עוד קצת על חיסול העוני על פי קוויגלי

איציק ספורטא

לפני שבועיים יוסי הפנה אותנו לראיון עם וויליאם קוויגלי שכתב את הספר:

Ending Poverty as We Know it. לפני יומיים קיבלתי את הספר ואני קורא אותו בעניין רב.בפרק השני של הספר מפרט הכותב 12 מיתוסים בנוגע לעוני. הראשון שבהם, עניים הם אנשים שאינם עובדים. מתברר שבארה"ב בשבעים וחמישה אחוז מן המשפחות העניות יש לפחות אדם עובד אחד. בארץ טרם הגענו להישגים הנכבדים של המעצמה מספר אחת בעולם, אבל אנחנו בדרך הנכונה, כאן חמישים אחוז מן העניים עובדים. המיתוס השלישי, למשל, טוען שיש אבטלה נמוכה ומעט אנשים זקוקים לעבודה. בארה"ב האבטלה אכן נמוכה 5.8% אבל בעצם תת התעסוקה היא יותר מ-12%. בישראל האבטלה היא מעל 10% ולדעתי תת התעסוקה מגיעה לכ-17%. אחד לאחד מפריך קוויגלי את המיתוסים בקשר לעוני. משפט אחד מבהיר את דעתו של הכותב על פלאי השוק שלדעת חכמי הכלכלה הוא הפיתרון לעוני: "לצפות שרק השוק החופשי ייצר מקומות עבודה בשכר טוב זה כמו לצפות שהמכונית שלך תשמור על ילדיך. זה לא יכול לקרות. הטוב הכללי הוא לא רלוונטי לשוק. שמירה על הטוב הכללי זו המטלה של החברה האזרחית והממשלה הדמוקרטית". מה כבר אפשר להוסיף לזה. העוני יחוסל רק אם יובטחו שתי זכויות, הזכות לעבודה, והזכות לשכר מחייה.    

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ראובן שביט

    בישראל בתקופת נתניהו כמו בארצות-הברית בתקופת ג'ורג' בוש הלאומנות הטריטוריאלית חופפת ללאומנות הפיננסית. המאזן הפיסקלי כמו המאזן הטריטוריאלי הם הדבר החשוב. לא ה"פרט" שהוא יציר לשוני "ליברלי" ו\או "שמאלני" שהם כידוע תועבות.

  2. פחזנית

    איציק, אתה מסיים את דבריך במשפט: "העוני יחוסל רק אם יובטחו שתי זכויות, הזכות לעבודה, והזכות לשכר מחייה", והנה דווקא לאחרונה מרחפת עננה של ספק מעל עתידם של השניים, העבודה והשכר.
    פרופ' יוהאנו שטראסר, שביקר כאן בשבוע שעבר, (ולא רק הוא) מדבר וכותב על העבודה המתמעטת והולכת כתופעה לא-חולפת שעלינו להתארגן לקראתה. אני סבורה שהכרה במציאות זו של התמעטות העבודה מחייבת שינוי באסטרטגיה של המאבק החברתי. ייתכן שהדרישה הגורפת בנוסח "הזכות לעבודה" צריכה לעבור כּיוּל לנוכח המציאות המתהווה, מציאות שלא תאפשר כבר לעולם עבודה בשכר לכ-ו-ל-ם. וזה מביא אותנו לשאלת השכר: אם אין עבודה לכולם, אבל הכל זקוקים לכסף, יתכן שעלינו להיפרד מהפרדיגמה של עבודה-תמורת-שכר. פתרונות? יש רבים, אבל אף לא אחד מהם קל ליישום – "החזקים" לא ירפו מטרפם ללא קרב.

  3. תם

    עבודה שלא במשרה מלאה? עבודה בשכר פחות משכר מינימום? עבודה בהתנדבות? עבודה ב"שחור"? עבודה במכרות?

  4. דרור

    לא תמיד חשבו שעבודה יומם וליל היא אידיאל. בכל האוטופיות הגדולות תיארו מצב שבו האדם הממוצע עובד ארבע שעות ביום, ואת יתר זמנו מקדיש ללימודי מוזיקה, פילוסופיה, מתימטיקה וכמובן מנוחה ושינה. הרצל דיבר על יום עבודה של 7 שעות ביום ואפילו הציע להזכיר זאת על דגל המדינה. ההשקפה בדבר עבודה בלי הרף היא השקפה פוריטנית, ולא פלא שיש לה כל כך הרבה חסידים במדינה שהוקמה ע"י הפוריטנים.
    בהנחה שכל אדם עובד 7-8 שעות ביום 5 ימים בשבוע ומקבל שכר הוגן ושירותים סבירים מהמדינה, יש מספיק עבודה לכולם. זו גם לא בושה להגביל יבוא מוצרים מסין משום שאנחנו דואגים קודם כול לפרנסת הישראלים ורק אחר-כך לפרנסת הסינים.

  5. נינה

    מוכרחה להוסיף: עבודה, כן! שכר ראוי, כן! אבל לא פחות מזה תנאי העסקה!!! שכר בעצמו אינו מספיק אם עובד עף ממקום העבודה לאחר יומו הראשון כחולה בשפעת או כמו בסרט זהב לבן, חשוף לניכוי שכר עצום כשהוא קורבן של תאונת עבודה

  6. ש. יובל

    משבר "התמעטות העבודה", כלומר הפיתוח הטכנולוגי, הוא לא חדש. ימיו כימי המהפכה התעשיתית. נכון שהמשבר מחריף ומחריף, ומשנה לשנה יש פחות ופחות דרכים לפתור אותו: אין יותר שווקים לא מפותחים, אין יותר מדינות "סוציאליסטיות" לשעבר שאפשר לבנות מחדש כקפיטליסטיות, ההתנגדות למלחמה קנתה לה קהל מאמינים חזק במערב אירופה, והחלה להתגבש תודעה אנטי-צרכנית עולמית. אבל בכל זאת הקפיטליזם מצליח עדין להתפתח ולהרוויח יפה. ההתכוננות שיש להתכונן היא הקמת תשתית של מאבק עובדים, שאותה יהיה אפשר להפעיל בשעת המשבר המתקרבת. אסור לשגות באמונה דטרמיניסטית שהמשבר ביחס העבודה והרווח יביא לביטול העבודה בזכות עצמו, שכן הנסיון מראה בבירור שלשיטה הנוכחית ישנן אין ספור דרכים לדחות את הקץ.

  7. מתי שמואלוף

    קראתי מאמר על המאבק השחורים לזכויות והוא מציין שהם עברו מדיון על שליטה קהילתית ושינוי חברתי
    לדיון על זהות והפכו את המאבק לסחורה וכך כבר בשנות השיבעים למרות היווצרות מעמד הביניים השחור
    העניים השחורים מצאו את עצמם במצב יותר גרוע משנות השישים ברמות של אבטלה למשל.
    אני מציין זאת משום שרק מאבק לשינוי כולל של מבנה החברה הקפיטליסטית יכול להביא לשינוי הבעיה המעמדית.
    למען האמת אני אציין שזה מורכב מפני שהחברה שלנו עובדת על פי רפורמות ולא על פי מהפכות.
    למרות שאת המדיניות הניאו-לברלית בממשלה זו ובממשלות קודמות ניתן לסמן כמהפכה שלילית
    שנבנתה משורה של רפורמות לקראת המעמדות הגבוהים בישראל.

    שבוע טוב
    מתי