עוד מנתח לב, וצעירים כקהל יעד

עוד כתבה על עוד מנתח לב שעוזב ניתוחים באמצע. הפעם מדובר על מנותח ומנותחת שנותחו על ידי פרופסור סמולינסקי. זו לא הפעם הראשונה שהניתוחים הפרטיים מושכים בכבלי קסם וכסף את המנתחים למהר לעזוב את המנותחים בבתי החולים הציבוריים. נניח שיש בעיה עם המומחים, אני לא מבין למה בתי החולים הציבוריים אינם מתקינים תקנות נוקשות אשר מבהירות לרופאים את אחריותם ואת חובת הנוכחית עד אשר החולה יוצא לחדר התאוששות. כיון שאיני מכיר את הכללים יתכן שיש כבר תקנה כזאת והיא אינה מיושמת, שזה גרוע באותה מידה.

ביום שבת צפיתי בחדשות המקומיות בטלוויזיה ונוכחתי לדעת שוב שהתחרות, כביכול, בין קופות החולים פוגעת בראש ובראשונה במי שלא סביר שיעזבו את קופת החולים שלהם. בכתבה סופר על אישה שביקשה לקבוע תור לבן זוגה שהיה זקוק בדחיפות לפגישה עם רופא מומחה. באותה עת ביקשה גם תור לבתה, הפלא ופלא נמצא שהתור לביתה נקבע כחודש לפני התור לבן זוגה, כאשר בן הזוג היה זקוק לפגישה בדחיפות רבה יותר בשל מצבו. כאשר תהתה האישה לפשר הפער, נאמר לה שצעירים זוכים לתור מוקדם יותר מאשר מבוגרים. כל זאת למה? כיון שצעירים הם קהל יעד. משמעות הדבר שצעירים יכולים לעבור לקופת חולים אחרת אם לא יקבלו שרות טוב, בעוד זה נמנע ממבוגרים שאינם בריאים כמו הצעירים. למזלנו תלונת הכתב גרמה לקופת חולים כללית לשנות את המדיניות. עצם הרעיון להשתמש במונחים שיווקיים למתן שרותי בריאות מראה עד כמה שכחו קופות החולים את מטרתן הבסיסית שהיא מתן שרותי בריאות מקיפים למי שזקוק להם ביותר. הקמת קופת חולים חמישית למטרות רווח רק תגביר את המגמה הזאת. עוד אחד מפלאי התחרות.