עוד על עובדי קבלן

איציק ספורטא

מתברר שכימיקלים לישראל הושפעו מסרטה של טלי שמש "זהב לבן עבודה שחורה" והחליטו להסדיר את התנאים של עובדי הקבלן במפעלי ים המלח (כפי ששודר ב"עובדה" שלשום). על פניו זה נראה טוב, אבל צריך לזכור שתגובה ראשונה הייתה להכחיש שיש מספר גדול של עובדי קבלן, וגם כעת תנאיהם של עובדי הקבלן יהיו דומים לזכויות המגיעות לעובדים על פי חוק. למשל, ישולם להם שכר מינימום פלוס חמישה אחוז, ממש מציאה. בראיון עם אלי גולדשמיט, שהיה חבר כנסת מטעם ה"עבודה", ניסה הלה לשכנע את המראיינת שזה המרב שיכול להיעשות. המראיינת, טלי שמש, לא הקלה עליו ושאלה למה לא יועסקו העובדים ישירות על ידי המעסיק בפועל, זה כמובן בקשה מוגזמת. קשה לי להתרשם מגדלות הרוח של אותה חברה מצליחה.

הבעיה המרכזית היא צורת העסקה אשר בה למעסיק בפועל אין אחריות על, לפחות, שמירה על החוק ביחס לעובדים שאינם פורמאלית עובדיו. כיון שכך יכולת חברות לשכור קבלנים במחיר נמוך שאינו מאפשר לקבלן לשלם אפילו שכר מינימום. דוגמה טובה לכך מצוייה במאמרה של רותי סיני ב"הארץ" בו היא מפרטת את עלות הקבלן לשעת עבודה, 24.90 שקל, בלי לקחת בחשבון רווח של הקבלן והוצאות אחרות. במכרזים רבים הסכום המוצע נמוך מסכום זה מה שהכרח גורם לעבירה של החוק של הקבלן. אם קופ"ח כללית קיבלה הצעה של קבלן ניקיון שבו הסכום לשעה הוא 22.93 שקל, ברור שהקבלן לא יכול לעמוד בתשלום והתנאים הקבועים בחוק. כפי שמפורט במאמר אחד הגורמים המרכזיים לעבריינות הזאת, לא רק בשוק הפרטי אלא גם בשרות הציבורי, הוא משרד האוצר באמצעות החשב הכללי שאינו מקפיד על קיום החוק במכרזים. הייתי רוצה פעם אחת לשמוע ממישהו באוצר אמירה גורפת בנושא הזה ולא רק בנושאי הטבות מס לעשירים, שמנים ורזים, רפורמות וכל בלבולי המח האלו. במחשבה שנייה זה כאילו הייתי מבקש מהמתנחלים לתמוך בהסכם ז`נבה, וזה לא בדיוק יקרה.

הפתרון לנושא זה אינו מורכב במיוחד יש להכיר באחריות משותפת של המעסיק בפועל והמעסיק הפורמאלי, כך שאם עובדי קבלן לא קיבלו את זכויותיהם מהקבלן יהיה המעסיק בפועל אחראי להשלים את החסר. כמו כן, יש להחיל על עובדי קבלניי השירותים את חוק קבלני כח אדם (1996) אשר בו יש הגנה טובה יותר על העובדים. בלי קשר לכך על המדינה לעמוד בחוקים שקבעה ואם אינה עושה זאת, ולא בפעם הראשונה, היא מעודדת עבריינות.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אדרי יצחק ג'קי

    צפיתי בתגובה ואני יכול לומר בשם משפחתי ובשמי ההקרבה הקשה שלנו במאבק שהתפתח בעקבות הסרט היה שווה ולו מהסיבה שהחברה לישראל וכי"ל החליטו להקים וועדה לבדיקת נושא "עובדי הקבלן" בחברות באשכול העסקים שלהם, אנחנו כמשפחה שמחים על כך שבהקרבה שלנו עזרנו ולא במעט למאות עובדי קבלן לשפר את חייהם ואת חיי משפחותיהם.

    נאמרו מספר דברים ע"י ח"כ לשעבר אלי גולדשמיט שיש בהם אכן מהפכה בנושא "עובדי הקבלן" בחברת כי"ל והם, פנסיה לכל "עובדי הקבלן", תוספות תנאים שיגיעו לידי ביטוי של עד 35% לתנאי "עובדי הקבלן", אפשרות "לעובדי קבלן" לפנות למהלי משאבי אנוש ולהציג בעיות עם ה "קבלן הראשי", ענישה של קבלנים שיעשקו "עובדי קבלן" עד לידי זריקה משטח המפעלים.

    לאור הדברים שנאמרו וכאחד היודע את כל האמת, אני יכול לומר בוודאות שעל פי הדברים שנאמרו יש שינוי עמוק בהתיחסות ההנהלה ל "עובדי הקבלן" וזה דבר שיאפשר בעתיד דיאלוג מתוך הבנות ולא מתוך הכחשה לעצם קיומם של "עובדי הקבלן".

    אני חייב לציין בהרבה תרעומת וכעס שלא איפשרו לי אישית או ל"עובד קבלן" להגיב על הדברים שנאמרו בתוכנית וזה לעניות דעתי פגיעה קשה בחופש הביטוי העיתונאי תקשורתי, אתם מעלים על דעתכם שלא אמורה להיות לי או לעובדי הקבלן אפשרות להגיב על הדברים ובפרט בתוכנית של אילנה דיין?

    יתרה מכך מדוע עד לרגע זה אף גורם לא קיבל לידיו את דו"ח הוועדה?

    אני אישית אמשיך את המאבק למען "עובדי הקבלן" הבלתי מאוגדים מתוך תובנה שהבעייה של "עובדי הקבלן" הבלתי מאוגדים היא בעייה עוטפת ישראל ויש הרבה צדק במאבק הזה.

  2. תוכי ושמו מוקי

    אם מדובר בגופים ציבוריים, מדוע אי אפשר לכופף אותם בבתי משפט? לחשוף את תוצאות המכרז, להוכיח כלכלית כי ההצעה הזוכה פירושה אי-עמידה בתנאי ההעסקה הקבועים בחוק, לדרוש מבית המשפט לקבוע כי האחריות הזו אינה יכולה להשאר רק בידיו של הקבלן וכו'? אולי אחרי פעם אחת שמישהו יעיז לגרור גוף ציבורי לבית המשפט וימנע ממנו פעילות שוטפת בשל כך, (כולל הוצאות משפטיות וכו') – הם יבינו שעדיף להבטיח שכר הוגן על התעסקות עם כל מיני פעילים חברתיים עצבניים.

  3. דפנה רובינשטיין

    כמי שקראה את הדו"ח המלא שכתב גולדשמידט ביחס לקונצרן כי"ל ונתנה לטלי שמש ייעוץ משפטי ביחס לדו"ח של קונצרן כי"ל, אני רוצה להבהיר 2 נקודות:
    ראשית, אני לא מבינה על איזה מהפיכה מדובר. הדוח מדגים מהפיכה בעיקר במובן אחד- שינוי אסטרטגי בתגובה של תאגידים לביקורת ציבורית ותקשורתית עליהם. אם בעבר התגובה הרשמית של כי"ל הייתה שאין כלל בעיה של עובדי קבלן, כיום המומחים שמייעצים לתאגידים כמו כי"ל, למשל אלי גולדשמידט, ייעצו לקונצרן כי"ל לבחור בתגובה רשמית כפולה שכוללת עריכת דוח מקצועי מצד אחד ובה בעת התנערות מאחריות משפטית. הדו"ח משאיר את האחריות המשפטית לקיום בכבוד אנושי של העובדים שוב על קבלני כוח האדם וקבלני השירותים. לדוגמה החידוש כביכול של הפנסיה אינו בהכרח חידוש כי למשל ביחס לעובדי הניקיון והשמירה יש חובה חוקית שמעוגנת בצווי הרחבה בענף הניקיון והשמירה לפנסיה. למיטב ידיעתי עובדי הניקיון והשמירה בכי"ל למרות החובה החוקית לפנסיה עד היום לא פגשו מעולם את הפנסיה בתלוש השכר שלהם.
    שנית, בניגוד לדיעה שהובעה באתר זה, הבעיה אינה רק שחוק קבלני כוח אדם אינו חל על קבלני שירותים או בעיה באכיפה של חוק קבלני כוח אדם, כפי שנהוג להציג את הבעיה לעיתים קרובות, אלא הבעיה היא שהחוקים השונים המסדירים תבניות העסקה שבריריות (PRECARIOUS EMPLOYMENT ׂ)- המכונות בספרות באופן בלתי מדויק תבניות העסקה בלתי שגרתיות – מעניקים הכשר משפטי להעסקה פוגענית של עובדים בצורות שונות. לדוגמה הסכנה המשמעותית הטמון בהסדר הפנסיה בכי"ל המוצע בדו"ח היא שהעלות הנוספת תנוכה באופן בלתי חוקי מהעובד ותישאר בידיו של הקבלן . לפי הדוח הסדר הפנסיה יורכב מניכויים בגובה 5.5% משכרו של העובד ורק 0.5% מהשכר על חשבון הקבלן. במילים אחרות: עובד שמשתכר 3367 ש"ח ירויח לאחר הדוח: שכר ברוטו של כ 3,500 ש"ח שממנו ינוכה מרכיבפנסיוני של כ200 ש"ח ועוד כ370 ש"ח מרכיב של פיצויי פיטורים. לאחר הניכויים הללו שלא ברור אם העובד יראה אותם בסופו של דבר, ישאר לו שכר של כ 3,000 ש"ח לחודש ופנסיה ופיצויי פיטורים על הנייר.
    מהידע שנצבר בארגוני זכויות אדם יודעים כבר כיום לומר כי כשהאחריות לתשלומים שונים לעובד יוצאת החוצה מהתאגיד, הזכויות החוקיות והבסיסיות של העובדים נשאבות החוצה. כלומר: ניכויים לכאורה חוקיים לטובת הכשרה, ביטוח מנהלים, קנסות וכו' יורדים משכר העובד על ידי קבלני כוח האדם וקבלני השירותים אבל לא מגיעים לעובד. כדי לקבל כספים אלו על העובד לנהל מאבקים משפטיים מתישים, ארוכים ויקרים כדי להחזיר אליו את כספי הפנסיה, ביטוחי המנהלים ומרכיב הפיצויי פיטורים שמגיעים לו כדין. כך לדוגמה מספר עובדי מטבח שעבדו עבור קבלן שירותים של חברת מוטורולה שפנו אלי לאחרונה סיפרו לי כי לאחרונה גילו כי במשך חודשים נוכו משכרם ביטוח מנהלים אך הכספים לא הועברו כלל לחברת הביטוח. משפנו לקבלן חויבו לשתוק, לעבור לסניף אחר או להתפטר.

  4. אבנר כוכבי.

    הפיתרון היחידי הוא להוציא את כל חברות כח האדם אל מחוץ לחוק.
    חברות אלו הן הבסיס העיקרי לניצול ולדיכוי של העובדים במדינת ישראל.
    אין טעם להילחם בסימפטומים של המחלה ולא בנגיף עצמו.
    יש מדינה "נחשלת" אחת בעולם בשם פינלנד אשר כמעט כל עובדייה מראש הממשלה ועד אחרון המלצרים במסעדה הם עובדים מאורגנים אשר עובדים תחת חוזה קיבוצי.
    למה לא אצלנו?

  5. דורון

    למה במקום לצאת נגד כי"ל ומפעלי ים המלח, לא תובעים את הקבלנים עצמם על תשלום שכר נמוך משכר מינימום?

  6. אדרי יצחק ג'קי

    נכון שיש קבלנים שפועלים מפני שזה עיסוקם ופרנסתם וישנם הרבה קבלנים שאפשר לומר עליהם בוודאות שהם קבלנים טובים במובן של התיחסותם לעובדיהם.
    אבל ישנם הרבה קבלנים שהם היצירה של המפעלים ומקימים אותם אך ורק לניצול עובדים והוזלת המכרזים, המפעלים מקימים את "הקבלנים" הוירטואליים לקדם את האינטרסים של המפעל במספר תחומים והם:
    1. התמודדות במכרזים והגשת הצעות זולות שמושכות את שאר הקבלנים להוריד מחירים.
    2. בניית מערכת ענישה להתארגנות של מספר קבלנים לצורך התמודדות במכרז ומשום מקום מופיע להם קבלן חדש המורד בהתארגנות של הקבלנים.
    3. יצירת פרגוד בין המפעל לעובד הקבלן.
    4. הסרת האחריות המשפטית מעובד הקבלן ע"י יצירת קבלן שמחליף תיקים במע"מ תיק ניכויים ושמות של חברות, ישנה תופעה שקבלן מפיק לכל עובד תלוש שכר מישות משפטית אחרת.
    5. הקבלן הוירטואלי הופך להיות "רגולטור" תעסוקתי למפעל, הויסות של הפועלים נחוץ לימי שפע כלכלי ולימי מיתון.
    הקבלן הוא לא מוקד הבעיה הבעיה נעוצה באי אכיפת חוקים במדינת ישראל על המעסיקים הגדולים.