הדו"ח של כח המשימה הלאומי הקרוי דו"ח דברת, נעלם קצת מהכותרות, אבל מפעם לפעם אפשר למצוא התייחסות לנושא. כידוע, חלק מן ההמלצות צריך להיות מיושם בשנת הלימודים הבאה. מתברר שהן באוצר והן במשרד החינוך אין התלהבות גדולה ואין צפייה ליישומו של הדו"ח.
בכיר באוצר: "לבנת ממשיכה להילחם למימוש המהפכה בחינוך כאילו זו אינה מתרסקת לה מול הפנים. האוצר רוצה באמת לעזור, אבל לא יכול; דרושים לנושא הזה סכומי עתק, ואין מאיפה לקחת אותם; נתניהו אישית לא ממש מתלהב, המנהלים בבתי הספר עוד פחות, המורים מיואשים, ההורים מתארגנים, רוב ראשי הרשויות מסתייגים, ועגלת תוכנית הרפורמה מתפרקת עוד לפני שיצאה לדרך".
בכירה במערכת החינוך: "לדברת היו כוונות טובות ואני מאוד מעריכה אותו. אבל יש חורים גדולים ברפורמה שלו, ובלי כסף כבד היא לא תזוז לעולם. השגיאה שלו הייתה שהוא הסכים להכניס את הראש הבריא שלו למיטה החולה של החינוך בלי שתהיה לו התחייבות ביד משר האוצר להקצאת מיליארד שקל ויותר לנושא זה. הוא טעה בכך, ועכשיו כולם יודעים שלא יהיו כיתות של 24 תלמידים, הצפיפות תישאר אותה צפיפות, לבעיית האלימות אין בינתיים פתרון.." (מרדכי גילת, הרפורמה, היו"ר הטיוח, ידיעות, 18/2/2005 ,עמ` 18).
בהנחה שהדברים שצוטטו למעלה נכונים יש פער מאוד גדול בין התדמית שמנסים להציג דברת, שר האוצר, ושרת החינוך לבין הלך הרוח במשרד האוצר ומשרד החינוך. מתחזקת התחושה שכח המשימה הלאומי פיתח תוכנית שרק החלקים שעלותם מינימאלית ייושמו בעוד החלקים המשמעותיים לשיפור מצב המערכת יישארו כאות מתה.