אדריכל המיתונים המתוכננים

עזרא דלומי

אברהם טל מונה אתמול ב"הארץ" את הנימוקים בעד ונגד העלאתו של פישר ארצה לצורך מינויו לנגיד. כמעט כצפוי, בשקלול הבעד והנגד, גובר בסופו של דבר "הבעד". "קשה להעלות על הדעת פסילת מועמד כזה", מסכם טל את מאמרו.
ואולם, לטעמי, הפיסקה החשובה ביותר במאמר היא זו: "פישר אמר בינואר 1998 בגלוי מה שפוליטיקאים נמנעו מלומר בפומבי – שהמשק הישראלי הוכנס למיתון באופן מודע".

לאמירה הזו יש משמעות עמוקה מבחינת השפה, התודעה והפוליטיקה של חיינו. אנחנו מרבים לומר "המשק נקלע למיתון", או "פרץ משבר כלכלי" ובכך מדחיקים את העובדה שברוב המקרים מדובר במעשי ידי אדם. אולם אנשים אינם מסוגלים להעלות על הדעת שהשלטון או אליטות כלכליות יכולים לגרום להם רע ולכן הם אינם מסוגלים לשייך את סיבלם לגורם אנושי-שלטוני. עדיף להם לא לייחס זאת לאיש. שהרי באמירה "המשק נקלע למיתון", האשמה היא על המשק שזה כולנו ולא על הקברניטים. זה נכון אגב גם ל"המלחמה פרצה" ועוד כיו"ב. בדיוק כמו שאמר הנשיא קציר אחרי מלחמת יום כיפורים: "כולנו אשמים". בכך פטר את השלטון מאחריותו.

 
פרדוקסלית, בהתייחסות של האדם אל סיבלו כאל נתון אובייקטיבי, יש הרבה מן הנוחיות. זאת כיוון שהצבעה על האשם הממשי תחייב אותו לפעולה שכרוכה בהתגייסות, בספיגת ביקורת ועלבונות מצד המיינסטרימים למיניהם.
היום כבר יותר ברור שהתכנית ל"יצוב המשק" מבית מדרשם של ברונו, פישר וכו` ושמומשה ע"י פרס הלייבור ומודעי, לבד מהיצוב נועדה – באמצעות שערי ריבית גבוהים, חוקי הסדרים והורדת שכר – לחלק את המשק הישראלי מחדש, באופן בלתי שוויוני. המעטים שצעקו את זה אז נחשבו למשוגעים, מפירי שלווה וגורמים נזק לכלכלת ישראל. מי היה יכול לשאת מחיר כזה? בדיעבד, סטנלי פישר מודה שהמיתון ועימו האבטלה והשכר הנמוך הם מעשי ידי אדם.

מכיוון שאת תמימותי איבדתי מזמן ואינני קונה את פישר המשווק כאלטרואיסט "המוותר על משרה של מיליונים לטובת נגידות בנק ישראל", אני תוהה מהי האג`נדה הסמויה של האיש שעיצב כלכלות של מדינות ברוח הקונצנזוס של וושינגטון. זאת כיוון שכל תכלית "הקונצנזוס" הזה היא להעביר, באמצעות ההפרטות, את עושרן של המדינות לידיהם של התאגידים הגלובליים כמנהלי העולם הכלכלי שלנו.
אולי, רק אולי, עוד לא נגלה שנגיד בנק ישראל הוא בעצם נגיד המזרח התיכון החדש שבא לעשות באזורנו סדר כלכלי קולוניאלי בשירותם של כל מיני קרנות ותאגידים. בשביל פחות מזה לא כדאי לוותר על משרה של מיליונים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.