מעסיקים בישראל וקצת צווארון לבן

מעסיקים בארץ רוצים להנות מכל העולמות האפשריים משום היותם מספקי העבודה. הם דורשים מן הממשלה הטבות בלי סוף (הפחתת מס מעסיקים, הפחתת דמי הביטוח לאומי, והטבות ישירות אחרות), הם מאיימים שיעזבו את הארץ, ועושים זאת בכל מקרה כאשר הם חושבים שזה יוסיף לרווח שלהם, ובכלל נראה שהם עושים טובה לאנושות. כל זה גורם לחלקם לעשות דברים שכל בר דעת היה שולל מכל וכול. לא מכבר בישר נישא התאחדות התעשיינים הפורש ש-40% מן המעסיקים אינם משלמים שכר מינימום.

שתי ידיעות היום מציגות שתי התנהגויות של מעסיקים האחת בלתי חוקית והשנייה סתם בעייתית. בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נקבע שעל מועדון הבריאות במלון דן באילת לשלם לניקודמוס אצובה 350000 שקל פיצויים על העסקה בחגים, בשבתות, בלילות, ללא ימי חופש, ו-13 ויותר שעות ליום. כאשר זה ביקש חופשה היה צריך למצוא לעצמו מחליף כאילו הוא איזה קבלן ולא עובד ניקיון במלון. עצם הרעיון שאפשר להעסיק עובד בתנאים כאלה מעורר בחילה. אבל אנחנו בישראל וכאן הכל אפשרי כי המעסיקים הם הם מוריי הדור שהמגבלות עליהם רק מפריעות להם לבצע את מלאכתם.

בידיעה שנייה נמסר שמעסיקים רוצים רק עובדים בעלי ניסיון כיון שאין הם רוצים להשקיע בהכשרת העובדים. כאן מדובר על עובדים משכילים שמנסים למצוא עבודה שתתאים במשהו לתחום השכלתם. המעסיקים מחכים שמישהו אחר שיעשה את העבודה שלהם. לדבר זה השפעה כמובן על המוסדות להשכלה גבוהה שצריכים לספק למעסיקים עובדים בעלי קישורים ספציפיים למקומות העבודה. מטלה זו אינה מן האפשר וכך ישנם אנשים מוכשרים שאינם יכולים להיכנס לעולם העבודה. אחד המרואיינים בכתבה, נציג חברת כח האדם "אדקו", מציע פתרון מהפכני ניסיון להיכנס למוקדי שרות ומכירה כצעד ראשון בשוק העבודה. לכאורה אין בכך שום רע, אבל למעשה עובדים אלו יתפשו את מקומם של עובדים פחות משכילים ורף הקבלה למקצועות השונים יעלה אל מעבר לדרישות התפקיד. אבל כבר אמרנו זה עולם של מעסיקים.

ידיעה שלישית שלא קשורה לעניין אבל מעוררת מחשבה מתייחסת לעבירות צווארון לבן.  "בתחילה דיבר עו"ד יגאל ארנון, והביע דעתו שהמערכת אינה מטפלת כראוי בנאשמי הצווארון הלבן: "מדובר במלח הארץ. אנשים שתרומתם למדינה עצומה. למרות זאת, הם נאלצים להתדיין שנים ארוכות בבתי המשפט, בעלויות שיכולות להגיע למיליון דולר. שלא לדבר על עגמת הנפש העצומה. לא פעם לקוח שלי קיבל התקף לב במהלך המשפט". ממש מסכנים. בכלל בארץ כל מי שתורם, או מתיימר לתרום, דורש תמורה, ויותר מכך לתרומתו. אני לתומי חשבתי שעבור תרומה לא מקבלים תמורה, אבל כנראה יש לי בעיה בהבנת הנקרא. עוד טען ארנון שעבירות מסוימות אינן חד משמעיות מבחינה ערכית. על כך אמר אביגדור פלדמן: "גניבה היא עבירה פשוטה – מישהו לוקח משהו של אחר בלי כוונה להחזירו. אבל עורך דין שמקבל הרבה כסף יסביר לנו שגם גניבה היא סיפור מסובך, כי מה זה לקחת `בלי כוונה`. וכשמדובר באישי ציבור הוכחת הכוונה היא בכלל מסובכת, כי אלה, העסוקים כל כך בעבודתם הציבורית, בוודאי אינם מתכוונים לעולם". והנה עוד הבדל בין אנשים סתם לאנשי צווארון לבן מלח הארץ שאף פעם לא מתכוונים, אולי גם מעסיקיו של העובד הניגרי לא בדיוק התכוונו ורק חשבו שהם עושים את הטוב.