ממטרודן עד איגודים בצרפת ודנמרק

חשבתי להתייחס לסאגה הבלתי נגמרת של המענק לווקטור מדינה ששכר יועץ תקשורת, את בנו, וזעקת היו"ר פרי שפוגעים בו, ותמיכת הבעלים ביו"ר ועוד. או אולי להתייחס למכירת בנק דיסקונט שבמקרה הטוב תהיה בשווי של 80% מההון העצמי שלו, או לדברי ראש הועד בבנק שהוא בעד הפרטה אם היא תהיה לטובתו. אבל החלטתי שלא. 

רק להזכיר שביתת מטרודן נמשכת והתחבורה הציבורית מופעלת בחלקה על ידי חברת "קווים" שיובאה כדי להפר את זכויות ההתאגדות והשביתה של העובדים, העובדים שהפגינו מול בית המשפט פוזרו על ידי המשטרה כיון שלא קיבלו אישור להפגנה, כידוע מדינת ישראל היא מדינת חוק. עוד איזה דבר על המעסיקים, הקטר של הצמיחה, אדוני הארץ אשר בלעדיהם היינו יושבים במערות אוכלים חול וממלמלים מילים בלתי ברורות, מתברר שהללו חולשים על הון שחור. כך אומר פרופסור פרידמן: "מגזר המעסיקים חולש על כספי כלכלה שחורה בהיקף גדול עקב עקיפת חוקי העבודה כגון חוק שכר מינימום". בישראל במקום לאכוף עוקפים.

קיצוץ של 5.5 מיליארד בתשלומים של הביטוח הלאומי לקצבאות ילדים, דמי אבטלה הבטחת הכנסה הם אלו שבין היתר ממנים את ההטבות במס למי שמשלם מס בעיקר לאנשי השכר הגבוה בארץ. כדאי לקרוא את המאמר שדן בנושא, בעיקר את דבריה של לאה אחדות בעניין ואת תשובתו הלא מספקת של קפוטא ממינהל הכנסות המדינה.

עוד שני מאמרים מעניינים  שנוגעים למעמדם של איגודים באירופה, האחד, המדווח על ירידה  בכוחם של איגודים שמתקשים להסתגל לשינויים הכלכליים,  תוך שהציבור חש שהם חזקים מידי, שזה אחד מפלאי העולם העכשווי. והשני, השוואה מעניינת משהו בין איגודים בדנמרק ובצרפת שמייצגים במידה רבה שני הפכים בתפיסה ובעוצמה.