וול-מארט, העתיד כבר כאן

איציק ספורטא

חברת וול-מארט החליטה לסגור את אחד מסניפיה בקנדה בגלל שהעובדים בו העזו להתארגן. וול-מארט כזכור גם נתבעת על ידי העובדות בה על כך שהיא מפלה אותן. וול-מארט היא כיום אחת החברות הגדולות בעולם והיא מעסיקה מעל מיליון מאתיים אלף עובדים, יותר מחצי מן העובדים בישראל. כמו כן מכירותיה ב-2004 היו 256 מיליארד דולר ורווחיה מעל תשעה מיליארד דולר. ממה בדיוק חושש הדינוזאור הזה? ניחשתם נכון מהתארגנות של עובדים. כידוע לכם לוול-מארט אין עובדים רק שותפים, כך שעל פי תפיסת עולמה אין מקום להתארגנות של שותפים כי כולם, כביכול באותה סירה.

בשתי חנויות של החברה החליטו העובדים להתארגן ואף הצליחו, שתי החנויות נמצאות בחבל Quebec . כמובן שהחברה האמריקאית הרגילה למערכת הארה"ב הידידותית ביותר למעסיק הבלתי נאור לא קיבלה החלטה זו של העובדים שוויון נפש. אבל מה לעשות שבקנדה, כמו שכבר כתבתי כאן, מספיקה הסכמה של רוב העובדים להתארגן ובאישור הרשות המתאימה ניתן אישור לכך ללא צורך במערכת בחירות כפי שנהוג בארה"ב. בנוסף יש חובה לחתום על הסכם קיבוצי, כאשר הצדדים לא מצליחים בכך בכוחות עצמם ישנו תהליך של בוררות המביא הצדדים להסכם. וול-מארט הפטריוטית והמטיבה מתקשה להתמודד עם כך. והדרך היחידה אותה היא מכירה היא סגירת אותה חנות, לטענתה דרישות העובדים יחייבו אותם להעלות שכר ולשכור עובדים נוספים. זוהי החברה שבה עובדים נאלצים לעבוד שעות בלי שיחשבו להם לשעות עבודה (תיאור תנאי העבודה אפשר למצוא בספרה של ברברה ארנרייך, כלכלה בגרוש) , זוהי חברה שמנצלת את מערכת הרווחה כדי לסבסד את רווחי הענק שלה. וכעת בצר לה היא מאיימת לסגור חנות בגלל שהעובדים, מה לעשות, לא מתרשמים מהרטוריקה שלה.

הביטו בוול-מארט הסתכלו סביב ותגלו שגישתה מאומצת כאן על ידי אבירי השוק החופשי, העתיד כבר כאן, ראו מקרה מטרודן.  

כנראה שיעניין אותך גם: