאמן ותיק בליגה שיודע שהסיכוי לקחת אליפות ממכבי ת"א כמעט ולא קיים".

    http://www.one.co.il/next.asp?id=56363&Bz=0&categoryid=2&tableid=0

  6. מתיתיהו שמואלוף

    איך ניתן להגיש תקציב אלטרנטיבי אם כל מסד הנתונים של האוצר הוא לעיניהם בלבד?