הבולשביזם הנאור

את דעתי על מה שמכונה "מחנה השלום" הישראלי, גיבשתי מזמן. כך גם על המיינסטרים של התקשורת בארץ, שהוא חלק מן המחנה הזה ומעוצב בדמותו. עם זאת, יכולת ההתמסרות של "המחנה" לעניין הפלסטיני באופן המעוור כל שיקול אתי וממוסס כל יושרה ציבורית, מפתיעים אותי בכל פעם מחדש. 

בתופעה נתקלתי עוד בימי אוסלו העליזים, כששום רעש של פיגוע ואף זעקת נפגעים לא הפריעו להמשך פסטיבלי השלום; שום קריאה של ערפאת לג`יהאד לא הפריעה להמשיך לראות בו פרטנר הסובל מ"אילוצים פנימיים".  הבולשביזם היוני-ליברלי של התקופה ההיא דיכא כל ביקורת על תופעת "קורבנות השלום" והוקיע כל מי שהחציף לומר שאולי טעינו בכתובת. שחביב היונים לא מסתפק בפתרון של "שתי מדינות".

בחוסר הביקורת הפנימית של "המחנה הנכון" אני שב ונתקל בימים אלה, בפסטיבל ה"השמאלה" של שרון ובדיווח המינורי על הודאתו של מוחמד בכרי ב"טעויות עריכה" שעשה בסרטו "ג`נין-ג`נין".

בעניין שרון מתברר כי שירת "אריק מלך ישראל" הבוקעת מרחוב שיינקין, איננה שונה במאום משירה כזו כשהיא ממרכז הליכוד או משוק מחנה יהודה. זו אמנם לא שירה בגרון ניחר, צליליה קצת יותר מעודנים, אך זו שירת מה יפית מאוד טוטלית ואחידה, בקולות המונעים כל איושה של ביקורת. עומרי שרון? קטן עלינו! הדרך בה סולק הרמטכ"ל?? חאליק! ההימנעות מראיונות ממשיים??? רד משה! נא לא להפריע לתפיחת כנפי היונה של שרון.  יצפאן יעניק לו ביקור דביק בחווה בערוץ 3; רפי רשף ישוחח איתו מעדנות בערוץ 2 וכולם יגידו תודה שאריק מדבר על לילי ז"ל ועל הכבשים בחווה.

ואפילו שאריק "התפכח" ועבר ל"צד הנכון", ראוי וצריך לתהות על טיבה של מנהיגות העוברת בכזו מהירות מ"נצרים זה תל-אביב" לרצועת עזה היא קוץ ממאיר. לפחות האנשים שהתיישבו שם שלא מסיבות אידיאולוגיות, זקוקים להסבר משכנע. מישהו צריך לשאול את שרון לא רק איך הוא פתאום הוא נעשה כל כך "צודק", אלא גם איך זה ששלושים שנה הוא "טעה". זו שאלה מאוד מעניינת. האם באמת אריק קם בבוקר וגילה שטעה במסעו משלומציון היונית (מפלגה שהקים בראשית דרכו הפוליטית יחד עם עמוס קינן) אל ארץ ישראל השלמה וחזרה, או שבכרטיס הלוך-חזור זה קנה (במחיר מופקע) את השלטון. 

ו"ג`נין ג`נין" – הסרט ששירת את טענת הטבח הישראלי במחנות הפליטים, הסרט שמחנה השלום וכל הסינמטקים חירפו נפשם למענו, הסרט שעזר להפוך אותנו למצורעים בעיני העולם – פתאום מגלה הבמאי מחמד בכרי, זמן רב לאחר שהסרט הופיע, שהיו "טעויות עריכה" ולא בעניינים שוליים.

מישהו מכל לוחמי החופש האומנותי מוכן להכות על חטא? מישהו מצייץ נוכח הגילוי הפתאומי? חס וחלילה. כלום. מה פתאום שנקלקל את הצדק היוני שלנו? האם בעת העריכה של הסרט באמת לא חש בכרי שיש "טעויות עריכה"? הרשו לי לחשוש שהוא חש גם חש ושההודאה המאוחרת של בכרי לא נעשתה בתום לב. בשולי הידיעה ב"ואללה" על הודאתו של בכרי נימסר שכעת הוא עסוק בעריכת סרט חדש.אני מניח שכדי שהסרט החדש יתקבל יפה – ולא רק בשולי המחנה היוני ובסינמטקים – הבין בכרי שהוא זקוק לטקס היטהרות.  באיחור של שנה ויותר, לאחר שסוסי הנאצה וההשמצה ברחו מהאורווה, מודה בכרי ב"טעויות עריכה". ואיש בתקשורת הליברלית איננו שואל איך זה קרה ולמה עכשיו. איש אינו מכה על חטא היותו שופר של עלילה שנבעה מ"טעויות עריכה".

בולשביזם יוני-ליברלי גרוע בעיני בהרבה מהבולשביזם הקלאסי-הידוע, משום שזהו בולשביזם של אנשים המתיימרים להיות "נאורים".