צריכה למען העתיד

יהודית קנולר

לא שר האוצר, לא האינתיפאדה, לא הריבית וגם לא המלצות הבנק העולמי אחראים למיתון אלא הכל עניין של סטטיסטיקה. זו היא שאחראית לגאות ושפל בכלכלה, כך על כל פנים טוען ד"ר דוד פסיג, בהרצאה שנשא במפגש לזכרו של עו"ד יאיר אלחנני, בפני מוקירי זכרו. פסיג הוא עתידן, ראש המגמה לתואר שני ושלישי בטכנולוגיות תקשורת באוניברסיטת בר אילן.

ד"ר פסיג פרש משנה מעניינת מאד באשר למגמות הכלכליות העתידיות של מדינת ישראל.

לטענתו, לחיזוי העתיד קיימות 2 אסטרטגיות: האחת היא חקר המגמות שכבר נולדו. אנשים יכולים להעריך את ההשלכות העתידיות על פי המגמות שכבר נולדו. אם למשל כרגע המצב הדמוגרפי הוא א` והמגמה ברורה, בעוד 20 שנה המצב יהיה ב`.

העתידנים טוענים כי לחזות מגמות שכבר נולדו אפשר בדיוק של 92.6%. הדוגמא הפשוטה ביותר היא תחזית ל-18- השנים הקרובות באשר לגיוס הבנים לצבא בחודש מסוים. מאחר והבנים כבר נולדו ויש שיעור נפל ידוע, הרי אפשר לחזות כמעט בדיוק את מספרם של המתגייסים באותו מחזור.

האסטרטגיה השנייה מבוססת על חקר מגמות שנמצאות בעיבור, מגמות שטרם נולדו אבל יש להן סימנים קטנים. מרבית המגמות שכבר נולדו הופכות לזניחות במצב של חוסר איזון והמערכות שישפיעו הן אלה שנמצאות בעיבור. החוכמה היא לזהות את הכוחות שמסוגלים ליצור הפתעות. בעזרת מתודולוגיה מקצועית ובעזרת כלים אקדמאיים אפשר להגיע ליכולת חיזוי של 60%, טוען פסיג.

כיצד כל זה משליך על התחזית הכלכלית?

המשנה מבוססת על ההנחה שנקבעה לפני כ-10 שנים בידי כלכלן אמריקאי ששאל את השאלה "האם אני ככלכלן יכול לזהות כוח מניע של צמיחה כלכלית"? הוא סבר כי הצרכנות היא הכוח המניע של הכלכלה. ככל שיותר פרטים מוציאים יותר כסף, כך עולה הצמיחה. אולם צריך להיות הגיון בצריכה. הוא אסף נתוני צריכה ומצא שקיימים ארבעה גלי צריכה: לידה, יזמות,  ההוצאות (דירה, החלפת מכונית, הוצאות בגין הילדים וכו`) וזהו גל הצריכה הגדול ביותר, ולאחר מכן הארגון – החיסכון. (הוא לא התייחס לגל האחרון שמצוי בגמלאות) .

עתה, אומר פסיג, כל מה שנדרש הוא לנתח את חלוקת הגילים באוכלוסייה וככל שיש בקבוצת הגיל הצרכנית הראשית יותר פרטים – כך עולה הצמיחה. למשל, בארה"ב קבוצת הגיל המשמעותית הצפויה בעשור הקרוב היא קבוצת הגיל הקטנה ביותר בקרב האוכלוסייה, מה שמבשר מיתון בן 10 שנים שם. המיתון בישראל החל ביולי -2000- לפני פרוץ האינתיפאדה. כיום בישראל אנו מצויים בגל ההוצאות הקטן ביותר מבחינת כמות האוכלוסין, גם הגל החדש המתקרב אינו גבוה במיוחד, הגל הגבוה ביותר הוא גל הלידה. אגב, ישראל מבחינה זו מצויה במקום טוב, שכן במדינות אירופה, קבוצת הגיל הגדולה ביותר היא של גימלאים ואילו בישראל המצב הוא הפוך, כך שיש כאן פוטנציאל צמיחה. המיתון מכל מקום ייגמר לפי הערכתו של פסיג רק בעוד 10 שנים.

בישראל יש קרוב ל-7 מיליון תושבים. החלוקה היא:

תקופות הצריכה                                       המספרים באלפים

גל הלידה 0-24                                                   3,025

גל היזמות 25-34                                              1,023

גל ההוצאות 34-45                                           787

גל הארגון 45-64                                               1,235

גל הגמלאות 65-90                                        669.3

——————————————————————

סה"כ                                                                 6,741.400

על מגמת הצמיחה, מבחינת היקף האוכלוסין ואולי גם על יכולות החיזוי שהיו בעבר, תעיד האנקדוטה הבאה:

עם הקמת המדינה הקים דוד בן בן גוריון צוות של עתידנים ושאל את העומד בראשו כמה אנשים תוכל מדינת ישראל להכיל? התשובה הייתה 2.5 מיליון תושבים.

כאשר מספר התושבים הגיע למספר זה שאל בן גוריון את המדען- האם לסגור את המדינה עכשיו?

כיום הערכת המדענים היא כי בעוד 50 שנה יחיו במסגרת הקו הירוק בין 14 ל 25- מיליון תושבים (הפער הוא בין המינימליסטים והמסכימליסטים). לאחרונה הפכה ישראל לקהילה היהודית הגדולה בעולם ולפי מגמה זו בעוד 30 שנה 70% מהעם היהודי יחיה כאן.

ועוד תחזית קטנה. היום פחות  מעשרה אחוז  מההון האנושי מייצר את כל צריכת האוכל של הגלובוס. לפני 200 שנה עשו זאת 90% מהאוכלוסייה.אם לעידן הנוכחי שלנו קוראים עידן המידע, המאופיין בטכנולוגיה ובשירותים, הרי העידן הבא יהיה עידן הידע, שאנו כבר מצויים במפגש איתו. הכוח המניע של עידן זה יהיה, לפי תחזית של פסיג, על פי סולם הצרכים של מסלאו _ המימוש העצמי.

ומה עם תהליך אובדן מקומות העבודה – תהליך שהעוסקים בתחום העבודה עדים לו וחרדים בגינו?

"החברה המערבית תוכל לשאת בתמיכה במובטלים בשיעור הנדרש (כיום כ10%) השאלה היא אם החברה תרצה בכך. זה עניין של פוליטיקה" ענה ד"ר פסיג לשאלתי.

ועתה הרשו לי הערה קטנה אחת, אם אפשר להקיש מההרצאה שהצרכנות היא המניע של הצמיחה וכבר ברור כי מבחינה דמוגרפית הרווחה עדיין רחוקה, כלום לא יהיה זה נכון להעלות את שכר המינימום לעובדים, כדרישת ההסתדרות, ולגרום לכלכלה לנוע.

עו"ד יהודית קנולר היא עורכת כתב העת לענייני עבודה "נטו+"

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.