טיפול בילדים, האם להכיר בהוצאות?

יש נושא אחד שחוזר לדיון הציבורי מידי פעם שנוגע להכרה בטיפול בילדים לצרכי מס הכנסה. על פניו אין דבר צודק מזה, אבל בעיון חוזר ובהתייחסות לתנאיהן של נשים בשוק העבודה מתעורר בליבי ספק האם זה הדבר הנכון לעשות.

כחמישים ואחד אחוז מן השכירים נמצאים מתחת לסף המס, כך שכל הטבה המבוססת על תשלום המס לא מתייחסת לקבוצה זו. כיון שקיימים פערי שכר בין גברים ונשים, 8600 שקל בממוצע לגברים לעומת כ-5300 שקל לנשים, סביר להניח שמספר הנשים מתחת לסף המס גבוה יותר משמעותית מחמישים אחוז. כך שאם התוכנית היא הטבת מס היא תכלול מספר מצומצם של נשים שמשתכרות בממוצע שכר גבוה יחסית. מלבד זאת הטבת מס קשורה לשיעור המס המשולם כך שמי שמשתכרת יותר תקבל הטבה גבוהה יותר וגם זה בעייתי.

כאשר מדברים על הוצאות טיפול בילדים עדיף שההטבה הגבוהה ביותר תגיע למי שזקוק לה ביותר, קרי נשים אשר שכרן נמוך, ומשפחות אשר ההכנסה הכוללת שלהן נמוכה. אבל למה לדבר על הטבות מס כאשר אפשר, בשלב ראשון ליישם חינוך חינם מגיל 3 ואולי מוקדם יותר. בחישוב פשוט העלות של שנה בגן ילדים כפולה מהעלות של שנה באוניברסיטה. אני עוד זוכר את שכר הלימוד בבתי ספר תיכוניים שגם הוא, אם זכרוני אינו מטעני, היה גבוה מהשכר הלימוד באוניברסיטאות. נכון שמדיניות כזאת תטיב גם עם המשתכרים שכר גבוה, אבל באופן יחסי יוטב מצבן של משפחות שאינן כאלה.