שתי התבטאויות של חברי כנסת משכו את תשומת ליבי בשבוע האחרון. הראשון, של הישר והחכם מכל אדם יחיאל חזן ח"כ מטעם הליכוד: "ערבים הם תולעים. בכל מקום הם תולעים. מתחת לאדמה, מעל לאדמה ובכל דרך. " אכן דברי בינה ודעת שקשה למצוא עמוקים מהם בדברי ימי העמים. זה אותו חבר כנסת שהצביע פעמיים והיושר נראה די רחוק ממנו.
ההתבטאות השנייה מופיעה בעיתון מפלגת "שינוי", גיליון 29, שמשום מה אינו נמצא עדיין באתר האינטרנט שלהם. העורך של העיתון הוא הח"כ, השר לשעבר, העיתונאי המחונן ורב הדעת, לפיד. הגיליון נראה כמו עלון פרסומי של סופרמרקט או כל מוצר אחר. כולם מוצגים שם כאנשי עקרונות שעשו רק טוב לציבור. בעמוד האחרון מופיע מאמר של ח"כ רוני בריזון שנקרא כך: "על שלושה דברים עולמם עומד: על הכסף על השקרים על היללות". האם מדובר על ערבים? לא, כי אנחנו הרי לא גזענים, רק הליכודניקים וימינה הם כאלה. כמובן שמדובר בנציגיי החרדים, אותה דמות דמונית המאיימת על קיומה של החברה הישראלית, ובדרך מתגמלת בחברי כנסת את המפלגה המציגה עצמה כליברלית. הח"כ מציג עצמו כהוגה ומדען אשר בוחן את עמדותיו: "החלטתי להקדיש מאמץ, ללמוד ממראה עיניי וממשמע אוזני ולשפוט אותם (ח"כים חרדים) על פי אלה בלבד", כי לפני זה חשב שכולם דומים.
מה מצא מחקרו של הנכבד מ"שינוי"? "התרועעתי עם הח"כים החרדים לא מעט. שוחחתי איתם וראיתי אותם בפעולה בוועדות, במליאה ובעיקר במסדרונות. חוץ מכמה אנשים הגונים שבתוכם, היתר גרועים אפילו מן הסטריאוטיפ שנוצר להם בדעת הקהל. חבורה קולנית, שקרנית ומתנשאת של נודניקים ושנוררים מקצועיים. על שלושה דברים עולמם עומד: על הכסף, על השקר ועל היללה". אכן חוקר דגול, שפרס ישראל קטן עליו, נמצא בשורותינו וטרם גילינו אותו, ממש עוול.
אני כבר לא יודע מי יותר גרוע חזן או בריזון, אבל אני כן יודע ששני אלה מייצגים עמדות ברמה הנחותה ביותר האפשרית, ולכן צריך להוקיע את שניהם.
לא צריך להרחיק לאירופה או כל מקום אחר על הגלובוס בשביל לחזות בחגיגה של גזענות, בורות ודעות קדומות שונות ומשונות.
תורת הגזע זה כאן. תיעוב שלא נדרש לו הסבר, המופנה כלפי סקטורים שלמים בציבור זה כאן. כל הרעות החולות שפעם היו אשר חלמו שהן מאפיינות אך ורק עמים אחרים – כל אלה חיות, בועטות ותופחות עכשיו, כאן, מאז ולתמיד. וע"ע הדיון שמצטט עדו רייף ב"הארץ" תרבות וספרות:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=514358&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
בנוגע לדבריו של שונא-האדם בריזון, הגדרתו לוקה בכשל לוגי מגחיך, שכן אפשר לומר על חברי כל קבוצה: "חוץ מכמה אנשים הגונים שבתוכם, היתר גרועים […] ".
בעוד שדברי הבלע של ח"כ חזן הוקעו כאמירה גזענית ע"י כל מי שמבקש להצטייר כאדם נאור, דבריו של בריזון לא רק שמצליחים לעבור כדעה לגיטימית אלא הם אף חילחלו עמוק אל תוך התודעה הישארלית, וזאת היא ההצלחה האמיתית של מפלגת שינוי. ח"כ חזן רחוק מלהיות מעצב דעת קהל, ועילגותו מסווגת אותו לכל היותר כסוג של קוריוז, אבל לטומי לפיד, לעומתו, יש את כל הכלים (מהלכים בתקשורת, וכמובן מעמד פוליטי רב השפעה) כדי להשריש את תפיסותיו הגזעניות כלפי אחת האוכלוסיות העניות במדינה, והוא, מסתבר, עושה זאת בהצלחה מרובה.
הבריזונים אכן מעלים תסעיף, אבל הבה לא נתעלם מתרומתם של הפוליטיקאים החרדים לאנטישמיות בישראל.
בעברית יהודית יש לזה הגדרה: חילול השם
מבלי לנסות להגן על בריזון, בכל זאת הוא שונה מחזן. בעוד גזענותו של חזן היא שנאה פרימיטיבית כלפי מי שנתפש (בעיניו) כעם נחות, השנאה של בריזון מכילה גם רכיב לא קטן של תרעומת צודקת כלפי הקהילה החרדית הקטנה, היהירה, והתובענית.
החרדים אינם סתם עניים חסרי מזל שהרוב האכזר מתנכל להם. הם גם לא פרשו מן הכלל כמו קהילת האיימיש בארה"ב שרק מבקשת שיניחו לה לחיות את חייה בנפרד. החרדים, אשר זיהו את החולשות האדמיניסטרטיביות של הדמוקרטיה בישראל (לא חלילה החולשות/עוולות שאנו לוחמים נגדן), מתייחסים אליה באופן אינסטרומנטאלי וציני, דבר שמכעיס כל אדם הגון. למי שמתעקש לראות בהם קורבן תמים כדאי להזכיר שגם גזענות לא זרה להם: גזענות עדתית מכוערת, אפליית נשים, שנאת זרים (גויים בלשונם), ועוד.
הדברים שאת אומרת על החרדים ונוסיף גם את אלה שאומר רוני בריזון, לפיד וחבורתו, צריכים להיות הדברים הכי נחמדים שאפשר לומר על קהילה זו בישראל, שהרי אם יאמרו דברים עוד פחות נחמדים על קהילות דומות מפי שכניהם ההולנדים, צרפתים ,גרמנים וכו. כי אז נצטרך לקבל את הדברים בשוויון נפש, ניראה לי היפוקריטי, מתייפייף, נירגן, יהיר, ושחצן, מצד אלה שיודעים את האמת לאמיתה, אלה שלא מבינים שהם גורם חלקי אם לא העיקרי בהתפתחות הקהילה החרדית-דתית שנמנית על האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל אם לא הכי ענייה, והכול בזכות אותו כוח ליברלי חזירי שמניע את גלגלי השיגשוג והרמיסה. ואני מצטער אני לא מתכוון לפגוע רק לתאר מצב..סליחה אה?..
אתלבט בקול רם:
השאלה החרדית במחשבה הסוציאליסטית הישראלית החדשה היא שאלה מבלבלת. מצד אחד ליבי נוטה אל החרדים בגלל:
1. היות החרדים קהילה מפותחת אשר הבסיס הרוחני שלה לא מתמצה בכלכלת שוק
2. היות החרדים מיעוט נרדף
3. היות החרדים אלטרנטיבה יהודית לציונות
מצד שני קשה להתעלם מ:
1. התמיכה החרדית ההולכת וגוברת בכיבוש (קבר יוסף?)
2. הדעות הגזעניות הנוראיות אותן מביעים השכם וערב מנהיגי הקהילה החרדית
3. ההתנגדות החרדית למדע ותרבות מודרניים
אני מאד סקרן לגבי דעותיהם של באי הפורום הזה בעניינים אלו
היהודיות לא יכולה לשמש אלטרנטיבה לציונות משום שהיהודיות שנוהגת בארץ התפתחה בגולה ומותאמת לחיי קהילה שאינה אוטונומית וריבונית.היהודים בגולה לא ניהלו חיים "כוליים"(מקיפי כל העניינים של חברה ריבונית)
הציונות קמה בנסיון לשבור את הדפוסים הללו ולקחה את האחריות לקיום הטוטאלי של היהודים והציעה להם להצטרף למהלך הגאולתי,האישי והכללי.
היהודים מסרבים,או לא יכולים להפך לציונים,והיחס המתנגד נשמר.ניתן לראות זאת בשימוש האינסטרומנטלי שעושים החרדים במדינה ובשרותיה על בסיס ערך השוויון שהוא לחלוטין לא מקובל עליהם,וביחס של מי שהיו פעם שותפים לציונים בהקמת המדינה והיום מתגלה פרצופם האמיתי כאשר גם הם מתיחסים אליה כמכשיר ולא כערך.
באירופה,מתחילת המאה,ככל שהציונות חדרה ליותר ויותר לבבות כך הגבירו החרדים וגם דתיים רבים את מאבקם בציונות ובציונים.
בבסיסו המאבק הוא על השאלה מי יהיה הריבון:אלוהים באמצעות נציגיו או שמא המדינה.מאין שואב השלטון את התוקף לכוחו הכופה? למי אנחנו נישמע,לנבחרי הציבור או נבחרי אלוהים?לחוקי המדינה או להלכה כפי שמפרשים אותה מי שמינו עצמם כנציגיו ,מפרשי תורתו ויודעי כוונותיו ורצונו.
היהודים החרדים אינם מיעוט נרדף.הם מתמיד היו,והינם, אנטי ציונים, ומייחלים לכישלון הציונות שהביטוי האולטימטיבי לכך יהיה בהתחסלות המדינה.המהלך הציוני התפרש אצלם כנסיון לפגוע בסדר האלוהי ע"י הקדמת או דחיפת המשיח והגאולה בעזרת מעשי אדם בעוד שזה עניין לריבונו של עולם.(למעשה הם נאבקו ונאבקים על מעמדם הפוליטי-חברתי-כלכלי.לכן הציונות מוגדרת גם כמהפכה).
החרדים הינם מיעוט שמבדל את עצמו מרצונו ובעיקר מתוך התנגדותו למדינה,אבל החשוב ביותר הוא שכפועל יוצא ממדיניותו הוא מסרב להשתתף בהגנת המדינה.לפי כל קריטריון זו התנהגות שאין לקבלה ולהסכים לה.האם הסרוב נובע מאיזו שאיפה סמויה שהמאמץ הציוני ייכשל כדי שתוכח עמדתם,טו שלפחות הם לא יקחו חלק בעשייה שהם מתנגדים לה?
ספק אם אפשר לכנותם"קהילה מפותחת".על סמך מה אתה אומר זאת?
על סמך מה אתה אומר "שהבסיס הרוחני שלהם לא מתמצה בכלכלת שוק"?על בסיס זה שהם מתמסרים ללימודי תורה?
לדעתי הם מצליחים יפה מאד לעבוד על כולנו וגם על עצמם.רק חלק קטן באמת עסוק כל חייו בלימוד והשאר,שנפלטים מהמעגל הזה מוצאים עצמם במלכודת שבתוכה כלאו אותם מנהיגיהם:אין להם השכלה שתאפשר להם למצוא עבודה מפרנסת היטב,הם מטופלים במשפחה מרובת ילדים ושבויים במסכת ציוויים שמותירה להם מסלולים מאד מסוימים.
לכן הם כאילו רוחניים ולא גשמיים.
לגבי הסוגיות שציינת שאינך יכול להתעלם מהן הרי שהן פועל יוצא מתורתם, מהגישה התרבותית-פוליטית שלהם ומהדת שלהם-היהודית.
בספר הספרים יש הכל.גם גזענות כבדה.היום זו עת הגזענות,לכן גם, תמיכתם בכיבוש והדעות הגזעניות הבאות לביטוי בעניין זה.בחוגים פנימיים שלהם נאמר למשל שרקליהודי יש נר"ן,דהיינו:נשמה, רוח,נפש.לחיות יש רק נשמה;ללא יהודים יש גם רוח אבל הם חסרי נפש.זו גם אחת ההצדקות לפגיעה בגוי עד הריגתו-הוא אינו ישראל(אין למשל חובה על רופא להציל חיי גוי בשבת או אף אסור לו לחלל שבת לשם כך,שלא לדבר על מי שאינו רופא).
1. אנא בטובך, קבר יוסף אינו דוגמא, מי שהיו שם הם כמה חסידי ברסלב מהקיצוניים ביותר שאין להם דבר או שניים עם הקונבנציה החרדית. לא צריך פרופסורה לאנתרופולוגיה חרדית כדי לדעת זאת.
2. תוכל למנות את אותם אמירות גזעניות נוראיות שנאמרו ע"י מנהיגי החרדים? (מקווה שלא הפכת את מנהיג צעירי ברסלב הנ"ל למנהיג הציבור החרדי)
3. מה מדאיג אותך בזה? ולמה זה קשור לצרור השנאה היאה שנפלט הפעם בעיתון שינוי?
יאשה מעלה תהיות שלא אמורות להצדיק כל ביטוי של גזענות כלפי החרדים. החרדים משמשים לשמאל-כביכול בתפקיד האחר, שלגיטימי ומותר לשנוא אותו. כאשר משלבים חרדים ומזרחים, אז בכלל אפשר לחגוג עם ביטויים כמו "רק לא ש"ס".
עבורי די מושכת דווקא העובדה שהם אינם מקדשים את המדינה כערך. יש בישראל מספיק פאשיסטים שעושים זאת(ועוד קוראים לזה חשיבה דמוקרטית). בנוסף, יש משהו ראוי להערכה באופן בו פרטים עומדים מול לחץ קבוצתי עם יכולת להיות נאמנים לעצמם. לא הכל מקסים שם, אבל גם התשובה החילונית עוד לא ממש משכנעת. אם השמאל היה עסוק בביקורת עצמית בחצי מהמידה בה הוא עסוק בביקורת של האחר ובזריית שנאה לו, מצבינו היה הרבה יותר טוב.