פילוסוף הבית והכרוב הכבוש של עורך "ידיעות אחרונות"

יוסי דהאן

תמיד אפשר לסמוך על פילוסוף הבית שינפק איזה טיעון פילוסופי דה לה שמאטה לתמוך בעמדת המימסד הבטחוני, היום כותבת ענת באלינט, כתבת התקשורת של "הארץ" כי ועדת וינוגרד (הכוללת את השופט בדימוס אליהו וינוגרד, הפרופ` גבריאלה שלו והפרופ` אסא כשר), שמינה משרד הביטחון כדי לדון בסמכויות הצנזורה הצבאית, מתכוונת להמליץ על הרחבת סמכויות הצנזורה הצבאית.

"הוועדה מתכוונת ככל הנראה להגיש הצעת חוק שתאפשר לעקוף את הלכת שניצר שקבע בעבר בג"ץ ושעל בסיסה מתנהלים יחסי העיתונות והצנזורה הצבאית כיום. לפי הלכת שניצר, שנקבעה בעתירה לבג"ץ שהגיש העיתונאי מאיר שניצר נגד הצנזור הצבאי, הצנזורה רשאית לפסול ידיעה רק כאשר יש בה "ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה"".

"צנזורה זו לא בושה" אמר פרופ` כשר בדיון שהתקיים לאחרונה בועדת החוקה בכנסת. ""אנחנו נמצאים, לפחות בארבע השנים האחרונות, בלחימה מתמדת. כאשר אתה נמצא בלחימה מתמדת, הצורה שבה אתה מתייחס לסודות היא שונה. ברגיעה אתה מתייחס לסודות כאילו זה משהו אסטרטגי. כשאתה נמצא בלחימה מתמדת, האינפורמציה בקשר לפעילות שתהיה הלילה היא דבר שיכול לעלות בחיי אדם".

הטיעון הזה בנוסח "שקט יורים", הוא טיעון מופרך העושה שימוש ציני במושג "חיי אדם" על מנת למנוע ביקורת ולפגוע בזכותו של הציבור לדעת על פעולות זרועות הביטחון. הנוסחה הקיימת שאינפורמציה ש"יש בה ודאות קרובה לפגיעה ממשית בבטחון המדינה" מספיקה לצנזור על מנת להגן על חיי אדם. אני מניח שהסמכויות החדשות שתקנה הוועדה לצנזורה ימנעו פרסום חיסולים ממוקדים ופעילויות אחרות שתורת המוסר של כשר מכשירה, רק שמעתה כל הפעולות הצודקות הללו יעשו בסתר.

הנה ידיעה מעניינת על תביעה שהוגשה נגד העורך המיועד של "ידיעות אחרונות", יקיר משפחת מוזס, כרוז "מכבי תל אביב", מפרסם "רשת סנסור" ומפיק ועורך "כלבוטק" – רפי גינת.

"דני לבנשטיין, ששימש ככתב כלבוטק בין השנים 1979 עד 1994, כשהתוכנית שודרה בערוץ הראשון, הגיש היום לביהמ"ש השלום בתל אביב תביעה בסך 150 אלף שקל נגד נגד רפי גינת הפקות, נגד רפי גינת עצמו ונגד רשת, בטענה להפרת זכויותיו המוסריות בעת שידור חוזר של כתבה שיצר.

לבנשטיין טוען באמצעות עו"ד עמית דולב, כי במסגרת תוכנית מיוחדת במלאת 25 שנה לכלבוטק, שודרה בשנית אחת הכתבות הבולטות שהכין – כתבה העוסקת באופן הכנת כרוב חמוץ. הכתבה שודרה בלא שניתן לו קרדיט וקטעי הקריינות שבוצעו במקור על ידו הוחלפו בקריינות של גינת.

"לא היתה זו באמת ובתמים תוכנית מסכמת של כלבוטק, כי אם שיר הלל לגינת", נטען בתביעה. "בין שאר הסילופים והפחתות הערך שעשו הנתבעים בכתבה, היו השמטת קריינותו של התובע ו"השתלת" קריינות מפיו של גינת תחתיה, שלמותר להזכיר, לא הוא ששידר את הכתבה המקורית".

"בבחינת להוסיף חטא על פשע ולנכס לעצמו באופן מלא את יצירת הכתבה, חיבורה וביצועה, טרח גינת לציין בפתיח לכתבה ביטויים כדוגמת: "הלכנו", "ראינו", "צילמנו" וזאת כדי לטעת ולחזק בקרב קהל הצופים את הרושם המוטעה, כאילו גינת, הוא-הוא העומד מאחורי הכתבה הסנסציונית ולא התובע".

הכתבה חשפה באמצעות מצלמה נסתרת, כי הכנת שימורי הכרוב החמוץ במפעלי חברת "פרימן" נעשית באמצעות דריכה על הכרוב בתוך חביות, ע"י פועלים נעולי מגפיים, שמתהלכים עם אותם מגפיים על רצפת המפעל המזוהמת, לפני היכנסם לחביות הכרוב. לטענת התובע, הוא יצר את הכתבה שהיתה דרמטית וסנסציונית, זכתה להד תקשורתי עצום, נחרתה בזיכרון הציבורי, ולכן יש לחייב את גינת לשלם לו פיצויים על השימוש שעשה בה".

גינת ורשת טרם הגישו כתב הגנה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.