ועידה מול ועידה

איציק ספורטא

ועידת ישראל לעסקים מתקיימת כעת, יש בה הכל מלבד לקיחת אחריות על המצב העגום של החברה הישראלית. אתמול בערב צעדנו לכיוון ההפגנה הקרויה "ועידת העשוקים" וראינו זוגות זוגות לבושים בקפידה צועדים לצידנו ברחוב, ידענו מי להפגנה ומי למתחם המבוצר, המנוכר והשמח בחלקו של ועידת העסקים. איני רוצה להרחיב בעניין כלי הרכב האימתניים, ארבע על ארבע קטן עליהם, שחלפו בכביש. הלוואי וכל אזרחי ישראל היו מוגנים באותו אופן כמו באי הוועידה, על כל מרצפת במדרכה עמדו שוטרים, משמר הגבול ואנשי יס"מ כאילו המפגינים הם מאיזה גזע אלים שהולך לפרוץ ולכבוש את מעוז העושר הישראלי.

בהפגנה עצמה היו הפעם בניגוד לשנים הקודמות הרבה יותר נשים וגברים צעירים מתנועות הנוער, ובכלל אוירה פחות חמורה מבעבר. הזוג הון ושלטון הולידו אסון, השליט טוב הלב הסתובב בקהל נישא על ידי נתיניו הנאמנים וחילק מטבעות זהב, והסבתות הזועמות שרו שירי מחאה. מלבד זאת נשאו כמה אנשים ונשים דברים שהיו צריכים להיות משודרים כל היום בתקשורת במקום הדיונים העקרים והמשעממים על קואליציה כזו או אחרת שתהיה או לא תהיה. את מי זה בדיוק מעניין אם בכל מקרה המדיניות הכלכלית שהוכיחה עצמה רק בדבר אחד יצירת עוני ועליבות תימשך. אתם חושבים שאכפת לי אם פרס בממשלה או שאינו שם?

להיות במקום שבו המילה סולידאריות אינה מילה גסה, שצעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, פעילים ותיקים וחדשים נמצאים בכפיפה אחת תמיד מעוררים בי תקווה ומחדשים את האופטימיות שהציבור ירתם בכדי לשנות את הנעשה, כי בלעדי זה ימשיכו דרי המבצר לדבר בשם האינטרס הציבורי שהוא בעצם האינטרס הצר שלהם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נמרוד קפון

    מדוע שלא ננסה לצעוד פנימה – אני לא מתכוון דווקא לתוך מזדרונות המלון, אלא לתוך מזדרונות השלטון. זוגות זוגות צעדו שמה, מי לפה ומי לשם. אני בטוח שמאוד חם ונעים היה שם בפנים, אבל גם נעים להתאסף שם בחוץ, להרגיש צודקים וטהורים – אם מצליחים להתעלם מהעובדה הפשוטה שאנחנו לא ממש מצליחים לשנות את המציאות הנוראה.
    מדוע לא להיכנס לפוליטיקה?
    אז עמיר פרץ הוא נציגם של הוועידם הגדולים, אולי הגלל שרק אלה נמצאים לצידו. אולי אם קו לעובד היו נמצאים לצידו, אז הוא גם היה שליחם של השומרים והקופאיות. אולי אם חברה צודקת היו לצידו, אז ראשי וועדי חברת חשמל היו מארגנים בנק של קילוואטים למען אלה שזקוקים לעזרה וקולם לא נשמע.
    למה מחכים? שיבוא מלך משיח וישנה דברים במטה קסם?
    קדימה!

  2. חנן כהן

    באוטו בדרך להפגנה שמעתי בחדשות על הועידה האחת, ובצמוד אליה על העובדה שיש גם עוד ועידה, ממול, וזה מה שחשוב. שמי ששומע רדיו, יידע שיש תגובה, שועידות כאלה לא עוברות בשקט, ואז אולי בשנה הבאה, או בהפגנה הבאה, יבואו עוד.

    והנה תמונות שצילמתי (מקוה שהקישור יעבוד)
    http://shatil.org.il/budget2005/ashukim_2004/index.html

  3. ראובן שביט

    לאסוננו כולנו, אני(בצער, אכן בצער עמוק)מסכים לכל מילה.

  4. נתן

    אתמול הייתי וצילמתי את ועידת העשוקים. היום הייתי וצילמתי את ועידת העסקים. במהלך השבוע אשתדל לכתוב באתר מעט מהדברים ששמעתי בשני הועידות. בכל מקרה, ערוץ 8 מצלם את ועידת גלובס לעסקים ויקרין אותם בסוף השבוע, כך שתוכלו להתרשם בעצמכם. לדעתי הפערים בין שני הועידות מצטמצמים, לפחות ברמה המילולית. עקב אי יכולתי להתחלק לכמה חלקים צילמתי חלק מהכנסים בועידת העסקים. היום צילמתי את המושב שעסק בדו"ח דברת, את נאום שר האוצר, את הדיון בנושא כלכלה חברתית, ואת הדיון בשם "העובדים בישראל -שותפות או התנגשות", כשבסופו נאומו של עמיר פרץ. כולם היו מעניינים ובכולם היו דברים שאני רגיל לקרוא ב"העוקץ" ולשמוע מהארגונים החברתיים. מצב הזכרון שלי הוא פחות מהקלטות שהקלטתי ולכן אשתדל עד סופשבוע להעלות לאתר כמה שיותר רשמים משני הועידות. אני רוצה גם להפנות אתכם לשני מאמרים ביסו"ד מאת רן רביב ועופר סיטבון שמדברים על הצורך בחיבור אנשים וקבוצות אחרות לתהליכים שאנו רוצים להוביל. אני די אופטימי וחושב שיש מצב לשיתוף פעולה עם אנשים שכרגע נראים לנו רחוקים מדעותינו. לפני שתתנפלו עלי, אתם יכולים לקרוא בכותרת שלא שכחתי מאיפה אני בא ובמה שאני מאמין. למי שעדיין לא מאמין אני מציע לראות באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה (idi.org.il), את הכנס הכלכלי השנתי האחרון ותראו שאפילו בכנסי ה"אליטות" מתחילים להכיר בדרדור המצב החברתי שנעשה בשנים האחרונות. בעיני הבעייה (הלא חדשה) העיקרית במצב שלנו היא המנהיגות הכלכלית ובמיוחד במשרד האוצר….
    המשך יבוא.

  5. יונתן לרנר

    שימו לב למה שקורה בתנועות הנוער החלוציות (הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר והמחנות העולים). הן חזרו להיות מקום שבו בני נוער עסוקים בלימוד בעיות היסוד של החברה הישראלית, בחיפוש פתרונות ובהפגנת מעורבות כאשר מספר החניכים נמצא בעליה מתמדת(!).
    יש בהן פוטנציאל אדיר לחולל את השינוי הנדרש בחברה הישראלית.
    חזק ואמץ!

  6. מאיר דניאל

    ראובן אברג'ל ממנהגי הפנתרים השחורים כותב לאדרי ג'קי מדימונה באתר http://www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=156

    בזמן שאתה דיברת מול המפגינים וסיפרת להם את תלאותיך
    במסלול הפיטורים מעבודתך, במפעלי ים המלח.
    אני הסתובבתי בין המפגינים ופגשתי חלק ממארגני האירוע, ושאלתי אפוא העניים המובטלים, אפוא האמהות החד הוריו, אפוא הנכים, בזמן שהעשירים ממלאים את כרסם מכל טוב, המארגנים עמלו למלא את הכיכר בבני נוער
    ואומנים שינעימו להם את הזמן, זאת מחאה נוסח הארגונים החברתיים 2004 והנה בתוך הבלוף הגדול קם בחור נמרץ לוקח אחריות של מנהיג אמיתי ומנסה להחזיר את המפגינים למסלול הטבעי למחות ולא לשתוק.
    ג´קי קורא לצעירים עשרה במספר להתנדב מתוך הקהל ללכת עם ג´קי לתוך המלון ממול. תוך שניה מתייצבים 10 צעירים בעצם הרבה יותר כולם רצו לחצות את הכביש.
    מה קרה שם ג´קי מי עצר את הילדים, למה? בטח לא המשטרה ואים זה המארגנים אז הם ראויים לכל גינוי, לא זאת עוד מוסיפים חטא על פשע ושופכים עליך קיתונות של מים קרים, כאילו אתה פושע שעשית מעשה רע. זאת התודה, זאת הברכה על זה שבאת מדימונה מרחק רב והסכמת לקחת חלק בהצגה המאכזבת, כמובן לך אין חלק בעליבות אתה לוחם אמיתי לצערי המדינה מליאה אנשים מכוערים בעבורי אתה נשמה טובה אל תתייאש עוד תגלה בדרך עד כמה החיים קשים יותר עם הארגונים החברתיים ממה שחשבת. פשוט מאוד המחיר לחופש יקר, וכל מי שמשקיע בסופו יקטוף את הפירות.
    יצא המרצע מן השק, זה לא שהם לא רצו שהילדים יכנסו, פשוט גנבת להם את ההצגה לפני הזמן כי הם התחילו את ההצגה ורצו לסיים אותה ומה שעשית שיבש להם את התוכניות אל תתרגש ג´קי.

    ראובן אברג´ל

  7. שמעון אביכזר

    אם בוועידת עסקים והון ושלטון עסקינן….
    בשבת האחרונה פורסם ראיון עם שמואל חרל"פ הבעלים של חברת כלמוביל שהונו האישי מוערך במילארד שקל. בגלל ריצות המרתון שלו והיותו ד"ר לפילוסופיה הוצג כאיש עסקים מזן אחר. הראיון איתו נותן עוד שיעור על הקשר בין הון לשלטון בישראל.
    להלן קטעים מהראיון::

    "הבאתי למשרד התחבורה את החוזה שכישראלי כל כך התעקשתי שיהיה ישיר בין כלמוביל למיצובישי מוטורס ביפן. התברר שהשר חיים קורפו משום מה מתנגד להעניק לנו רישיון יבוא. הפקידות של משרדו היתה בעד, אך השר התעקש. ביקשתי להיפגש איתו אך הוא התחמק ממני והורה לפקידה במשרדו להוציא מסמך שנאמר בו שלמדינת ישראל אין עניין בתוצרים חדשים. אתה מבין? ישראל נגד יבוא של מכונית מיפן. זה היה בלתי מובן לחלוטין".

    מה עשית?

    "פניתי אל דן מרידור, שהיה אז מזכיר הממשלה ושאותו ואת אשתו ליאורה הכרתי עוד מהאוניברסיטה, וביקשתי את עזרתו. דן חייך ואמר לי שידבר עם חיים. אחר כך חזר אלי ובקול ענות חלושה הודיע לי: זה לא כל כך הולך. הלכתי לדבר עם חברי כנסת, אך חיים קורפו עמד כמו חומה בצורה".

    מה היו לדעתך מניעיו של השר קורפו?

    "מבדיקות שעשינו אז ומחצי ידיעות התעורר חשד שיבואני סובארו אז, שנודעו כתומכי ליכוד, תרמו כסף למפלגה והיו חברים טובים של קורפו, לחצו על השר, שהיה גם גזבר הליכוד, כדי שימנע מאיתנו להיכנס לשוק. הם לא חששו מדייהטסו ומסוזוקי שכבר פעלו בארץ, אבל הבינו שמיצובישי זו כבר סכנה של ממש להגמוניה שלהם" (חברת יפאנאוטו, יבואנית סובארו, בתגובה: "סובארו היה יצרן הרכב היפאני היחיד שהחליט בשנות ה-70 לשווק מכוניות בישראל למרות החרם הערבי והחברה מברכת כל יצרן רכב יפאני שהלך בעקבותיו. מעבר לעובדה שהטענה מעוררת בנו חיוך, אין לנו שום מידע על אמיתותה. יצוין כי הבעלות התחלפה מאז והחברה נמצאת היום בבעלותו של גד זאבי").

    אף שאינו מוכן לאשר שיש קשר בין הדברים, זמן קצר לאחר מכן תרם שמואל חרל"פ לליכוד 50 אלף שקלים ושמו שורבב לרשימה של תורמים אחרים, שנאשמו בעבירות מס. מנהלי הכספים של הליכוד סיפקו לתורמים חשבוניות פיקטיוויות שבהן נרשם במרמה כי הוצאו כביכול על שירותי ייעוץ לשיווק ופרסום, וכך סייעו לתורמים לחמוק מהחובה לשלם מס. בסופו של דבר הושת על כמה מהחשודים תשלום כופר, אך הם לא הועמדו לדין. שמואל חרל"פ וכלמוביל לא עשו שימוש בחשבונית, לא קיזזו את המע"מ ולא הציגו אותה כהוצאה לצורכי מס, ולכן לא הואשמו בשום עבירה.

    "זו פרשה כואבת", אומר חרל"פ. "היא לא לתפארתנו. זו לא דרכי. פשוט לא עמדנו בלחצים ונכנענו להם. אף שהיוזמה לא היתה שלי, כיו"ר מועצת המנהלים זו היתה אחריותי ואינני מתחמק ממנה. לא היה צריך לעשות את זה. חבל שזה נעשה ואני מצטער על הפרשה".

    אם תרצו להעמיק ולשמוע על תפיסתו הכלכלית של הד"ר לפילוסופיה (מעלה שאלות על אקדמיה וערכים) הנה ההפניה למאמר:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=508509&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0