בעוד פרופ` מגידור נשיא האוניברסיטה העברית וחבריו לכת ההפרטה קוראים לאמץ את מודל המופת של השוק ולהפריט את מערכת ההשכלה הגבוהה על מנת לחתור למצויינות אקדמית, נזכרתי בספר של מי שהיה במשך שנים רבות נשיא מוסד אקדמי זניח ונטול מצויינות יחסית למוסדו של מגידור, אוניברסיטת הארוארד. Derek Bok כתב לפני כשנה ספר בשם – Universities in the Marketplace: The Commercialization of Higher Education. בספר יוצא בוק נגד השחתתה של מערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית, השחתה הנובעת לדעתו מתהליכי הפרטה ומיסחור שהיא עברה בשנים האחרונות. ההשחתה באה לידי ביטוי בהשתלטות תאגידים כלכליים, כדוגמת חברות תרופות על חלק גדול מן המחקר האוניברסיטאי, שליטה הפוגעת באי התלות המחקרית והחירות האקדמית של החוקרים הכפופים מעתה לשיקולי רווח. ההשחתה גם נובעת מעליית מעמדן של תכניות הספורט באוניברסיטאות שהפכו ליותר ויותר מרכזיות בשל הפיתוי הגדול לגייס סטודנטים אתלטים כוכבים לנבחרות, מה שיבטיח הכנסות מחוזי ההתקשרות שבין האוניברסיטאות ורשתות הטלוויזיה. וכן יצירת תכניות למטרות רווח במקצועות מעשיים כמינהל עסקים, המבטיחים תואר במסלול מהיר לא מחייב למי שיכול לשלם שכר לימוד גבוה (הפקולטה למינהל עסקים בתל אביבי היא דוגמה טובה לסוג כזה של השחתה). ויצירת תהליכי הפרטה בהוראה הגורמים לכך שכיום חמישים אחוזים מכוח ההוראה בקולג`ים אמריקאיים הם סטודנטים לתארים מתקדמים ומרצים המועסקים ככוח עבודה זמני, המשתכרים שכר מינימלי ללא הבטחת תנאים בסיסיים.
עופר סיטבון מפנה באתר "יסוד" לאתר חדש ומעניין בשם נבחר"ת – נוער בונה חברת אחרת, תכנית חינוכית בנושאי צדק חברתי, יהדות ופלורליזם, מעורבות חברתית ומנהיגות. באתר אינפורמציה רבה בנושאים אלו, בין היתר מערכי שיעור בנושאי מגדר, חברה וכלכלה, תקשורת ונושאים אחרים.
בלוג חדש פותחים גם הצמד בייקר-פוזנר, צמד פרופסורים מאוניברסיטת שיקגו, המייצגים באופן מקורי את הצד הימני של המפה החברתית כלכלית. גארי בייקר הוא חתן פרס נובל לכלכלה, וריצ`ארד פוזנר הוא שופט, מאבות אסכולת משפט וכלכלה, ואחד האנשים היצירתיים ביותר שגם קוראי ספריו האדוקים ביותר אינם יכולים לעמוד בקצב פרסומם.
יש לומר שהתשתיות (על הידע, הניסיון, הציוד והמוסדות) המופרטות לא יכלו להתהוות אלא דרך התגייסות מאורגנת של ציבורים רחבים מאד, דרך פעולתה של מדינה. בעלי הון פרטיים שמשתלטים על נכסי ציבור לא יכלו לעמוד באתגר של הקמתם, ולעתים אף לא יכולים לעמוד באתגר של החזקתם (ראה מקרה הרכבות באנגליה).
למעשה, הפיצוי שמקבלת האוכלוסייה הרחבה יותר (שעבודתה המשותפת איפשרה את הקמת התשתיות) על כך שהוציאו מבעלותה את הרכוש העצום הוא שירות יעיל יותר.
חחחחחחחחח
המצב שמגידור שואף להגיע אליו מזכיר לי את מצב המכללות הנוכחי בארץ.