מדד החופש ועיתונות העתיד

בכל העיתונים ובאתרי אינטרנט, פורסם אתמול כי ישראל מדורגת במקום ה 33 מתוך 155 מדינות במדד החופש הכלכלי של קרן הריטג` (Heritage Foundation), במדד הזה נעשה שימוש גם בפרויקט מדד הדמוקרטיה הישראלית שערכו אשר אריאן, פזית בן נון ושלומית ברנע עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדד הבוחן את מידת הדמוקרטיה בחברה הישראלית. גם על מדד זה ובעיותיו מן הראוי להרחיב את הדיון בהזדמנות אחרת את הדיון.

מי שקורא את הידיעה אודות תוצאות המדד הכלכלי של קרן הריטג` מניח כי מדובר במדד אובייקטיבי מדעי, נייטרלי מבחינה ערכית, הבוחן מידי שנה ללא כל הטייה אידיאולוגית את המדיניות הכלכלית במדינות שונות בעולם על פי פרמטרים נטולי פניות. הרושם הוא שהעיתונאים העושים את עבודתם נאמנה רק מעבירים לנו את הנתונים ההשוואתיים הללו על מנת שנדע מה מקומנו בעולם על סקלת החופש הכלכלי. באופן אינטואיטיבי סובר לעצמו הקורא כי ככל שמידת החופש הכלכלי רבה יותר כך מצבה של המדינה ותושביה טוב יותר, כמה שיותר חופש יותר טוב.

ראשית כמה דברים על הגוף שיצר את המדד הכלכלי  – Heritage Foundation, קרן הריטג` היא קרן אמריקאית ימנית שמרנית שבין מטרותיה השפעה על מדיניות והפצת רעיונות ימניים בכל התחומים – מדיניות חוץ וביטחון ומדיניות כלכלית חברתית. בתחומי החברה והכלכלה הקרן דוגלת בגירסה הקיצונית ביותר של קפיטליזם פרוע. לצפות ממתכנני המדד לחופש כלכלי של הקרן הזו לנייטרליות אידיאולוגית זה בערך כמו לצפות לנייטרליות אידיאולוגית ממועצת יש"ע בשאלת השטחים.

בפרק על ישראל, מדווח כי  " מוזכרים מאמציו של שר האוצר בנימין נתניהו לרסן את צמיחת המגזר הציבורי, לעורר מחדש את תוכנית ההפרטה ולהציב יעדים תקציביים ריאליים. ישראל קיבלה ציונים גבוהים בתחומים כמו מדיניות מוניטרית, תנועות הון והשקעה זרה, מדיניות מסחרית וזכויות קניין." 

קיצוץ בתקציבים ציבוריים, הפרטה, שמירה על זכויות קניין בעיקר של תאגידים, הפחתה בשירותים ציבוריים והקלה על בעלי ההון כל אלה הם סימנים מובהקים של חופש כלכלי על פי מדד זה. מדד החופש הכלכלי מיוחס למדינה ולתושביה, השאלה היא מי נהנה מחופש כתוצאה מהפרטת נכסים ציבוריים, קיצוץ שירותים חברתיים, שמירה על זכויות הקניין של תאגידים, ופיטורי עובדים במגזר הציבורי, ומי הם אלה שחירותם מוגבלת כתוצאה מצעדים אלו.

בפרשנות אחרת ניתן לומר כי ככל שמדינה נמצאת במקום גבוה יותר על פי לפחות חלק מהמדדים של חופש כלכלי, כך מוגבלות חירויותיהם ומורע מצבם של יותר ויותר אנשים באותה מדינה. נקווה שבשנה הבאה ידרגו אותנו נהייה חופשים פחות ונדורג במקום נמוך יותר.

אם בתקשורת, נייטרליות אידיאולוגית וכלכלה עסקינן, קוראת של האתר הפנתה את תשומת ליבי לידיעה ב"אייסניוז". הידיעה מספרת על שיתוף פעולה בין החוג לתקשורת של המסלול האקדמי של המכללה למינהל ועיתון "גלובס" – פתיחת קורס אקדמי להכשרת כתבים בתחומי הכלכלה. המרצים בקורס יכללו את חגי גולן, עורך העיתון, איתמר לוין, סטלה קורין ליבר, משה ליכטמן ועיתונאים אחרים מהעיתון. הקורס הוא קורס שנתי אקדמי.

"גלובס" אינו העיתון הימני ביותר מבחינה כלכלית, אולם הוא עיתון לאנשי עסקים המבטא את העדפותיהם וערכיהם. לחגי גולן עורך העיתון יש תפיסה קפיטליסטית ימנית ברורה ומובהקת, אני מניח שבוגרי הקורס הזה, המתנהל בחסות אקדמית שאמורה להביע ערכים של פלורליזם מחשבית וביקורתיות, ושמשום מה לא עלה על דעתו של אף מרצה בחוג לתקשורת במכללה למינהל שאולי יש בעייתיות מסוימת בשיתוף הפעולה הזה, יזכו להכשרה ברוח תפיסת העורך והעיתון המכשיר אותם.

הסיקור הכלכלי חברתי בעתיד כנראה יהיה לא פחות שמרני, פרובינציאלי ומוטה מהסיקור שאנחנו חשופים אליו היום.