קרנות אתיות

אתמול שמעתי ראיון ברדיו עם מנכ"ל של חברת השקעות שהושפע מתוכנית בולדוג בנושא עובדי הקבלן של כימיקלים לישראל שעובדים בנמל אשדוד. ההחלטה היא למשוך את השקעותיו בחברה לישראל (זה כסף מסריח) . בראיון בגלי צה"ל המראיין, פרל, כמעט לא האמין למשמע אוזניו. כיצד חברת השקעות מחליטה להשקיע על פי יחס של חברות לעובדים הרי זה עומד בניגוד לתפיסה שחברת השקעות אמורה למקסם את הרווח למשקיעים. לא רק זאת גם מנכ"ל החברה טען שהוא פעל מהבטן. הזכרתי את הנושא בשיעור ואחד הסטודנטים אמר שאף שהמנהל פעל מהבטן הוא היה מודע מאוד לנעשה בחו"ל. טוב לדעת שאנשים מסוימים הפעילים בשוק ההון לא פיתחו את אותה צדקנות עבת עור אשר אינה מבחינה בדבר מלבד בשורה התחתונה.

המראיין לעומת זאת התייחס לנושא כאילו הוא חדש אז אולי קצת רקע, הנושא של קרנות השקעה אתיות קיים כבר עשרות שנים. יעקב קורי בספרו, Business Ethics: The Ethical Revolution of Minority Shareholders, כותב שכבר ב-1928 היו קרנות של קהילות דתיות שנמנעו מהשקעה בחברות שעוסקות באלכוהול וטבק, בשנות השישים היו קרנות אשר נמנעו מהשקעה בחברות המייצרות נשק כמחאה למלחמת ווייטנאם. ב-1972 נכנסה לתחום חברת השקעות מסורתית בשם דרייפוס שלא השקיעה בחברות שעשו עסקים עם דרום אפריקה, כמו גם בחברות שלא נהגו בשוויון, לא הקפידו על בטיחות העובדים, ועל איכות הסביבה. ב-2001 היו בארה"ב 175 קרנות שכאלה.

אני הפכתי מודע לנושא בסוף שנות השמונים ואף התראיינתי בחברת השקעות אשר נוהגת כך. באתר האינטרנט של חברת Green Investing Barchester אפשר למצוא את הרציונל המרכזי שעומד מאחורי קרנות אלו. גם בארץ נעשה ניסיון להקים קרן שכזאת ללא הצלחה עד עתה, חשוב שגם קרנות קיימות יתחילו לקחת בחשבון נושאים שנחשבים לחלק אינטגראלי מאותו מושג שכולם אוהבים להשתמש בו "אחריות חברתית". ההנחה הישראלית הטיפוסית של אנשים שהם אוטומטים של מקסום רווח אינה מקובלת על כולם, ויש משקיעים וחברות השקעה, אולי להפתעתו של מר פרל, שיש עוד איזה דבר או שניים שחשובים להם. אין לי שום כוונה להפוך סוג זה של השקעה לאידיאל אבל בכל זאת זה יותר טוב מכלום.