עוד יום שחור לצרכן הישראלי

ב`הארץ` הופיעה אתמול הידיעה כי עו"ד יוסי ברג היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות התפטר. מסתבר כי במציאות הנוכחית כבר אין לצרכן הישראלי כמעט לאן לפנות: למשל כשיש לו בעיה עם חברה שלא עומדת בהתחייבויותיה או כשהוא מבקש להחליף מוצר מסוים ונתקל בסרוב. המועצה לצרכנות שהייתה יכולה למלא תפקיד הרבה יותר משמעותי מבעבר הפכה לגוף חסר שיניים וזה עצוב. המדינה שאמורה לשמור על גוף חשוב שכזה עמ"נ להגן על האזרח – הצרכן מפנה את גבה כשאישים כמו נתניהו עומדים בצמרת האוצר. האינטרס של האזרח `הקטן`, `הפרטי` לא מעניין את נתניהו ואולמרט –   תקציב המועצה לצרכנות המקוצץ מעיד עד כמה הנושא אינו נמצא על סדר יומם.

מה יקרה אם לא תהיה מועצה לצרכנות? – כל צרכן לגורלו – מי שידו משגת ימשיך להנות ולקנות, אבל מי שלא יאלץ לסמוך על טוב ליבו של המוכר. כיוון שגם העיתונים (ויתר אמצעי התקשורת שבבעלות פרטית) לא ששים לחשוף פרשיות המציגות את החברות המפרסמות אצלן באור שלילי לצרכן העתידי לא יישארו ברירות כמעט. חרם צרכנים הוא המפלט האחרון. 

בעיה אחרת היא `סימום` הצרכנים: התאגידים הגדולים לא צריכים כבר לכרכר אחר הצרכנים – אלו התרגלו לצרוך את המוצע להם אפילו מדובר באנשים קשיי יום. קחו לדוגמא את הידיעה מלפני כמה ימים על העלאת מחירי הסלולאר. אני משערת שאחרי יום יומיים של מרירות הצרכנים ימשיכו לצרוך את שירותי הסלולאר וישלמו יותר על אותם שירותים. הם התרגלו (אם תרצו – סוממו).

ועוד משהו: ערוץ הופ הפונה לילדי הגן והמתיימר להיות חינוכי מפנה את הילדים הקטנים אל אתר האינטרנט שלו ושם – אבוי – אפילו לא פרסומות סמויות כי אם גלויות לחלוטין מפתות את הילדים הרכים לשחק עם דמויות כמו `קרלו` של תנובה האוסף אריזות של המעדן הנושא את שמו. הלינקים לאתר של `קרלו` נמצאים בעוד אתרי ילדים כמו `אלפי`. למותר לציין כי חשיפה של ילדים לפרסומות בגיל הזה היא משאת ליבו של כל פרסומאי – ילדים לא מבחינים בין פרסומות לתכנים אחרים ולא מבינים את האינטרס השיווקי של היצרנים. ערוצי הילדים גם לא מתיימרים להזהיר את ההורים.