ולא שלא שלחו את התימנים לזה

מסביב למדורה

חברתי נורית הסבה את תשומת ליבי לאחת מכותרות המשנה בכתבתה של אמירה לם שפורסמה היום במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", הנפוץ במדינה. הכתבה פורסמה לרגל יציאתו לאור של ספר על מעללי חטיבת הראל במלחמת 1948. אחת מכותרות המשנה זועקת: "היה אצלנו בפלוגה בחור ממוצא תימני שנהג לכרות אזניים של ערבים ולהביא אותם הביתה למשפחה". מוצאו התימני רלוונטי עד מאוד, ציינה נורית בהתפעלות, שכן ידוע שתימנים נהגו להתעלל בפלסטינים יותר מאשר, נגיד, פולנים או רוסים (אולי יש לתלות את האשם בחילבה). ביחד תהינו מה במיומנויות העריכה של עובדי העיתון הצהוב במדינה מאפשר להם לבור בצורה כה מרשימה את המוץ מן התבן. עצם העובדה שמוטק`ה בן פורת טרח לציין את מוצאו התימני של כורת האזניים לא הפילה אותי מהכיסא. שהרי זהו טיב הפלמ"ח  – "הוא איננו משאיר כל מלאכה לשלא משלנו", והרי תימנים, בסופו של דבר, הם לא משלנו, ולכן גם כאשר הם מבצעים מלאכות שונות מטעמנו – הם תמיד יישארו תימנים. נפלא מבינתי, איך (אחרי שלא סיננ/ה מלכתחילה את הגזענות הזו מהכתבה) בחר/ה העורכ/ת מתוך שלל תיאורי הזוועה להבליט דווקא את הפרט האתני הזה, שמסמן את התימני כשוליה הסהרוריים של עשייה סהרורית. חלקו של התימני נפקד כמובן מעריכת חשבון הנפש  מקץ 57 שנה,  ומכתיבת הוידוי בדברי הימים של האומה. החרטה, זאת עלינו לדעת, שמורה גם היא לבעלי הבית בלבד. בעלי הבית – להם בלבד שמורה האפשרות להכחיד בשיטתיות את פועלם של התימנים בבניין הארץ מדפי ההיסטוריה כמו גם את ההתעללות השיטתית מטעמם בתימנים ואת השלכותיה. מעניין מדוע בכותרת המשנה לא הופיע, למשל, תיאור השלל שנבזז על ידי היחידה והובא אחר כבוד לבתי הלוחמים בקיבוצים, או משפט על רפול (ממוצא לא רלוונטי, כי הוא ישראלי, כמו רוב רובם של לוחמי חטיבת הראל ,העשויים ללא חת, יפי הבלורית והתואר) שהשליך ערבי למות בכוורת.

האיש ללא מוצא

מזל טוב! ל"אשכנזי העולץ" גידי גוב נולד תקליט חדש! שבעה שירים מתוך התקליט נכתבו והולחנו על ידי עמיר בניון, "מרוקאי עגמומי" משכונה ד` בבאר שבע. לרגל התקליט פורסם ב"סופשבוע" של מעריב ראיון עם גוב – האיש והתדהמה. לשאלה האם קיימת בעייה עדתית בארץ השיב גוב "כל עוד יבעירו אותה, היא תישאר אקטואלית לנצח. זה לא היה קיים פעם, אגב". לראייה הוא מביא את טיעון הנצח: "כשאני הייתי צעיר, לא ידעתי בכלל מאיזה מוצא אני. נשבע לך". הבה נעזור לגידי, ילדים! הוא לא יודע מהו מוצאו! כמה חבל שבאותם ימים לא נמצאו עורכים תאבי דעת ומיומנים, כמו אלה המשמשים היום במוסף 7 ימים. שהרי לו באותם ימי תהילה של האיש הצעיר ללא מוצא הייתה מתפרסמת כותרת משנה נוסח "גידי גוב, ממוצא פולני, זכה אמש במקום השלישי בתחרות הזמר העברי" – ודאי יכולים היו להיחסך ממנו בלבול ותהייה ולילות ארוכים של נדודי שינה בשאלה המייסרת על אודות מוצאו. אבל לא איש כגידי גוב ימנע מאיתנו, בשל חסכי הידע שלו על מוצא וכאלה, את ההכרה לה אנחנו משוועים: "אני לא אומר שלא נעשו עוולות, ולא שלחו את התימנים לזה וכו`" כך במקור. בחיי. "שלחו את התימנים לזה". לאן שלחו אותם בדיוק? לכרות אזניים של פלסטינים בנבי סמואל? לגלות ממושכת בהרי אורל? לשיט תענוגות בים הבלטי? לאן? והמשנה נמשכת: "היו דברים, כמו בכל העולם. בכל העולם היו מיעוטים שהקשו עליהם. הייתי בספרד, אז שם יש את קטאלוניה שמתעבת את ספרד. הגאווה הלאומית שם עזה, אבל אף אחד לא חולם לשבור משהו, לצייר צלבי קרס או כאלה.  יש עולם, יש שמש, יש חיים. השנאה נשארת בכדורגל". ויוה ספרד! אבל למרבה הצער אנחנו לא ספרדים, אצלנו השנאה לא מתבטאת רק בכדורגל, ואנחנו, עיוורים שכמותנו, מתעלמים מהשמש, ומפספסים את טעמם האמיתי של החיים. "אני אשכנזי גאה, באמת, ואני חושב שאנחנו הולכים ונכחדים…כל פעם יש את השיחה הזו, שאני מזדעזע מעצם קיומה, שסופרים כמה מזרחים יש בממשלה, או במשהו. בשביל מה? באופן טבעי יהיה בסדר… תפסיקו לספור לפי מין וצבע… ". ואם בשלב הזה, קוראות וקוראים יקרים, התחלתם לגלות קוצר רוח כלפי נטייתכם הקטנונית להיטפל לסוגיית המוצא ברשימת בעלי ההון בישראל, ואם גמלתם בליבכם לחדול מהתהייה המייסרת מדוע מזרחים וערבים ממלאים בהמוניהם את בתי הכלא בישראל, ולצאת תחת זאת אל השמש הנפלאה, ולטעום את טעמם האיכותי של החיים בישראל, גידי ואני מעודדים אתכם בכל לשון לעשות זאת! משאבי ארץ החלב והדבש קוראים לכם, לכולכם, לא משנה מאיזה מוצא אתם, ערבים כיהודים, מזרחיות מודעות ואשכנזיות שאינן יודעות את מוצאן – לעסוק בדברים החשובים באמת: שמש, ים, וכדורגל! כשתתחילו באמת לעשות חיים, תפסיקו לבדוק את ההרכב הגנטי של יושבי שיכוני העוני ובתי הכלא בישראל. ולסיום, עצה נוספת מגידי: "אני חושב שהחיבור בין התרבויות היה צריך לקרות בבית ספר. בחוגים. בשכונות. אבל שם הייתה הסתגרות. אם יש איבה זה רק בגלל שלא מדברים". ובכן, הנה שיעורי בית לתושבי רמת השרון: מצאו את המזרחי הקרוב למקום מגוריכם ודברו איתו על כדורגל. אולי עוד יצא מזה תקליט.