וכל הכבוד לשר התחבורה

איציק ספורטא

חברת פרסום הוציאה לאור חוברת שבה מהללים את הישגיו של שר התחבורה. החוברת יצאה מוקדם מידי כיון ששר התחבורה הולך לרשום את שמו על אחד ההישגים החשובים ביותר שלו, שבירת שביתת עובדי מטרודן.

שר התחבורה, באמצעות מכרז פנימי אישר לחברת קוים להפעיל, בשלב זה, תחבורה ציבורית ללא תשלום בבאר שבע. בבאר שבע, כידוע, הופרטה התחבורה הציבורית וחברת מטרודן זכתה במכרז. עובדי החברה החליטו שהם בוחרים לעצמם ועד כדי שייצג אותם לצורך משא ומתן וחתימה על הסכם קיבוצי. אבל בישראל היום מעסיקים מנצלים את מצבם של העובדים, ויותר מכך אינם מבינים שישנן זכויות לאותם עובדים שביניהן זכות ההתארגנות, הזכות למשא ומתן, וזכות השביתה. זכויות אלו מוכרות באמנות בין לאומיות שישראל אשררה.

מה משמעות של זכות ההתארגנות, למשל, אם המעסיק אינו מוכן לנהל משא ומתן? אין משמעות. זכויות מצויות ביחסים בין הצדדים ליחסי עבודה. זכות של אחד מטילה חובה על אחר. בלעדי החובה על המעסיק זכותם של עובדים מתאיינת. אם כך, זכות ההתארגנות ללא מימושה על ידי הכרה של המעסיק בגוף המאורגן ובלעדי קיום משא ומתן הינה חסרת משמעות.

כמו במקרה חיפה כימיקלים דרום, כך במקרה עובדי מטרודן, מעסיקים ישראלים לא רק שאינם מאפשרים מימוש הזכות אלא פוגעים בה באמצעות כוחם העודף. איני מצפה לדבר מאותם מעסיקים, בעיקר עם הם נמנים על יוצאי משרד האוצר (היו"ר של מטרודן רן קרול הוא אחד מהם). אני כן מצפה מהכנסת להסדיר באופן ברור יותר את זכויותיהם של העובדים כקולקטיב.

בגלל חולשתם של העובדים יש להסדיר בחוק את דרך הבחירה של וועדים במקומות עבודה. למשל, כאשר רוב העובדים רוצים בייצוג, זה יינתן להם. רשות ממלכתית, או בית הדין הארצי לעבודה יהיו הגוף שיפקח על התהליך ויכיר רשמית בארגון שיצרו העובדים. כמובן שיצטרכו לחשוב על סנקציות מידיות כנגד מעסיקים הפוגעים בזכות הדמוקרטית הזו. מרגע שהוכר הגוף המייצג יחויב המעסיק לנהל משא ומתן. משפטנים אוהבים את הביטוי "בתום לב", לכן יחויב המעסיק לנהל משא ומתן בתום לב. בשלושה בינואר השנה הוגשה הצעת חוק של עמיר פרץ ואילנה כהן המחייב זאת: "הודיע ארגון עובדים יציג לעניין הסכם קיבוצי מיוחד, למעביד במקום העבודה שאין בו יחסי עבודה קיבוציים, כי הוא ארגון עובדים יציג, וביקש לנהל עימו משא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי מיוחד, תחול חובה על המעסיק לנהל משא ומתן עם ארגון העובדים". תאמרו, מה אתה רוצה יש הצעת חוק, אבל לטעמי זו אינה מספיקה.

סעיף נוסף צריך להיכלל בהצעת החוק והוא שחובתם של הצדדים במקרה של ארגון עובדים חדש להגיע להסכם. אם אינם יכולים לעשות זאת בעצמם תימצא הדרך להביא אותם לעמק השווה. יתכן שלאחר תקופת אותו הסכם ראשון יחליט המעסיק שהוא אינו רוצה בהסכם נוסף, כי אז יפעל על פי הכללים בחוק הסכמים קיבוציים ויבטל את ההסכם, אבל לפחות בכך יינתן סיכוי ליחסים קיבוציים.

בהיותי סטודנט של תחום יחסי העבודה ניסיתי להבין למה אחוז העובדים המאורגנים בארה"ב ובקנדה כל כך שונה (קנדה 32.2% ארה"ב 14%). על פניו נראה היה שמערכות יחסי העבודה הן זהות. אבל בהתבוננות קרובה יותר התברר שבארה"ב ישנה חובה לנהל משא ומתן בתום לב אבל אין חובה לחתום על הסכם, לעומת קנדה שם הייתה החובה לחתום על הסכם אחד לפחות, כמובן שיש עוד הרבה הסברים לשוני בין המדינות,  אבל זהו שוני מבני שקל לתקן. כך שאם כבר אנחנו מתקנים את החוק כדאי לתקן אותו כך שיאפשר לצדדים להתנסות בהסכם קיבוצי. 

תגידו עד עכשיו לא כתבת דבר על שר התחבורה, אז למה כתבת עליו בפסקה הראשונה? מהסיבה הפשוטה שלעיתים כדי לממש את זכותם עובדים פועלים באמצעות אחד הכלים הבודדים שיש להם על ידי מימוש זכות השביתה. עובדי מטרודן עושים זאת כבר חמישים יום. שר התחבורה במקום לאלץ את הצדדים להתדיין, תפס צד, והחליט שיש לשבור את השביתה. הוא עשה כבר כמה צעדים, האחד איפשר לבעלי מוניות לפעול במקום קווי האוטובוס והשני, על ידי מתן זיכיון לחברת קווים להפעיל תחבורה ציבורית בבאר שבע במהלך השביתה. זהו תקדים שיחליש עוד יותר את כוחם של העובדים, כיון שכל מעסיק בעתיד שיתקנא בנאורותו של שר התחבורה ישכור עובדים שיחליפו את העובדים השובתים. רק להזכיר, מעסיקים אינם יכולים לעשות זאת היום. למשל, בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם (1996) נקבע כך: "קבלן כח אדם לא יעסיק עובדים במקום עובדים המשתתפים בשביתה…". יכולים לטעון שכאן המצב שונה, והוא אכן כזה, אבל הרעיון של החלפת עובדים שובתים הוא רע וצריך לעצור אותו. ולמה זה חשוב כיון שאם עובדים שובתים יכולים להיות מוחלפים אין שום משמעות לזכות השביתה, ואז אין כלים בידי העובדים להשפיע על המעסיק.

בשלב זה כאשר אין חוק המחייב משא ומתן וחתימה על הסכם אחד לפחות הפגיעה בזכות השביתה, אותה מוביל שר התחבורה, אינה רק פגיעה באותה זכות אלא גם בזכות ההתארגנות והזכות למשא ומתן. אני כבר מכין חוברת המשך שתשבח את גדולתו של הגאון מיבנה.

* דיווח יומי על השביתה במטרודן.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.