כיצד המדענים והקורבנות צפו באסון

"כיצד מדענים וקורבנות צפו באסון חסרי אונים" הבוקר ב"ניו יורק טיימס" מתפרסמת כתבת תחקיר מפורטת (7 עמודים) על מה התרחש במרכזי חיזוי לרעידות אדמה במקומות שונים בעולם, ועדויות על הרגע הראשון פה נצפו גלי הענק באוקיינוס ההודי.

המידע אודות רעידת האדמה והאסון המתקרב היה בידי מדענים במרכזי החיזוי בסיאטל, הוואי וביפן אולם או שלמדענים לא היו כתובות למי להעביר את המידע, או שהמידע הזה נתקע בהיררכיה הבירוקראטית.

ההיררכיה הבירוקראטית היא גם זו שתקעה את ניסיונותיו העיקשים של מדען אוסטרלי בשם פיל קמינג שהסתמך על היסטוריית רעידת האדמה הבעייתית של אינדונזיה ומ 1997 ניסה להביא להחלטה על הקמת מרכז חיזוי לרעידות אדמה באוקינוס ההודי. התשובה שהוא קיבל הייתה שיש צורך בהגדרה מחדש של המנדט של הגוף המחליט על מנת לקבל החלטה על הקמת מרכז חיזוי כזה. או באנגלית פשוטה "נודניק תפסיק לבלבל לנו את המוח".

על פי הערכות המדענים רעידת אדמה של 9 בסולם ריכטר כמו זו שהתרחשה מקבילה להתפוצצותם של 32 מיליארד טון של TNT.