ילדים עניים ותרומות

אתמול ניסיתי לראות את השידור הבומבסטי הנקרא "יומטוב" אותו מסע התרמה למען ילדים בסיכון. לאחר כחמש דקות הרגשתי קבס, בחילה, מיאוס ואם הייתי טוב יותר במילים נרדפות גם אותן הייתי כותב. מה שראיתי זה קדימון אדיר לתוכניות הזכיין שהואיל בטובו לגייס כספים למען ילדים. שתי תוכניות כיכבו, "כוכב נולד" שכידוע תשודר בקרוב, ו"ארץ נהדרת" שהמנחה שלה לא נלאה להזכיר, יותר מפעם אחת, שהתוכנית תשודר ביום חמישי ולא ביום ראשון. ניכר היה בו שבשביל האזכור הזה הוא הטריח את עצמו לשידור.

חלק מאותם הדואגים לעתיד הילדים הצביעו למען מפלגות אשר פעלו רבות כדי שאותם ילדים יגיעו למצב אליו הגיעו. מדיניות הממשלה בשנים האחרונות, בראשות שרי האוצר שלום ונתניהו, היא אחד הגורמים המרכזיים לעליה המשמעותית באחוז הילדים העניים בישראל. ב-1999 24.9% מן הילדים בישראל היו עניים בשנת 2003 (דו"ח העוני האחרון) היו כבר 30.8% ילדים עניים, עליה של כמעט שישה אחוז בחמש שנים.  הקשר בין השידורים המתרימים למצב הילדים הוא קשר הפוך, ככל שיש יותר ילדים עניים יש יותר אירועי התרמה וההיפך.

לא רק זאת אירועי התרמה מסחריים בעליל הופכים לחלק מתוכנית הלימודים של ילדי בתי הספר היסודיים כפי שמדווחת  ענת באלינט: "תירוש מודה כי לא היתה מודעת כלל לעובדה כי "יומטוב" הוא שידור עתיר חשיפה פרסומית. "ראיתי את הערך שבכך", היא אומרת, "לא הייתי מודעת לחשיפת הגופים המסחריים. מאוד התלהבתי וזה נראה לי מתאים לשלב בין שבוע כזה לחשיפה תקשורתית של הנושא". מהמשרד נמסר עוד כי שיתוף הפעולה עם קשת עבר בדיקה משפטית". מנכ"לית משרד החינוך לא הייתה מודעת לחשיפה הפרסומית, נו באמת, איפה בדיוק היא חיה? החשיפה הפרסומית היא העיקר הן לזכיין, הן למשתתפים והן לכל החברות התורמות.

מהמשתתפים באירוע איני מצפה לדבר הם משחקים את המשחק שלהם, מהאזרחים, שאני מניח שרוב התרומות מגיעות מהם, אני מצפה להבין את הקשר הברור בין מדיניות לבין מצבם של ילדים ואחרים בחברה ולהסיק מכך את המסקנות המתבקשות. אחת מהן היא לא לשתף פעולה עם מי שמעצים את העוני, וכאשר תורמים משהו לדרוש שלתרומה יהיה מצורף מסר הדורש שינוי מהותי ולא קוסמטי של המצב.