בימים אלה נערכים שני כנסים האחד, בדאבוס שוויץ שבו משתתפים בעיקר פוליטיקאים, כלכלנים ואנשי עסקים (World Economic Forum)). השני, בפורטו אלגרה ברזיל, בו משתתפים בעיקר ארגונים חברתיים (World Social Forum). משום מה השנה הדיווחים על דאבוס בעיתונים הישראלים לא בולטים, אולי בגלל ששר האוצר החליט לא להשתתף השנה בכנס.שני הכנסים אמצו לעצמם מוטו, של הפורום הכלכלי: "לקיחת אחריות לברירות קשות"(Taking Responsibility for Tough Choices). של הפורום החברתי: "עולם אחר אפשרי"(Another World is Possible).
אחד הנושאים שנידון בדאבוס נוגע לחובות של אפריקה, מדינות רבות באפריקה נמצאות במצב כמעט בלתי אפשרי של נסיגה מתמדת ברמת ואיכות החיים. ההצעה למחוק חובות מסתובבת כבר הרבה זמן, אבל משום מה זה לא נעשה. את שהתרחש בדיון אפשר לקרוא ב"הארץ" הנה קטע :" הזמר בונו, שהוביל אל הדיון, אמר כי המשתתפים מדברים מבלי להבין את הדחיפות של הגשת הסיוע. בונו עומד בראש ארגון DATA, אותו הקים במטרה לסייע למדינות אפריקה. לעומת זאת, לא היה קשה אתמול למצוא במגזר העסקי הסברים למה לא לסייע. "התאגידים הוקמו כדי לייצר ערך, לא כדי לייצר ערכים", אמרו חלק מהמשתתפים. "החוק האמריקאי מחייב דירקטור לקבל החלטות שטובות לבעלי המניות. אם יפעל לטובת מדינות אפריקה הוא יפעל בניגוד לחוק, אלא אם יוכיח, שבכך הוא משרת את טובת החברה לטווח ארוך", אמרו אחרים.
אנשי עסקים תמיד יכולים להתחמק מאחריות, בלי או עם בחירות קשות, על ידי הסתמכות דתית במחויבותם למקסם את הונם של בעלי המניות. אם לתאגידים אין שום אחריות חברתית או ערכית כי אז אין לחברה שום אחריות, כלפי היצורים הפיקטיביים הללו, והיא יכולה לעשות בהם כבשלה. מי שאין לא אחריות מוסרית אין שום סיבה שתהיה אחריות כזאת כלפיו.
ברטוריקה נראה שהפורום החברתי משפיע על הדיונים של הפורום הכלכלי, אבל נראה לי שכל עוד ראשי התאגידים ימשיכו לראות עצמם רק כשליחי בעלי המניות לא יחול שינוי מהותי במדיניות. הם אולי יתרמו כסף אבל לא ישנו מהותית את מדיניותם.