מדיניות הטרנספר לערי הפריפריה

בחודשים האחרונים מתבצע בחסות משרד השיכון “טרנספר חברתי” לערי הפריפריה, יחד עם חברות הדיור הציבורי ומשרד האוצר המעוניין לקדם את תהליך ההפרטה של חברות הדיור הציבורי הממשלתיות.

משרד השיכון והחברות המשכנות דיירים בדירות הדיור הציבורי מבצעים “טרנספר חברתי” של זכאים לסיוע בדיור ציבורי ממרכז הארץ לערי הפריפריה, מתוך ידיעה ברורה שהזכאים שנשלחים לערי הפריפריה הם במצב סוציו-אקונומי נמוך ולפעמים חסרי כל.

אותה שכבת אוכלוסיה, הזכאית לקבל סיוע בדיור מהממשלה ומוסדותיה, עוברת סידרה של עינויים שמפעילים משרד השיכון והחברות המשכנות, עד שלאזרח שהתייאש לגור באוהלי מחאה ברחוב ומהטיפול הנוקשה של המוסדות, אין ברירה אלא לקבל את הצעות הדיור שמעמידים לרשותו המוסדות בערי הפריפריה. כך מוצא עצמו זכאי לסיוע בדיור ציבורי מירושלים, מקבל דירת סיוע ממשלתית בדימונה, ירוחם, מצפה רימון או באחת מערי הפריפריה האחרות בארץ.

הזכאים לדיור ציבורי, העוברים “טרנספר חברתי” לערי הפריפריה, מצטרפים למעגלי המצוקה והעוני של העיר, הנסמכים על מחלקות הרווחה שקרסו זה מזמן בשל עומס המצוקות והפונים כתוצאה מהמצב הכלכלי המדרדר והמחסור בתקציבים שקוצצו ע"י הממשלה וראשי הרשויות בתוכניות ההבראה שנכפו עליהם.

משרד האוצר, שמתכוון להפריט את החברות הממשלתיות לדיור ציבורי ולהעבירן לבעלי הון שירכשו את הנכסים של החברות וינהלו את הדיור הציבורי, נקט במספר שלבים שנועדו לקדם את תהליך ההפרטה המתוכנן. בשלב הראשון : נעשה מיפוי של הדירות ברחבי הארץ וקבלת הערכות שמאי לערך הדירות. בהתאם לממצאים שהתקבלו במשרדי הממשלה, התגבשה החלטה לשמור את הדירות בעלות הערך הכספי הגבוה שיהוו את גרעין הדירות בעל ערך הנדל"ן הגבוה והאכותי להפרטה, לדוגמה: דירות הדיור הציבורי בירושלים, חיפה ותל-אביב, ערכם גבוה במאות אחוזים מערך הדירות בערי הפריפריה. בשלב השני : משרד השיכון חובר לתהליך ההפרטה למשרד האוצר ומונע מרבבות אנשים בעלי זכאות לדיור ציבורי בערים הגדולות לקבל דיור במקום מגוריהם, דבר המוביל את מחוסרי הדיור לצאת למאבקי מחאה ברחוב אשר מתוקשרים ומתועדים ברחבי המדינה. בשלב השלישי : לאחר שהתישו את מחוסרי הדיור במאבק בערים הגדולות, מגיע השלב שבו מוצעות לזכאים דירות בערי הפריפריה כדימונה, ירוחם ומצפה רימון. בשלב הרביעי : החברות הממשלתיות המשכנות קולטת את מחוסרי הדיור, שנעשה להם טרנספר ממקום מגוריהם ומציגה בפניהם 3-4 דירות לבחירת הזכאי לסיוע בדיור ממשלתי.

מחוסרי הדיור שזכאים לסיוע בדיור ציבורי בעריהם, מקבלים את הסיוע הניתן להם בערי הפריפריה כתחליף למגורים במאהלי המחאה או ברחוב ללא קורת גג, ומגיעים לערי הפריפריה כשהם במצב סוציו- אקונומי נמוך, מחוסרי כל ובעיקר שבורים נפשית ופסיכולוגית מהמעבר למקום חדש, מנוכר וזר ומייד מצטרפים למעגלי המצוקה והעוני הקיימים ממילא בערי הפריפריה.

הטרנספר החברתי מתבצע בהסתר, רחוק מעיני התקשורת ומתחת לאפם של ראשי הערים, פרנסי הקהילה ותושבי ערי הפריפריה, שאינם חשים בתופעה החמורה של הגברת הלחצים על מוסדות הרווחה, שאינם מסוגלים אפילו לסייע לתושבים הוותיקים.

כשבוחנים את התנהלות משרדי הממשלה, האוצר, השיכון והחברות המשכנות, מזהים בברור שהמדיניות הכלכלית התומכת בהפרטת הדיור הציבורי, פוגעת קשות במרקם החיים של ערי הפריפריה, שחדשות לבקרים מקבלת "מכות" שלטוניות אכזריות ביותר. “טרנספר חברתי” זה לערי הפריפריה ללא טרנספר תקציבי ממשלה לרווחה קובר עמוק את ערי הפריפריה בתוך מצוקות חברתיות קשות ביותר ומהווה נידבך דורסני של קהות חושים חברתית-כלכלית שלטונית.

אני חייב לציין בהבלטת יתר שאין בליבי כלום נגד הדיירים החדשים שנעשה להם “טרנספר חברתי” לערי הפריפריה. אני אפילו קורא לתושבי ערי הפריפריה לתמוך ולסייע לדיירים החדשים מפני שהם במצוקה קשה ביותר, יש בליבי על ממשלת ישראל ובפרט על שר האוצר, שמעודד את הטרנספר החברתי לערי הפריפריה ולא דואג שעם הטרנספר יעבירו גם את הכסף והתקציבים לרשות המקומית ולאגפי הרווחה שיהיה בידיהם לתמוך בדיירים החדשים שמגיעים לערי הפריפריה.

רק פעולה אקטיבית של ראשי הערים וחברי מועצות העיר מול השלטון, תפסיק את הטרנספר החברתי-כלכלי שמתבצע בצורה מחפירה כלפי תושבי ערי הפריפריה, שמנסים כבר שנים רבות לבנות ערים עם איכות חיים, מקומות עבודה, חינוך טוב וחברה תרבותית חברתית איכותית.