אין כניסה לכנסת - קבעו הבנקאים

זו הפעם השנייה שבה נמנעת כניסתי לכנסת על ידי משמר הכנסת תוך הגדרתי, "מנוע כניסה" לבית הנבחרים המקומי שלנו.

לפני מספר חודשים נודע לי על כוונתו של יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת לכנס את צמרת הבנקאות המקומית לדיון בנושא העמלות המופקרות אשר גובים הבנקים בישראל ממשקי הבית של כולנו.
כל מי שמנתח את רווחי הבנקים בישראל יכול להבחין כיצד נסמכים רווחי העתק במיליארדים על חשבונות הבנק הרעועים שלנו.

כינוס צמרת הבנקאות בישראל לדיון על העמלות בצוותא עם חברי כנסת נראה כמחייב את נוכחותם של ארגוניים חברתיים, מחייב את הקול של מי שדנו עליו והחליטו לא להזמין אותו כלל.
לו הייתה פגישת דיון כזו על עמלות הבנקים מתקיימת בכל מקום אחר היו בוודאי מגדירים אותה בכלים משפטיים אבל בחסותו של ח"כ והשר לעתיד שלום שמחון פגישה כזו התקיימה בכנסת ישראל.

באופן נדיר החליט שלום שמחון על סגירת הישיבה בנושא עמלות הבנקים בפני ארגונים חברתיים ובפני אמצעי התקשורת כאילו היה מדובר בישיבה של תת ועדת הכנסת בנושא השירותים החשאיים של המדינה.
הניסיון של חבריי ושלי להיכנס לישיבה נתקל בדלת הנטרקת של ועדת הכלכלה תוך הוצאתי המהירה וההחלטית משטח הכנסת.

מאז ועד היום כל ניסיון שלי להיפגש בכנסת כדי לקדם נושאים חברתיים נתקל בהתנגדותו התקיפה של קצין הכנסת.
למותר לציין כי במהלך האירוע נכח לידי חבר מפלגת העבודה שהגיע עימי לכנסת וכנגדו לא מופעלת שום סנקציה דומה.
היום ניסיתי שוב לקיים פגישה בנושא הנגב כדי לקבל גיבוי פרלמנטארי ומולי שוב התייצב משמר הכנסת בהוראה חד משמעית.
הניסיון למנוע ממני להיכנס לבית המחוקקים בשל פעולה חברתית אינו סיפור פרטי שלי.

בנסיעה חזרה לא יכולתי שלא לחשוב על ברכט.

לפי שעה עוד לא נעצרתי.