• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

שכר תמורת עבודה, שכר תמורת אי עבודה, והממשלה הנדיבה

איציק ספורטא

 700 עובדי המועצות הדתיות אינם מקבלים שכר. הייתכן שבמדינת ישראל לא יקבלו עובדים שכר חודשים ארוכים? שאלה זו נשמעת הגיונית אבל לא כאן, כי זכורה לנו הלנת השכר ההמונית של עובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות. ההסתדרות טוענת שאי תשלום השכר מנוגד לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה שקבע שתשלום שכר הוא זכות יסוד. דברים כאלה אינם משכנעים את ממשלת ישראל הטוענת כרגיל את טענת הסרק הבאה: "החלטת בית הדין לעבודה חלה על חובות השכר שנצברו עד אוגוסט, ושולמו עד השקל האחרון. החלטת בית הדין אינה רלוונטית למשבר הנוכחי, אך למשרד ראש הממשלה יש מחוייבות לתשלום שכר העובדים, והוא יעשה כל דבר חוקי שביכולתו כדי להביא לתשלום שכר העובדים".

אבל לא לדאוג יש המקבלים שכר גם כאשר אינם עובדים, דוגמה מובהקת לכך הוא המקצץ המהיר במזרח, אלי יונס, הלה עבד בבנק פועלים שישה עשר חודשים, זמן מועט לכל הדעות. בזמן זה פיטר משהו כמו 800 עובדים ויצא לדרך חדשה בבנק מזרחי שבו מנסה לעשות את אותו דבר. כעת הוא הגיע לפשרה שעל פיה ישולמו לא שישה מליון שקל נוספים על שכרו בתקופה בה עבד. יוצא שעבור חודשי עבודתו בבנק קיבל 12 מליון שקל, משכורת לא רעה. שכרו החודשי של המנכ"ל שווה ערך לשכרם של 225 עובדים בשכר מינימום, ושכרם של כמעט 110 עובדים שמשתכרים את השכר הממוצע במשק.

אם כבר מדברים על כסף ויתרה מדינת ישראל על שלושה מיליארד שקל שהיו אמורים להגיע לביטוח הלאומי בהסכם עם המעסיקים, שעל פיו תשלומי המס של המעסיקים על שכר יקטן משמעותית. ממס של כמעט שישה אחוז לשכר של עד חצי מהשכר הממוצע ל-3.1%, ירידה של 47%. מנכ"ל הביטוח הלאומי אומר שאפשר למצוא שימושים טובים יותר לסכומים הללו, אבל מי הוא בכלל? זאת לזכור, אותו מס היה 15% בשנות השמונים כך שהשיעור החדש נמוך ב-500% משהיה. האם כל ההטבות הללו שיפרו במשהו את מצב התעסוקה? עיון קצר בנתוני האבטלה מוכיח שלא. נניח שהשכר הממוצע של עובדי מועצות הדתיות הוא 5000 שקל, בסכום ההטבה למעסיקים היה אפשר לשלם ל-700 העובדים שכר לתקופה של 914 חודשים, שהם 76 שנים, לא מעט.

הממשלה הנדיבה ממשיכה בדרכיה ומפריטה מפעלים במחירי מציאה. אתמול פורסם בדמרקר שחברה של התעשייה הצבאית נמכרה ב-2.5 מיליון דולר כאשר הרווח השנתי שלה הוא שלושה מליון דולר. הכותרת של המאמר הייתה "מכירה בנזיד עדשים", שם גם מוזכרים מכירות במחירי סוף העונה גם של בנק דיסקונט ושל צים ועוד היד נטויה. משום מה היום ב"הארץ" פורסמה כתבה דומה על ידי אותו כתב, ניצן כהן, שכותרתה "האוצר מוכר מפעל נשק שמרוויח 3 מיליון דולר בשנה תמורת 2.5 מיליון דולר בלבד" מה קרה במעבר בין שני העיתונים שהם אותו עיתון? תארו לכם שאתם קונים דירה ולאחר שנה אתם מחזירים את ההשקעה, או ששכר הדירה יהיה מופרע לגמרי או שמחיר הדירה יהיה נמוך להפליא. לדירה ששווייה 150000 שכר הדירה היה צריך להיות מעל שנים עשר אלף דולר לחודש. נשמע הגיוני? כן על פי חישובי האוצר, כנראה שאותם אלו שעורכים את החישובים טרם למדו את פעולות החשבון הבסיסיות.

כנראה שיעניין אותך גם: