• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

מדריך הטרמפיסט לחליסה

מתיתיהו שמואלוף

ארתור דנט גיבור הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" לא האמין כשבאו להרוס את ביתו. " חבל שלא קראת את המודעות של הועדה המחוזית" אמרו לו האנשים על מכונות ההריסה יותר מאוחר הוא נשכב מתחת לגלגלי הטרקטור, אך במקביל לאיום על הרס ביתו, התרחש אסון גדול יותר. כדור הארץ כולו נחרב, משום שהקימו כביש אינטר-גלקטי והודיעו על כך בועדת הגלקסיה ובמקרה לא אף אחד/ת מנציגי/ות כדור הארץ לא נכחו שם.

סיפור שרירותי זה הוא אחד המצחיקים שנכתבו על ידי הסופר הבריטי השנון, דאגלאס אדמאס, והוא מכיל בתוכו ביקורת נוקבת  על הבירוקרטיה שקמה ביחד עם מדינת הלאום המודרנית והוא זה שמוביל אותי לכתוב על המתרחש בשכונת חליסה בחיפה.

כבר כשאתה נכנס לחליסה אתה מרגיש שנכנסת לשכונה אחרת, ההבדל נוראי במיוחד כשאתה יורד משכונות השפע של הכרמל אל השכונות המוחלשות בתפר שבין הדר לנווה שאנן. התיישבתי באוהל המחאה, התושב המקומי נזהר, יידע אותי במתרחש, עיריית חיפה החליטה להרוס את העמודים התומכים של הבניין של אחת המשפחות בשכונה. לתושבים, שחלקם הם אלו שנשארו בחיפה אחרי אסון `הנכבה`, לא הוצע פתרון מקיף (כמו שנעשה בשכונות מעורבות אחרות, כמו ככביר – הַשְּׁכֵנָה לשכונת כרמליה)  והם נאלצו להגדיל את בתיהם, על מנת למצוא פתרון הולם לגודל משפחותיהם.

בשיחה באוהל המחאה עלתה שוב ההיסטוריה הפלסטינית המודחקת, וניזהר סיפר איך סבו לא וויתר לפולשים לביתו (בעקבות הנכבה) ואחרי שלוש שנים הוא קיבל את הבית בחזרה. בשיחה שוב נכחנו בעובדות על האזרחות הלא שווה במדינת ישראל של האזרחים הערבים, ובמיוחד עלה הנושא של הניסיון האינסופי של התושבים להתנהל בצורה דמוקרטית, אל מול המערכת השרירותית של הבירוקרטיה הציונית.

הבניין אשר מרפסתו מיועדת להריסה  נימצא אל מול אוהל המחאה. נזהר הסביר שקודם כל העירייה ביקשה שיהרסו את המרפסות הישנות כדי שאלו לא יתמוטטו. התושבים מילאו אחר הבקשה והרסו אותם והקימו מרפסות חדשות עם עמודים תומכים לבית, פתרון זה לא התקבל על ידי העירייה שבקשה להרוס את העמודים התומכים יחד עם המרפסות. התושבים ניסו למנוע את ההריסה במספר דרכים, ועדות המחוזיות ובתי משפט, והוציאו אלפי שקלים אך ללא הואיל. במכתב קצר וקר ומנוכר העירייה ביקשה שעד ה-6.2.2005 הם יהרסו את הבנייה הלא חוקית.

אוהל המחאה אירח בינתיים חברי כנסת ערבים, פעילי/ות שלום ישראלים, תושבי השכונה, אזרחים ערבים ויהודים, מזרחים ואשכנזים. ראש העיר של חיפה, יונה יהב שהבטיח כבר בעבר למצוא פתרון כולל לשכונה הענייה, נסע לויאטנם. לפי הבנתי והרגשתי, המקום על סף פיצוץ, התושבים אף שמו בלוני גז על הבניין (שאחד מתושביו הוא חולה לב עם עשרה ילדים). חלק גדול מתושבי השכונה מובטל מעבודה.  החשיבה בירוקרטית-ציונית הזניחה את התושבים (דרך אגב היהודים וגם הערבים סובלים באותה מידה, כי בשכונה גם מהגרים חדשים מאתיופיה ומחבר העמים) ויצרה סגרגציה וגטואיזציה מקומית.

ביום שבת הקרוב בשעה 13:00 תתנהל תהלוכת מחאה, של תושבי השכונה נגד הריסת הבית ובעד תוכנית כוללת לפתרון המצב של אי שוויון ואי מתן פתרונות דיור לתושבי השכונה המעורבת.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.